בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט. התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

דרך הבלוג של ג'יי הורוויץ הגענו למאמרון מעניין של ליסה ליין . ליין מלמדת היסטוריה במכללה בדרום קליפורניה. בנוסף להוראת ההיסטוריה היא גם מנחה מרצים בשימוש בתקשוב בעבודתם. יש לה ניסיון רב בהוראה בקורסים מקוונים ובשילוב התקשוב בתהליכי למידה באופן כללי. המאמרון החדש שלה מכיל רשימה של תכונות שבעיניה מאפיינים את המרצה החדשן בתחום ההוראה המקוונת. היא מונה, למשל, פתיחות – הנכונות לשתף אחרים בניסיונות, הבנה של היסודות התיאורטיים של הלמידה המקוונת, השתתפות בגופים מקצועיים שעוסקים בתקשוב, ועוד. הנקודה האחרונה שלה אולי המעניינת ביותר: תובנה של המרצה כי הוראה מקוונת היא תחום דעת בפני עצמו. אחרי שהיא מונה את התכונות הרצויות ליין מוסיפה רשימה נגדית – תכונות שבעיניה מעידות על העדר של יוזמה חדשנית. באופן כללי מדובר בתכונות שמצביעות על התייחסות ללמידה מקוונת כלא יותר מאשר שימוש בנאלי בסביבת LMS.

הדיווחים של המורה רותי בן-ישי חושפים כיתות אמיתיות המשלבות מחשבים ניידים, עם כישלונות לצד הישגים, ולא מעט תסכולים. ולכן ההצלחות עוד יותר מרשימות. "הרגלתי את התלמידים כי במקצועות שלי – המחברת מתנהלת במחשב בלבד. "פנו אלי כבר מספר תלמידים, חלקם טובים מאוד, ואמרו כי לתחושתם, הם קולטים טוב יוותר כאשר הם כותבים ולא מקלידים. הם ביקשו לחזור ולעבוד במחברת. כמובן שהרשיתי. . ". "אני מגלה כי לא כולם עדיין יודעים לארגן את החומר שלהם במחשב, ליצור קבצים, "לשלוף" במהירות חומר ששמרו – אם שמרו, וגם זו מיומנות חשובה ביותר להקנות להם." "דווקא בכיתות ו', אותם אני מלמדת השנה היסטוריה, אני מקפידה מאוד להרגיל אותם לעבוד מדי שיעור בו זמנית, עם הספר והמחברת הוירטואליים, ולשמחתי הם מתרגלים ועובדים כך היטב" .

בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

הרפורמה הפדגוגית, החשובה להתאמת הרלוונטיות של מערכת החינוך הישראלית למאה ה 21- , מתנהלת באיטיות ובהיקף מצומצם. תלמידים, ב 26- תיכונים ברחבי הארץ, משתתפים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ניסוי שמובילה המזכירות הפדגוגית. במסגרת התוכנית ממירים התלמידים אחת מבחינות החובה לבגרות, ברמת שתי יחידות לימוד, בעבודת חקר. תחומי הדעת שבהם מתקיים הניסוי הם; אזרחות, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי והיסטוריה בחינוך הממלכתי דתי. הערכת התלמידים המשתתפים בתוכנית בתעודת הבגרות מתבססת במחציתה על בחינות פנימיות במקצוע ובמחציתה – על תהליך הלמידה, כפי שהוא מתועד בתלקיט של התלמיד )פורטפוליו( ועל התוצר – עבודת חקר קבוצתית או אישית. העבודה הכתובה מוערכת גם על ידי מעריך חיצוני. הניסוי מתקיים במסגרת מדיניות משרד החינוך להטמעת החינוך לחשיבה במערכת, המכונה גם "האופק הפדגוגי".