עדויות אמפיריות להשפעה של ה-PDS על מורים חונכים של סטודנטים להוראה מצומצמות, במיוחד במתן מידע איכותי וכמותי שנאסף בשיטתיות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בוחן סוגיה זו לעומק תוך שימוש בנתונים איכותיים וכמותיים לאורך זמן. הוא מתמקד בחשיפת המחסומים המכבידים על הפיתוח המקצועי של מורים חונכים ב-PDS ובזיהוי הזדמנויות העשויות לקדם תהליכי צמיחה אלה. המחקר מושתת על נתוני הערכה מעצבת שש-שנתית שהתבצעה ברשת ה-PDS, של בתי ספר על יסודיים עם המסלול העל יסודי במכללה. הממצאים מצביעים על מגוון בעיות בתפיסת המורים החונכים את התפתחותם המקצועית, בכלל, וב- PDS, בפרט. נמצאו פערים בין הצמיחה המקצועית הנתפסת על ידם לבין הצמיחה בפועל. ממצאים אלה מעידים על צורך לעסוק באופן מתוכנן ומכוון בהתפתחות המקצועית של מורים חונכים, וזאת על מנת שיחושו תרומה מקצועית ואישית גבוהה יותר, יקדמו את בית הספר שלהם, ויוכלו להמשיך ולהשקיע בשותפות עם המכללה (דליה עמנואל, תמר אריאב)

מחקר שיטתי המתעד וחוקר את דפוסי התמיכה הניתנים למורים מתחילים במהלך שלבי הליווי בשנה הראשונה בהוראה בבתי ספר בארה"ב. הרקע למחקר הוא השיעור הגבוה של נשירת מורים מתחילים בארה"ב (29% נושרים בסוף השנה הראשונה). שאלת המחקר הייתה מה היא רמת התמיכה במהלך הליווי בשנה הראשונה וכיצד מגיבים המורים החדשים לתמיכה זו. שיטת המחקר: ראיונות עומק עם קבוצת מורים חדשים. העוגן המחקר התיאורטי: המודל שלSmith and Ingersoll מ-2004 לליווי בקליטה והנחייה של מורים חדשים. ממצאי המחקר מלמדים כי דפוסי התמיכה במורים חדשים בארה"ב אינם יציבים וקבועים ואינם עונים על צרכי המורה החדש. בחלק מן המקרים המורים החדשים מקבלים תמיכה במהלך הליווי, אך ליווי זה אינו מתאפיין בהכרח במשוב ביקורתי, ומתאפיין בחוסר התייחסות כולל מצד מנהלי בתי הספר (Sara Winstead Fry)

המחקר הנוכחי מנסה להעריך את ביצועי מערכת WeBWorK, מערכת מתוקשבת להכנת שיעורי בית בה החלו להשתמש בארה"ב בהוראת המתמטיקה ובהוראת המדעים בבתי ספר תיכוניים. המערכת מציגה בפני התלמידים בעיות נבחרות במתמטיקה מתוך מאגר ממוחשב גדול ומספקת באינטרנט משובים מיידים לגבי התשובה הנכונה אליה הגיעו התלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי ממשק האינטרנט של המערכת והמשובים המיידים משפרים את המוטיבציה של התלמידים להכנת שיעורי הבית באמצעות המערכת המתוקשבת ומפחיתים את השגיאות הנפוצות שלהם בתרגול רגיל ומסורתי. עם זאת, יש מקום להכשיר את המורים כיצד להעריך את תשובות התלמידים במערכת המתוקשבת על יסוד מודל התגובה של התלמידים. (Vicki Roth, Volodymyr Ivanchenko, Nicholas Record)

המאמר מדווח על חקר מקרה באוניברסיטה בריטית בה למדו הסטודנטים את תחום תקשורת ההמונים באמצעות גישות מידעניות של חיפוש והערכת מידע. הסטודנטים נעזרו בבלוג קבוצתי באינטרנט של קבוצת הלמידה שלהם כדי לבטא את ההתקדמות שלהם בחיפוש המידעני, לכתוב משובים והתייחסויות וכדי לתעד את הדרך שבה השיגו את המטרה. מסקנות המחקר מלמדות כי השימוש בבלוגים לצורך הערכה מעצבת בקורסים מבוססי תקשוב בהחלט אפשרי ויש בו כדי לתרום רבות לתהליך המחקרי, אך מבחינת החוקר מדובר בתהליך עתיר זמן ובבעיה של מיקוד מבחינת מטרות הלמידה. חרף חסרון זה, השימוש בבלוגים בלמידה תורם רבות לגיבוש הסטודנטים כקבוצה (Lisa Foggo)

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל (תלמידות אולפנת נוה חנה) מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. בינתיים, פרויקט הויקי עבר לשלב של הערכה מעצבת של עמיתים כשהתלמידים מקנדה כותבים הערות על הפרויקטים שכתבו בתוך איזור הדיון של הויקי. ההערות מעניינות והתלמידות של אולפנת נווה חנה קבלו אותן בהערכה. הן אף הגיבו והתחילו ליישם את ההערות בעבודות שלהן (הערכה מעצבת).בסקירה מוצג המחוון שכתבה המורה מקנדה להנחות ולהעריך את תלמידותיה במתן משוב לתלמידות נווה חנה.

המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

עם כל הרצון והכוונות הטובות יש בכל כיתה ילדים רבים המתקשים להתאים עצמם לבית הספר וזקוקים לבית ספר שיתאים עצמו אליהם. היוזמה המוצגת במאמר גורסת כי במקום "לרפא" את הילדים יש לספק להם מסגרות ואתגרים שבאמצעותם הילדים ה"בעייתיים", יזכו לחוויות למידה חיוביות ומרגשות, לתחושת הצלחה ומסוגלות, ויביאו הישגיהם בפני חבריהם כדי שאף יזכו בהערכתם של אחרים וכך יפיקו את המרב מלימודיהם. "כפפה ליד" היא ערכה או קבוצת פעילויות אישית, אשר המחנכים והמורים תכננו והכירו במיוחד בעבור ילד מסוים או ילדה מסוימת שהתקשו להשתלב ברוב פעילויות הכיתה וליהנות מהן. (עדה סוידובסקי)

ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?