תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 217 פריטים
פריטים מ-181 ל-200
  • לינק

    בעוד הספרות המקצועית על הוראה וחינוך מדגישה את החשיבות של זהות בהתפתחות המורה, הרי התובנה שלנו לגבי זהותו המקצועית של המורה עדיין לוקה בחסר. המאמר הנוכחי מנסה להקנות לנו תמונה יותר מלאה ויותר מקושרת של נושאים הקשורים להתפתחות זהותו של המורה כפי שעולה מתוך מחקרים ודיונים שנערכו על ידי חוקרי חינוך. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות: בעיות בהגדרת תפיסת הזהות של איש החינוך, מודעות עצמית בהתפתחות הזהות, גורמי שונים בחברה ובביה"ס המשפיעים על תפיסת העצמי של המורה, מקומם של רגשות בעיצוב הזהות, תפקיד הרפלקציה והשפעת גורמים שונים הקשורים למעגל השני והשלישי של ההוראה. דגש מיוחד ניתן במאמר לסוגיות של זהות בהתפתחותם של פרחי הוראה ומורים מתחילים (Catherine Beauchamp, Lynn Thomas).

  • סיכום

    כותבי המאמר מנסים לברר שאלות מרכזיות בדבר זהותם של מורי מורים, תוך השוואה בין המצב הקיים בארה"ב לבין – הולנד בנושאים אלה. המחברים מתמודדים עם שאלת הכשרת המורים כפרופסיה תוך דיון בשני נושאים: הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי; ומורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע. לדעתם שני נושאים אלה מרכזיים בהמשך פיתוח המקצוע והזהות המקצועית. היסטוריה אישית חשובה להתפתחות האישית של מורי המורים ולהתפתחות הסטודנטים שלהם, וידע אקדמי ותובנות מסייעים להם להימנע מהצורך "להמציא מחדש את הגלגל". (Lunenberg,M., & Hamilton, M.L)

  • תקציר

    במאמר זה מציגה ד"ר ורדה צימרמן כיצד ניתן לחלץ רכיבים של זהות מקצועית לצד היבטים של 'התפתחות מקצועית של בעלי תפקיד במערכת החינוך . הממצאים והמסקנות מוצגים זאת באמצעות המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות בעל-יסודי. לטענת הכותבת, החוקר המצליח לחלץ במחקרו היבטים של זהות מקצועית לצד היבטים של התפתחות מקצועית, המרכיבים יחדיו את אושיות ההוויה המקצועית-אישית של איש החינוך, יוכל לתרום להבנה מעמיקה של חייהם המקצועיים הכוללים של אנשי החינוך שהוא חוקר . הבנה זו תתאפשר במסגרת הבנייתם מחדש של סיפורי הקריירה המקצועית המקיפים של אנשי החינוך הנחקרים. חקר המקרה להלן משמש, אם כן, הן לצורך הצגת חקר המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות והן לצורך הדגמה מתודולוגית. בדיון שבעקבות הצגת חקר המקרה מציעה ד"ר ורדה צימרמן הכללות שניתן להפיק ממקרה פרטי זה.

  • לינק

    הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).

  • לינק

    במהלך עשר השנים האחרונות התרחב והתעמק המחקר על זהות מקצועית בהוראה והחל לתפוס מקום מרכזי בשיח המחקרי. אחד המרחבים הבולטים להבניית הזהות המקצועית בהוראה הוא מרחב ההתפתחות. כשבסביבה המקצועית האתגר רב מדי ואין בה תמיכה מתאימה, לא תתרחש התפתחות, אלא ייווצרו הגנתיות והיצרות. במקביל, סביבה הכוללת תמיכה רבה מדי, ללא אתגר הולם, תהיה סביבה משעממת וחסרת חיוּת. תמיכה ואתגר הם אפיונים סובייקטיביים, אך חוסר איזון מכל סוג יוביל להתרחקות, ואילו איזון יוביל למעורבות המקצועית. עלינו לחתור אפוא למסגרות להתפתחות מקצועית בהוראה, המאפשרות את קיומו של איזון אופטימאלי בין תמיכה לבין אתגר ומובילות לצמיחה. לדיון מתמשך בסוגיות של זהות מקצועית לקראת התפתחות של קריירה בהוראה. שינויים בתפיסות ההכשרה להוראה וההתפתחות המקצועית מקדמים את הגדרתושל המורה כ"מומחה מסתגל". שינויים אלה בונים תפיסה חדשנית לזהות המקצועית בהוראה, שלפיה המורה נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמורה יודע ("מומחה") , אך גם כמורה הממשיך ללמוד "ולהסתגל" לידע ולמצבי הוראה משתנים. המומחה המסתגל הוא בעל היכולת לאזן בין ממדים של פרקטיקה יעילה ורהוטה לבין חדשנות בהוראה, שבה הפרקטיקה נבנית ומשתנה לפי הקשרי ההוראה ועל פי צורכיהם של לומדים שונים. (Darling-Hammond & Bransford, 2005) למידה מתמשכת של המורה היא אפוא רכיב מרכזי בתהליך המשא ומתן להבניית זהותו המקצועית (לאה קוזמינסקי).

  • תקציר

    סיפורים מקצועיים של מורים מאפשרים לנו ללמוד לא רק על רכיבי הזהות המקצועית, אלא כיצד אלה מכוננים את הזהות הזו. שני מנגנונים – ההשוואה ובחינת השייכות – מחוללים קונפליקטים, מתחים, עימותים, הכרעות והעדפות בין אידיאולוגיות שונות ; בין מחויבויות סותרות שיש למורה בהוראת תכנים שונים; בין מאוויים שונים בהגשמת דרכו; בין המציאות שהוא חווה עם תלמידיו לבין פנטזיות שהוא נושא עימו; בין תפיסתו האישיתאת עצמו, את תרבותו ואת הפרקטיקות המקצועיות השונות. התלבטויות אלה משמשות כזירת ההבניה של זהותו. הדוגמאות שהוצגו מלמדות על מתחים ועל קונפליקטים בתחומים שונים, ויתרה מכך, על דרכה של הבניית הזהות המקצועית. חשיפת תהליך זה באמצעות סיפורים עשויה "להפוך את בית הספר למקום טוב יותר" למורים, למערכת הבית-ספרית ולמעצבי מדיניות (אורנה שץ-אופנהיימר).

  • סיכום

    המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)

  • סיכום

    שנת הלימודים תשס"ח נפתחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, M.Ed המחזור הראשון כלל 30 סטודנטיות, שכולן עמדו בתנאי הקבלה המחמירים של התכנית. אחד מתנאי הקבלה הוא שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה. כלומר, אלה הן סטודנטיות לייעוץ חינוכי,שיש להן כבר זהות מקצועית כמורות ושהתפתחותן המקצועית כללה סוציאליזציה מוצלחת להוראה. עם כניסתן לתכנית המכשירה אותן להיות יועצות חינוכיות, הן אמורות לעבור שינוי או תוספת בזהותן המקצועית, ממורות ליועצות חינוכיות. בשונה מהכשרת היועצים החינוכיים באוניברסיטאות, ההכשרה במכללה נועדה להיות מסלול להתפתחות מקצועית למורים בעלי אוריינטציה לתחום הייעוצי-טיפולי, מסלול שיכשירם לפעולכיועצים חינוכיים במערכת החינוך. המועמדים שנבחרו ללמוד בתכנית נמצאו על ידי ועדת הקבלה ככאלה שיש להם מסוגלות אישית לפתח כישורים בתחום הדאגה למיטביות well being של התלמידים, וזאת מתוך התפיסה הרואה ביועצים החינוכיים כמי שעומדים בתווך בין התלמיד כפרט לבין המערכת ( סמדר בן אשר , לאה קוזמינסקי).

  • סיכום

    המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד משתתפים בצוות שעבד על ביצוע סטנדרטים למורי מורים ביטאו את זהויותיהם באמצעות יצירה של תלקיטים אלקטרוניים מבוססי סטנדרטים. 14 מורי מורים השתתפו בפעילות במשך שנה. מקורות הנתונים כללו את התלקיטים האלקטרוניים, ראיונות בקבוצות מיקוד ורפלקציות אישיות. הממצאים מצביעים על חמש פנים של זהות מורה המורים: מורה, חוקר ולמדן של הוראה, משתף פעולה, לומד ומנהיג. פן ההוראה נמצא כמרכזי בתפישת הזהות. תחומי אחריות אישיים ורמות של ניסיון השפיעו על הדרך בה בטאו הנחקרים את הפנים האחרות של זהותם. (Klecka,C.L., Donovan, L., Venditti, K. J., & Short, B.)

  • מאמר מלא

    הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

  • מאמר מלא

    בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

  • תקציר

    המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

  • תקציר

    המחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ביקש לבחון את השימושים של אתרי האינטרנט של בתי ספר יסודיים. שאלת המחקר השנייה הייתה: מה הם הגורמים המשפיעים על הקמת והפעלת אתרי אינטרנט עשירים ומגוונים לעומת אתרים דלים. בבחינתם של 40 אתרי אינטרנט של בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים מאזורים סוציו-אקונומיים שונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי ספר ממלכתיים לממ"ד בקטגוריות השונות, ואילו בהשוואה בין בתי הספר מבחינת מעמדם הסוציאו-אקונומי מצאו החוקרים כי בבתי הספר המבוססים יותר השימוש במאגרי מידע היה גבוה יותר ומאורגן יותר, וכי המשימות היו יותר פתוחות ומגוונות. מהראיונות עם מנהלי בתי הספר התברר כי המקור לכך אינו נובע ממעמד סוציו-אקונומי אלא מפעילותו של מורה בבית ממצא נוסף הוא אחוז השימוש הדל ביותר בפורום בכל בתי הספר. למרות שבפלטפורמה עליה נבנו רוב האתרים קיימת אפשרות לפתוח פורום ביה"ס ואף פורומים כיתתיים, מעטים מביה"ס עשו כך (20%), וגם זו רק בצורה של הודעות כלליות כיתתיות והתנהלות חברית מועטה (סיגל דלל, פול גורסקי)

  • לינק

    הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

  • סיכום

    במאמר זה מוצג חקר מקרה של קבוצת מחנכי כיתות אשר עבדו בתיכון במרכז הארץ. המחקר התמקד בשתי שאלות. ראשית, כיצד המחנכים ממשיגים את זהותם המקצועית כמחנכים. שנית, כיצד המחנכים ממשיגים, מתארים ומפרשים את התפתחותם המקצועית כמחנכי כיתות על פני טווח החיים המקצועיים המלא שלהם. כתחום חקירה בלתי מספק בקורפוס המחקר הישראלי, ממצאי מחקר זה מאירים היבטים חשובים בחייהם המקצועיים של מחנכי הכיתות ומצביעים על השלכות מעשיות לגבי מסגרות להכשרה ולפיתוח תוך-תפקידי של מחנכי כיתות. כמו כן, תרומתו של מחקר זה הינו בתחום המתודולוגי, בתוקף תרומתו לכל מחקר בחינוך המתמקד בסוגיית ההתפתחות המקצועית (ורדה צימרמן)

  • לינק

    אחת ההרצאות המרתקות בכנס הבינלאומי ED-MEDIA בוונקובר בארה"ב הייתה הרצאתה של Elaine Maher מאירלנד החוקרת היום בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת ההוראה המקוונת על הזהות העצמית של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות. שאלת המחקר שלה היא האם הוראה מקוונת במכללות ובאוניברסיטאות מובילה לשינוי בזהות המקצועית של המרצה. האם נוצרת תחושת זהות עצמית ייחודית ושונה של אותם מרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים מלאים? האם המרצים שהתנסו בשילוב הטכנולוגיות המידע בצורה רציפה יצרו סוג של אינטראקציה אחרת עם התלמידים שחוללה אצלם תחושת זהות ייחודית? המסקנות קצת מפתיעות.

  • סיכום

    סיפורי המורה הם מקורות שעליהם הוא מתבסס בבניית זהותו המקצועית. יש בהם מקורות ביוגרפיים, מקורות של ידע מקצועי ותיאורטי, ומקורות של הקשר (context) העבודה ושל הקשרים (contexts) חינוכיים רחבים יותר. ביוגרפיה היא עצמה נרטיב שבו המספר מנסה ליצור קוהרנטיות ומשמעות של החיים ע"י יצירת עלילה תוך מבט לאחור. המורה דן יוצר עלילה מתוך הכישלונות החינוכיים שחווה שהם מקור הכוח שלו לדעתו, כמורה. תפקיד הידע המקצועי כמקור לבניית זהות מתבטא בכך שהמורה נשען במפורש על תיאוריה של ייעוץ כדי לבסס את ההוראה בכיתה והדבר מוביל אותו לראות ילדים מתקשים ומקשים כילדים הזקוקים לסיוע ולא לעונש. ההקשר הרחב יותר מהווה חלק מהשיח ועוסק, במקרה של דן, במשמעת בבתי ספר. זהות המורה נבנית גם מדחייה של "חוכמה קיימת/נמסרת" בתחום זה (Watson, C ).

  • מאמר מלא

    ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שהמבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך, מעודדים חינוך לרב-תרבותיות פרטיקולריסטי כך, שכל מגזר למעשה מכיר את תרבותו שלו וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים. בדרך כלל תרומתן של מכללות להוראה ואוניברסיטאות המכשירות מורים לחינוך מורים לעתיד לפלורליזם חברתי היא מועטה. ממצאי מחקר זה מעידים במידת מה על תרומה אפשרית רבה יותר בכיוונים אלה, כאשר יעדי הקורסים נתפסים כחשובים בהקשר הרב-תרבותי. הממצאים מצביעים על מגמה חיובית כללית בהקשר הרב-תרבותי וגם על מגמת שינוי בזהות החברתית של המתכשרים להוראה במסגרת הקורסים. (דינה לרון, לילך לב-ארי)

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין