-
סיכום
המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).
-
תקציר
למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).
-
תקציר
הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.
-
תקציר
מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט, משמיעים הצהרות רבות בדבר אחריותם לקדם כל ילד וילדה, להגן עליהם, להעניק יחס אישי ולהבטיח מרחב בטוח ומגן. עם זאת, עבור התלמידים והתלמידות ההומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להלן להט"ב) עלול בית הספר להוות אתר של התנצחות, בו מועצמות תחושותיהם השליליות וממנו הם מודרים בעזרת אמצעים סימליים ופיזיים כאחד. לאור החסר במחקרים עדכניים הבודקים עמדות של אנשי חינוך כלפי הומוסקסואליות והטמעת נושא הנטייה המינית והמיעוטים המיניים במערכת החינוך, המחקר המוצע שם לו למטרה להתמקד בבחינת נכונותם של פרחי הוראה להטמיע את הנושא הן דרך סיוע לתלמידים להט"ב והן דרך דיון והפעלות עבור כלל אוכלוסיית התלמידים (אניה גליקמן וטל שמר אלקיים).
-
לינק
מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).
-
לינק
מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).
-
לינק
הנושאים הנידונים בספר זה מצביעים כולם על מגמה משותפת. כולם מבקשים לתרום להנחת היסודות לתפיסה יהודית חינוכית חדשה. נושאים חינוכיים מובהקים, כגון פרשנות, הנחלה וחידוש, חינוך האופי ומשבר הזיקה למסורת בעת החדשה, נידונים מחדש מפרספקטיבות הגותיות וחינוכיות שונות. המאמרים ההגותיים העוסקים במשנותיהם של הוגים ידועים, כגון הרב קוק, בובר, רוזנצוויג, ראבידוביץ, ברדיצ'בסקי ושטראוס – דנים כולם בסוגיות חינוכיות שמעסיקות את המחנך היהודי המודרני. לצדם המסות החינוכיות רוויות בתובנות שנדלו מהשקפותיהם של הוגים יהודים מהעת החדשה. דוגמה מובהקת לקשר האורגני השורר בין המרכיבים השונים של הספר היא ההטמעה החוזרת ונשנית של לוז, שחינוך אמיתי הוא חינוך האדם השלם, על כל ההיבטים של אישיותו ואופיו. ואולם, לדעת לוז, הבעייתיות הספציפית בחינוך יהודי בימינו, קשורה במשבר ההתרחקות מן המסורת הטקסטואלית של העם היהודי. פתרונו של משבר זה נעוץ ביצירת שפה ישראלית-יהודית חדשה, וזהו ייעודו של החינוך (אהוד לוז).
-
תקציר
המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).
-
תקציר
המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).
-
תקציר
בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).
-
לינק
הספר עוסק בהתמודדות של בני דור ההמשך בתנועה הקיבוצית עם זהותם היהודית. במוקד הספר – סיפורו והגותו של "חוג שדמות", שהתגבש סביב כתב העת "שדמות" בראשית שנות השישים. רבים מחברי הקיבוץ שנמנו עם החוג, השתתפו בפעולות התגמול ובמלחמת סיני. "חוג שדמות" זוהה עם יוצרי הקובץ "שיח לוחמים", שנערך ופורסם בעקבות מלחמת ששת הימים. הספר מציג את מקורות ההשפעה הרוחנית של החוג, ואת דרכה של החבורה אל "ארון הספרים היהודי". החבורה בקשה לאחות את הקרע בין מקורות היהדות לקיבוץ, שבו ראתה המשך ליצירה יהודית אותנטית. באיחוי הקרע ראו חברי החוג דרך לריפוי השבר האידאולוגי, התרבותי והמוסרי, שפקד את התנועה הקיבוצית (גד אופז).
-
סיכום
במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).
-
לינק
שחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה (שרגא פישרמן).
-
סיכום
החינוך לזהות יהודית וציונית הוא אחד מאבני היסוד של החינוך הממלכתי בישראל. לכן ראוי שמחנכים ומעצבי מדיניות החינוך יתנו דעתם לשאלות התשתית בתחום זה: מהי זהות ומהו חינוך לזהות? מהן מטרות החינוך לזהות ומהן האסטרטגיות החינוכיות שיש לאמץ כדי להשיג מטרות אלו? המאמר מציג שלוש תשובות לשאלות אלה לאור שלושה שירים של יהודה עמיחי. מכל אחד מהשירים משתמעת גישה אחרת להבנת המושג "זהות" וכן אידיאולוגיה חינוכית שונה: מן הגישה המהותנית למושג הזהות נובע חינוך המבוסס על אידיאולוגיה של תִרבות; מן הגישה ההבנייתית הרדיקלית נובע חינוך המבוסס על אידיאולוגיה של אינדיבידואציה; ומן הגישה ההבנייתית המתונה נובע חינוך ברוח "המודל השלישי בחינוך", המבוסס על סינתזה בין אידיאולוגיית התִרבות לאידיאולוגיית האינדיבידואציה. המאמר מנתח את השירים ואת פרדיגמות הזהות והגישות החינוכיות המשתמעות מהם, ובוחן את המשמעויות מרחיקות הלכת של יישום כל אחת מהגישות (אוהד דוד).
-
סיכום
מאמר זה יוצא מנקודת מוצא תיאורית לפיה העיסוק במשמעות החיים אינו מקבל ביטוי מרכזי בעשייה החינוכית. בהמשך לעמדתו של ויקטור פראנקל (1978), המכירה בשאיפה למשמעות כצורך אנושי בסיסי, נטען, כי אחת המטרות של העשייה החינוכית היא לעורר בלומדים את השאיפה למשמעות ולסייע להם להוביל לחיי משמעות. מתוך טעם זה ממש נגזרת חשיבות הצגתו של עולמו הפילוסופי והחינוכי-מעשי של יאנוש קורצ'אק בתכנית הלימודים בחוגים למחשבת החינוך במוסדות להשכלה גבוהה ובהכשרת מורים בישראל. פרשנות מוצלחת ומעניינת של תשתית פילוסופית זו עשויה ליצור עמדה מפורשת בשאלת משמעות החיים (נורית בסמן מור).
-
לינק
פרופ' שלמה בק, לשעבר נשיא מכללת קיי לחינוך ומי שעמד כמה פעמים בראש פורום המכללות האקדמיות לחינוך, מודאג. את ספרו החדש הוא כתב "מתוך תחושה עזה של דאגה לעתידה של הכשרת המורים בישראל", כדבריו. בצדק. דאגה זו מוצאת את מקומה בכל אחד מפרקי הספר המפורט שלפנינו ובעיקר בשורה האחרונה שלו, שאינה מביאה בשורה בדמות הצעה להכשרת מורים חדשה. עם זאת, הספר פותח את אחד הדיונים החשובים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות בתחום הכשרת המורים ובעיקר אינו חושש מהדיון בקשר בין הכשרת המורים לבין הפילוסופיה שלה (אריה קיזל).
-
לינק
בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "…אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).
-
לינק
הספר מתאר מחקר איכותי פנומנולוגי שמטרתו הייתה לחשוף את הזהות הכותבת של מורי מורים באקדמיה ולגלות כיצד הם מביעים זהות זו בהוראה. במחקר השתתפו 23 מורים-חוקרים. המחקר חשף מספר היבטים בזהות זו. ההיבט הקוגניטיבי בא לידי ביטוי במודעות ובהבנה של הכותב את תהליך הכתיבה. זהו תהליך המאופיין ביצירה של רעיונות תוך כדי כתיבה, הוא ריזומטי במהותי בהיותו נע לכיוונים שונים ומתחיל מחדש מנקודות מוצא שונות, ומוביל לתוצר רב-כיווני ורב-רובדי. ההיבט הרגשי בחיי הכותב מיסטי באופיו. זהו מדיום המקיף את הכותבים כל הזמן ומאפשר להם למצוא את קולם ומקומם בעולם. מרחב הכתיבה נתפס כחלק מהתהליך, ומהווה מפלט המאפשר השראה ומעוצב על פי צרכי הכותב. ההיבט התרבותי-חברתי מעצב את זהות הכותב ומהווה שיקוף חברתי כחלק ממיצוב הכותב בחיים ובקהילייה המקצועית. הספר מיועד לקהיליית החוקרים בתחום הכתיבה ויכול לעניין חוקרים בהשכלה הגבוהה התופסים את הכתיבה כחלק מזהותם האישית והאקדמית (Hanna Ezer).
-
לינק
-
לינק
מדוע מערכת החינוך הישראלית מאוהבת במוסרנות הטבועה ב"קבלת השונה"? משום שהגדרת השונה מחזיק כדבק את כל הנותרים – השייכים לזהות הלאומית שלי, הג'נדרית שלי, השבטית שלי. היא מאפשרת את קיומו של בית, של זהות מובחנת מזו של ה'שונים'. בבסיסה של ההשקפה הישראלית הלוקה לעתים בחוסר הומאניות לטעמי עומד הניסיון לייחד על ידי סימון ה'שונה' כמאיים, כאויב, כזה שצריך "לסובלו", "לכבדו" כביכול אבל בלא הסרת ה"שונות" שלו משום שהיא מאפשרת את הקולקטיב והגדרת תנאי המאבק שלנו באותו שונה שהוא כאמור מאיים (אריה קיזל).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין