דוח עדכני זה מפרט את העשייה המרובה של ישראל בתחום התקשוב בחינוך ומפנה לתוכניות מדיניות והערכה שונות בנושא.

כנסי צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה המתקיימים כבר 12 שנים מייצגים את נדבך הידע המשמעותי ביותר להבנת הטמעת התקשוב החינוכי בישראל. ההרצאות והפוסטרים בכנס השנים-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס שנערך השבוע בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה שקפו נאמנה את העשייה המחקרית המגוונת בתחומי התקשוב החינוכי בכלל והטמעת התקשוב החינוכי בבתי הספר בפרט (עמי סלנט).

ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

מחקר זה מנסה לחזות ולהשוות בין הגורמים המשפיעים על קבלת YouTub בקרב מרצים וסטודנטים באוניברסיטה בשתי תרבויות שונות מאוד, יפן וארה"ב, תוך יישום התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה (Unified Theory of Acceptance and Use of Technology (UTAUT).חמש מאות ששים ותשעה סטודנטים ו-56 מרצים מאוניברסיטאות יפניות ואמריקאיות ענו על סקר כדי להעריך את ההשפעה של גורמים הקשורים ל"התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה" על הקבלה של YouTube בשתי המדינות (Jung, Insung; Lee, Yekyung , 2015).

הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

מאמר זה מציע שרמת האוריינות הדיגיטלית של הפרט משפיעה על הביצוע שלו דרך ההשפעה שלה על הביצוע שלו ועל הציפיות למאמץ.התוצאות מציינות שקשרים אלה נמצאו משמעותיים: אוריינות דיגיטלית על הביצוע של המשתמשים ועל הציפיות למאמץ, הציפיות לביצוע על הכוונות של המשתמשים להמשיך להשתמש בכלי ווב 2.0, והכוונה להמשיך על הביצוע (Mohammadyari, Soheila; Singh, Harminder, 2015).

למידה מקוונת פתוחה הופכת להיות מוקד קריטי עבור תכניות נתמכות טכנולוגיה מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כאשר חשיבותן של אוריינות דיגיטלית וחירויות דיגיטליות עבור כל הלומדים גדלות. מאמר זה מתאר את מדיניות הלמידה הפתוחה הנוכחית, משאבים חינוכיים פתוחים, והשלכות פוטנציאליות על הפרקטיקה הפתוחה ומסתיים בהצעות למחקר עתידי לגבי למידה פתוחה (O'Byrne, W. Ian; ROBERTS, VERENA; LABONTE, RANDY; GRAHAM, LEE, 2014).

הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS (ערן רביב).

המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .

לימוד החיים המקוונים" הוא אסופה אקלקטית של מאמרים הבוחנת את הפוטנציאל המעצב והמשחרר של טכנולוגיות דיגיטליות לעצב מחדש חינוך, תקשורת ותרבות. הכרך אינו מציע עמדה אחידה לגבי תרבות דיגיטלית. במקום זאת, שלושה עשר הפרקים מספקים טווח רחב של נקודות מבט לגבי נושאים שונים, לרבות רשתות חברתיות, עולמות מקוונים, אתרי ויקי, בלוגים, משחקי מחשב כמו גם אוריינות דיגיטלית ברמות שונות של הוראה ( Aaron Chia Yuan Hung) .

אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).