תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
נמצאו 1214 פריטים
פריטים מ-141 ל-160
  • סיכום

    מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.

  • סיכום

    מתוך 4 מיליון ילדים לפחות שלומדים בחינוך ביתי בארה"ב, יותר ממיליון ילדים (28%) מבקרים בין יום אחד לארבעה ימים בשבוע בבית ספר "רגיל". למידה משולבת היא שילוב מיטבי בין למידה בכל מקום (כולל למידה מקוונת) ובין למידה פנים מול פנים בכיתה. שילוב זה מאפשר למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן, ונתיב הלמידה ותומך בפעלנות (agency) הלומד.

  • סיכום

    פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.

  • תקציר

    האתגר האמיתי בהטמעה וביישום של למידה שיתופית טמון בעידוד של מורים לקבל את תפקידם החדשני ולהשתחרר מכבלי התפיסה המסורתית של הוראה מבוססת-מורה אשר מעביר ידע בתדר חד-כיווני. אדרבא, בלמידה שיתופית המורה כותב תסריטים ומביים תרחישים אשר מניעים תלמידים לאחריות קולקטיבית, לתקשורתיות, לבניית מערכות יחסים, לטוויית רשתות עבודה, לקיום דיאלוגים ולנטילת אחריות.

  • סיכום

    השימוש בציונים נפוץ כיום ברוב מוסדות החינוך ונחשב למאפיין בסיסי של הערכה. עם זאת, ישנן עדויות מצטברות המצביעות על כך שציונים אינם כלים יעילים למדידה של הלמידה או לקידומה. כותבי המאמר מציעים גישה אלטרנטיבית של הערכה ללא ציונים. בהערכה זו יש דגש על משוב דיאלוגי שבמרכזו הלמידה והלומד. גישה זו תומכת במוטיבציה של הלומד ובעצמאותו בלמידה ומפחיתה את המתח הכרוך בהערכה. המאמר מציע אסטרטגיות ליישום יעיל של הערכה ללא ציונים בהשכלה הגבוהה.

  • סיכום

    המאמר קורא לשיח ביקורתי אודות אידיאל ההשכלה הגבוהה הציבורית ולחשיבה על אלטרנטיבה אפקטיבית למודל הניאו-ליברלי השולט כיום באוניברסיטאות. בתהליך החשיבה מחדש על האוניברסיטה הציבורית, הסוגייה של הערכה ומדידה נותרה ללא דיון מספק. המאמר טוען כנגד השימוש בהערכה מסורתית העושה שימוש בציונים להערכת סטודנטים. זאת, מתוך התפיסה שערעור על המקום המרכזי שניתן לציונים בהשכלה הגבוהה הוא חיוני בפיתוח המודל האידיאלי של האוניברסיטה הציבורית.

  • סיכום

    מחקר זה מעודד את הפיכת בתי הספר לאתרי התנסויות מעשיות, קידום שותפויות פדגוגיות-אקדמיות ופלטפורמה לפיתוח מקצועי של מורים. למרות עומס העבודה, על מורים להתוודע בכל עת לדרכי למידה חדשות, לצאת לסדנאות פיתוח מקצועי, לצפות במורים אחרים, לעיין במחקרים ולהמשיך לצבור ידע תיאורטי ופרקטי. ההכשרה להוראה צריכה לשים דגש על הרגישויות וההזדמנויות הקיימות במערכות יחסים פנים בית-ספריות, בית ספריות-קהילתיות, בית ספריות-אקדמיות ובית ספריות-עסקיות.

  • סיכום

    שימוש במבחנים עתירי-סיכון, שנועדו להשוות בין מדינות, מחוזות, בתי ספר, מורים ותלמידים, הפך בשנים האחרונות בסיס לרפורמות חינוכיות ברחבי העולם. למרות שמבחנים יכולים להיות אינפורמטיביים, מבחנים עתירי-סיכון מבוססים על גישה המיישמת תגמולים וסנקציות המותנים בתוצאות המבחן. למבחנים אלה השלכות שליליות רבות על איכות החינוך. מאמר זה מציג את תאוריית ההכוונה העצמית ואת העקרונות המוטיבציוניים המסבירים את ההשפעות המזיקות של מבחנים אלה על מורים ותלמידים כאחד.

  • סיכום

    בשנת 2016 רואיינו 15 מורות פלסטיניות-ישראליות אשר מלמדות בבתי ספר יהודיים. במהלך ראיונות העומק, המורות התבקשו לספק מידע ביוגרפי, לתאר את הרציונל לבחירתם ללמד בבית ספר יהודי ולספר על התגובות שקיבלו בהקשר להחלטה זו. בנוסף, הן התבקשו לתאר את מערכות היחסים שלהן עם המנהל, המורים, התלמידים וההורים ולספר על חוויות בולטות או אירועי מפתח שהתרחשו בכיתה או בין כותלי בית הספר.

  • סיכום

    הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

  • סיכום

    הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

  • סיכום

    המחקר מראה כי כי ניתן לשפר מיומנויות חברתיות-רגשיות (מח"ר), וכי השיפור מקושר להוראה אפקטיבית יותר בכיתה (Karimzadeh et al. 2014). לפיכך, יש מקום לקדם התערבויות ממוקדות מח"ר בעולם ההוראה. ההכרה כי יש להקדיש זמן לפיתוחן של מח"ר התגבשה לתחום מחקר ועשייה המוכר כלמידה חברתית-רגשית: Socio-Emotional-Learning (SEL).

  • סיכום

    המאמר מציג מודל של קבוצות טיפול באומנות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי. המודל הקבוצתי מתקיים במרחב הגן וכולל את כל ילדי הגן והצוות המלווה אותו. המאמר דן בשכבות ההכלה המרכיבות את הקבוצה. עוד דן המאמר ברציונל של הבחירה בחומר אחד חסר צורה וראשוני כחמר או מים, שנועד לאפשר לילדי הקבוצה הזדמנות לתנועה מן החושי והקונקרטי לעבר התפתחות של קשר ומשמעות.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן באיזו מידה נטיות אישיותיות של לומדים (תבניות חשיבה) מנבאות את עמדותיהם כלפי המשוב והשימוש שהם עושים בו. 151 סטודנטים לתואר ראשון מילאו שאלונים כמותיים. נמצא כי תפיסת הסטודנטים את יכולתם כקבועה או מתפתחת ניבאה את עמדותיהם כלפי המשוב וכן את התנהגותם. סטודנטים עם תבנית חשיבה מקובעת הראו עמדות שליליות כלפי המשוב והתנהגויות הגנתיות. סטודנטים עם תבנית חשיבה מתפתחת הראו עמדות חיוביות יותר כלפי המשוב והמוטיבציה שלהם לפעולה בעקבות המשוב הייתה גבוהה יותר.

  • תקציר

    במהלך משבר הקורונה, מידות הלחץ, המתח, החרדה והפניקה של המורים נוסקים, בזמן שהמורל והמוטיבציה צונחים. מדובר בשילוב מסוכן שעלול להוביל לשחיקה, לעזיבה ולנשירה. לכן, בזמנים כאלו, חשוב מתמיד להעניק למורים תמיכה ולדאוג לבריאותם הנפשית. על רקע זה, ארגון הפסיכולוגים הבית ספריים בארה"ב מאיץ במחוזות הלימוד, במפקחים וביועצים חינוכיים להציע תמיכה פסיכולוגית לחברי הסגל וממליץ לדבר בפתיחות על סוגיית הבריאות הנפשית, לזהות תסמיני תחלואה נפשית, ליצור מנגנוני תמיכה חברתית ולטפח תרבות של עזרה לאחר.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

  • סיכום

    לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.

  • תקציר

    דו"ח מחקרי זה בוחן בעין ביקורתית 19 מאמרים, ספרים, ניירות מדיניות ודו"חות מחקריים שפורסמו בשנים 2020-2010 ועוסקים בהערכת תוכניות להכשרת מורים בארה"ב. בעזרת הניתוח המטא-אנליטי הזה, מציג המאמר את הגישות הנפוצות ביותר להערכת מורים ומספק תובנות והמלצות לעוסקים בתחום.

  • סיכום

    דו"ח מחקר מקיף ויסודי של החברה למתנ"סים יוצא בשורת המלצות מעשיות לשיפור מערכת היחסים בין תושבים ממוצא אתיופי לבין תושבים אחרים, על רקע גל המחאות של הקהילה האתיופית בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר והתגובות של החברה הכללית למקרה קשה זה. המחקר מעביר את המיקוד מישראלים יוצאי אתיופיה אל החברה הישראלית (וישראלים יוצאי אתיופיה כחלק ממנה). הדוח נשען לא רק על ספרות מחקרית עשירה, אלא גם על ראיונות נרחבים עם תושבי שכונות, בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, מנהלי המתנ"סים, פעילים בשטח ועם אנשי ארגונים ויוזמות חברתיים.

  • סיכום

    המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין