-
רפרנס
הספר מהווה כלי נוסף שיסייע בהתמקצעות של העוסקים בתלמידים המחוננים. בעשור האחרון חלו התפתחויות משמעותיות בהבנת תהליכי הלמידה והחשיבה ובגוף הידע המצטבר בנושאים הקשורים לבניית תוכניות לימודים, לאסטרטגיות הוראה ודרכי הערכה חלופיות. כמו כן חלה התפתחות משמעותית בהבנת אפיוני תלמידים מחוננים וצרכיהם. הספר כולל סקירה של המודלים המרכזיים הקיימים כיום ומתאימים להוראת תלמידים מחוננים ולהערכתם. המחברות מתמקדות במודלים ומנתחות את מרכיביהם, תוך בחינת זיקתם למאפיינים ולצרכים של התלמידים המחוננים. לאור הרציונל, המטרות וניתוח המודלים השונים, נוסחו עקרונות יסוד לבניית תכניות לימודים ייחודיות לתלמידים מחוננים וגובשו המלצות ליישומן בהתאם לתוצרים המצופים. (רחל זורמן, שלומית רחמל, אילנה שקד)
-
סיכום
המאמר מתאר את העבודה היישומית שנערכה בתכנית אשר בדקה את השפעת התקשוב בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו' בעיר ובקיבוץ. התכנית הקיפה 4 צמדים של בתי ספר שיישמו אוריינות בלמידה שיתופית עם הכנסת תקשוב לכתה במהלך שנה. התלמידים התכתבו עם "עמיתי תקשורת" באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר הכתיבה התבצעה בכמה שלבים בתהליך מעגלי שבו כל נמען הופך למוען. הממצאים תמכו במטרת התכנית – בניית יחסי גומלין בין ילדים מרובדי החברה השונים, ניהול דיונים משותפים בנושאים שונים והגברת מודעות התלמיד לכתיבה, לשכתוב, ליחסי מוען-נמען ולסגנונות הכתיבה. המחברות ממליצות לנצל את סביבת הלמידה המתוקשבת לפיתוח כתיבה בתוך סביבת למידה המעודדת כתיבה ומפתחת תהליכי כתיבה בהקשר של השפה כמכלול, תוך הפעלת דגמים שונים של שיתופיות. (אירית בר-נתן ורחל הרץ-לזרוביץ)
-
סיכום
מטרת המחקר היתה לבחון את איכות הלמידה המקוונת במטרה לשפרה ולקרבה לעבודת השדה ולתהליך ההכשרה הכולל. המחקר נערך במשך שלוש שנים בקרב 300 סטודנטים והתבצע במתכנות של "מחקר פעולה משתף". המאמר מתאר באופן אמיץ את הקשיים והתובנות באבולוציה של פיתוח קורס מקוון. לדעת המחברות למידה מקוונת היא מפעל חינוכי ולא טכנולוגי: הטכנולוגיה עצמה היא רק המרחב שבו יש לחפש את התשובות שתקבענה את טיב התוצר. למרחב עצמו לא ניתן לשייך איכות אלא רק לדרך השימוש בו. בנוסף התברר כי הוראה מקוונת יעילה אינה מתרכזת רק בתכנים ברמה נאותה ובדרך מותאמת ללמידה מקוונת, אלא גם בהובלת הסטודנט ברגישות בלמידה עצמה ובעידוד נכונותו ללמידה עצמית שאינו מורגל בה (תמי ליבנה, פנינה לנגברג, מירה קרניאלי)
-
סיכום
שיטת דלפי – כתיבת פתרון ע"י מומחים. הפתרון המוצע מועבר שוב לעיון עד לצמצום הפערים וקבלת פתרון מוגמר. פתרון זה דורש השקעה גדולה של זמן וע"כ אינו מתאים בעיתות משבר כאשר גורם הזמן מהווה נדבך מרכזי. Nominal group technique – מקבצים אנשים (כ 7-10), מציגים בפניהם את הבעיה. כל משתתף מציע פתרון משלו לבעיה ובהמשך ניתן לכל אחד הזדמנות להביע את דעתו על כל אחד מהפטרונות המוצעים. אין כוונה להגיע להחלטה מוסכמת. יתרונות השיטה טמונים בכך כי מונעים לחץ לקונפורמיות עם הדעות של הבכירים בקבוצה. החיסרון בכך כי נדרשים מקבלי החלטות המאומנים בשיטה זו, וכן בבעיות מורכבות יש לבצע הליך זה על כל פרט ופרט של הבעיה דבר שיגרור דיונים מרובים ע"מ להגיע לפתרון מוגמר. נתין לקבל החלטות בדרך זו גם באמצעות אמצעי תקשורת (ועידות, וידיאו, דואר אלקטרוני וכו'). אין דרך אחד ע"מ לסכם האם עדיפה קבלת החלטה במפגש או באמצעים אחרים (האמצעי תקשורת או שיטת דלפי). הדבר תלוי בסוג הבעיה אותה יש לפתרון. (עמי סלנט)
-
סיכום
מאמר זה טוען שמבחנים מספקים מידע לבחינת אחריותיות ואינם מהווים שיטה בפני עצמה. תוצרים מוצלחים יותר הושגו במדינות ובמחוזות, שהתמקדו בהיבטים רחבים יותר של אחריותיות, כולל השקעות בידע מורים ובמיומנויות, בניהול בתי הספר לתמיכה בלמידה של מורים ושל תלמידים ובשיטות הערכה המניעות רפורמות קוריקולריות ומשפרות את ההוראה. המאמר מציג גישה העושה שימוש אחר בסטנדרטים: לא כאמצעי לפיקוח ולתגמול או הענשה, אלא כאמצעי לשיפור ההוראה ולקידום התלמידים. (Darling-Hammond, L)
-
סיכום
חקר המקרה הפנומנולוגי שלפנינו חקר את אופי החונכות במסגרת ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) מנקודת מבטם. המחקר בחן כיצד הסטודנטים תיארו ופרשו דרכי עבודה שעלו במסגרת תהליך החונכות בהקשר של ה-PDS, ואיזו השפעה הייתה לכך על תחושת הלמידה שלהם כפרטים וכקבוצה בבית הספר. הממצאים נאספו באמצעות תצפית משתתפת, רישומי שדה, ניתוח מסמכים ושישה ראיונות אישיים חצי-מובנים. השימוש בדימוי של "חונכות רבת-פנים" הוא ייצוג האוריסטי של הדרך בה מבינים הסטודנטים תהליך זה בביטוייו הפורמליים והבלתי-פורמליים. מניתוח הנתונים עולה שלמתמחים היו קשרי חונכות עם כמה דמויות בבית הספר: מורים חונכים, מורים עמיתים מהאוניברסיטה, תלמידים, סטודנטים-עמיתים, מנהלים, מורים והורים. לאורך שנת ההתמחות, המתמחים התנסו בפעילויות שונות כחלק מתהליך החונכות: למשל, כתיבת יומנים רפלקטיביים, תצפיות מונחות, איסוף נתונים מהכיתה, שיחות משוב, תכנון והצבת מטרות, שיחות הערכה משולשות, פגישות לא-פורמליות של מתמחים, סמינר שבועי, פרויקטים של מחקר ופיתוח ובניית פורטפוליו ממחושב. (Gimbert, B. G)
-
סיכום
תיאורית המיקום מאפשרת לבדוק כיצד נוצרים יחסים ומתפתחים לאורך זמן, כיצד מבינים אותם השותפים לתהליך וכיצד ומדוע הם משתנים. תיאוריה זו יוצרת קונטקסט שבו ניתן להבין כיצד השותפים למשולש ההדרכה – חונך, מדריך פדגוגי ומתמחה, הבינו את תפקידיהם ואת תחומי האחריות שלהם כמו גם את המושג "מורה טוב". (Bullough, R.V.Jr & Draper, J.R)
-
מאמר מלא
-
לינק
-
לינק
-
תקציר
מחקר הערכה המתמקד בהשוואה של 271 בוגרי אורנים בשנים 1996-2002 ל-253 סטודנטים שנה ד', במטרה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה, וכן לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים. בין הממצאים: הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים בהשוואה לבוגרים; קיימת שביעות רצון גבוהה, הן של הבוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם; מרבית מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה ורואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם; ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד; מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה (לילך לב-ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)
-
סיכום
בביה"ס "צאלים" באילת פותחה פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת. הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי. הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של "גאוות יחידה", לצמיחה אישית, חברתית , ועוד . כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .
-
לינק
הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)
-
מאמר מלא
תכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו ומדגישות את הצורך בהשתתפות פעילה של התלמיד בתהליך למידתו על מנת שיפתח את חשיבתו ואת יכולתו להפיק משמעות מתהליך זה. התבוננות עצמית, שיפוט עצמי ותגובה עצמית עשויים להביא להצלחה רבה יותר בתהליך הלמידה ואף להגביר היבטים מוטיבציוניים של התלמיד. (צופיה יועד)
-
סיכום
-
סיכום
פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)
-
תקציר
המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)
-
מאמר מלא
הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).
-
סיכום
סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.
-
סיכום
המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין