המאמר שלהלן מתמקד בתנאים שנמצאו כתומכים בשיח הנבנה בית מורים ובין בתי ספר הקשר של העברה של פרקטיקה הוראתית חדשה, באופי תהליך ההעברה כשהיא אכן מתרחשת ובסוגי התמיכה הנדרשים והדרכים שבהן התהליך הוערך. מטרתו הייתה להבין: א. את האתגרים העומדים בפני העברת פרקטיקה טובה מנקודת המבט של בית הספר המקבל; ב. את אופי הפרקטיקה המועברת ודרך קבלתה; ג. את האתגרים העומדים בפני בית הספר המעביר ידע על הוראה טובה לאחרים. (Michael Eraut)

מה משפיע על הוראה יחידנית של סטודנטים באוניברסיטה? מה הם הגורמים העיקריים בהוראה המשפיעים על ההכוונה ללמידה עצמית של סטודנטים? האם התאמת ההוראה לסגנון למידה של הסטודנטים או דרכי ההוראה או סגנון הלמידה? במחקר השתתפו 352 סטודנטים להנדסה באוניברסיטה אמריקאית. ממצאי המחקר מוכיחים כי לדרכי יצירת המוטיבציה על ידי המרצה יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על למידה עצמית והכוונה עצמית ללמידה בעוד ההתאמה ההוראה לסגנון הלמידה של הסטודנטים היא שולית וחסר השפעה. המשמעויות הן כי המרצים באוניברסיטה או במכללות צריכים להתמקד יותר באסטרטגיות לטיפוח המוטיבציה של הלומדים על ידי מתן משובים ללומדים בצורה יצירתית ואמיתית. יש חשיבות רבה יותר להנחיית הסטודנטים ללמוד כיצד ללמוד מאשר לסגנון ההוראה. במסגרת המחקר פותח כלי מחקרי תקף בשם Student Approaches to Learning (SAL) הבודק את האפקטיביות של למידה עצמית מכוונת בקרב סטודנטים באוניברסיטה (C. Dillon, B. Greene and R. Mansell)

מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)

המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)

במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)

המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

הרצאה מאת ד"ר סולי נתן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה כלי למשוב ולפיתוח סגלי הוראה שפותח על ידי צוות מחוז מרכז והופעל באופן נסיוני בשנה האחרונה במספר בתי ספר. ההרצאה סוקרת את מטרות הכלי ברמה המחוזית וברמה הבית-ספרית, ההתלבטויות בפיתוחו, התחומים אותם הכלי כולל ואופן הטמעתו (ושל התהליך ההערכה) בקרב מנהלים ומורים בבתי הספר.

המחקר מנסה לבדוק מאפיינים של תיאוריות, אמונות, גישות מקצועיות וידע מקצועי הנמצא בבסיס של תהליכי ההערכה אצל מורים מנוסים ואצל מורים מתחילים. המחקר מדגים ניסיונות לטפח אצל מורים ופרחי הוראה מודעות לעמדות אישיות, ולידע המקצועי הגלוי והסמוי שנמצא בבסיס שיקוליהם בתהליך של הערכת תלמידים ולאחריות הנובעת מכך. (פנינה פרנקל)