ספר ראשון וייחודי זה עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה. הספר מציג מגוון מחקרים של חוקרים מהמכללות האקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטאות. המחקרים חושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים. בספר שלושה שערים: שער ראשון: התמחות בהוראה – המאמרים בשער זה מתמקדים בהזדמנות להעצמת המקצוע ובהתייחסות לשנת התמחות כמאפשרת הסתגלות מקצועית מערכתית וכמונעת נשירה. שער שני: מסטודנט למתמחה, ממתמחה למורה – המאמרים בשער זה עוסקים בתהליכי ההתפתחות המקצועית. במאמרים מתואר הרצף התפתחותי של עובדי ההוראה, הכולל בחינה רפלקטיבית של העולם המקצועי. השער השלישי: החונכות – המאמרים בשער זה מתמקדים בתפקיד החונכות כתפקיד חדש במערכת החינוך ובחשיבות תפקיד זה בנתיב הכניסה למתמחים (אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית, שרה זילברשטרום ).

המאמר מתמודד אמפירית עם האתגר המרתק להבהיר את המושג זהות מקצועית של מורה. האם זאת הגדרה אובייקטיבית או שמא היא תולדה של פרשנות אינדיבידואלית וסובייקטיבית? בניתוח אמפירי חושפים החוקרים ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית, גורמים המבוססים על תפיסה אישית , אך מניחים את היסודות להבניה אובייקטיבית של המושג. ניתוח גורמים מצביע על ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית של המורים: ביטחון בבחירה המקצועית, תחושת חוללות עצמית, תחושת שליחות ומוניטין מקצוע ההוראה ( פישרמן, שרגא. יצחק וייס).

עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית , הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה , שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו.הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה (BOURDIEU) כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה , בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר , קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למימיהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם , ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות) .

המאמר עוסק בסוגיה מרכזית בפיתוח מקצועי של מורים, ומתמקד בהצגת התפיסה שלפיה רצף פיתוח פרופסיונאלי של מורים, למאמר שני חלקים. בחלקו הראשון הוא עוסק בהשתמעויות הנובעות מהצורך הבלתי מתפשר של מורים ללמוד ולהתפתח לאורך כל חייהם המקצועיים, ומציג מודל המראה את שלבי הרצף הנדרשים בתהליכי ההכשרה והפיתוח הפרופסיונאלי שלהם. השתמעויות אלה ברורות למדי ברמה הרטורית, אולם יישומן אינו דבר של מה בכך. בחלקו השני של המאמר מוצגים ממצאים מרכזיים מתוך מכלול ממצאי מחקר אמפירי, אשר שאלותיו נגזרו מסקירת הספרות והמודל, ונבדקו בקרב ממלאי תפקיד בכירים ברמות המטה וברמות האחראיות לביצוע וכן בקרב מורים. המאמר מציג בתמציתיות את עיקרי הפעילות המחקרית – העיונית ואמפירית – של הכותבים , שנערכה במסגרת רשת עמיתי מחקר של מכון מופ"ת בשנים תשס"ו- תשס"ח ( שלומית אבדור, רוני ריינגולד, דרורה כפיר).

המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).