במהלך העשור האחרון פותחו סטנדרטים המתארים כשירויות של סגלי הוראה בחטיבה העליונה ובהשכלה הגבוהה. לא כל הסטנדרטים האלה נחשבים ליעילים ע"י קהיליות מקצועיות של מורים ושל מורי-מורים. במאמר זה נעשה ניתוח של ההתנסויות הקשורות לסטנדרטים של מורי – מורים בהולנד ושל נוהל מלווה (SPR הכולל הערכה עצמית Self-assessment,), התפתחות מקצועית (Professional development) ורישוי , שמשמעותו רישום כמורה מורים בעל תעודה בארגון מורי המורים ההולנדי ((Registration. במחקר נותחו ראיונות, שאלונים ותלקיטים שנמסרו ע"י מורי מורים שהשתתפו בהליך ה- .SPR

המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .

המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות. אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי (אנה ספרד)

במאמר נטען שמרבית תהליכי ההערכה הקיימים של קורסים באוניברסיטאות ובמכללות מטבעם צרים וממוקדים מדי ולכן הוא מציע מודל הערכה כוללני יותר לקורסים שיש בו כדי להקנות למרצים ולפקולטות תמונה יותר נאמנה ויותר תקפה מבחינת תהליכי ההערכה. המודל מבוסס על משובים של הסטודנטים, עמדות שלהם לגבי סוגיות שונות וסדרי חשיבותם בקורס וגם מיומנויות על פי מטרות ההוראה הכלליות והמטרות הקונקרטיות של הקורס. כל המשתנים האלו נבדקים לפני הקורס ואחרי הקורס. כלומר, המשובים בזמני הקורס אינם ממצים את ההערכה הנדרשת אלא נדרשים גם משובים לפני שהסטודנטים לקחו את הקורס וגם העמדות שלהם בפרקי זמן שונים ומשתנים לאחר סיום הקורס, כי אז יש לסטודנטים הנחקרים פרספקטיבה יותר רחבה ויותר מהימנה (Kathryn L Combs, Sharon K Gibson, Julie M Hays, Jane Saly, John T Wendt)

במחקר נבדק במסגרת ניסוי (pilot) דגם ה-PACT להערכות ביצוע של מתכשרים והשפעת ההערכה על למידת המתכשרים. מדובר במטלת הערכה שבה המתכשר נדרש לניתוח אירוע שיא הוראתי כתוב שנבחר על ידיו. האירוע מצולם בווידיאו + רפלקציה כתובה + ניתוח מדגם של עבודות תלמידים וחומרים נוספים וכן ניתוח מעגל ההוראה משלב התכנון ועד השינויים הנדרשים על בסיס הביצוע וההערכה. במחקר גם נבדקו תרומות אפשריות של ההערכה לתוכניות ההכשרה (Ruth R. Chung).

משוב ללומדים הוא חיוני ללמידה אפקטיבית, אבל יש מעט עדויות מחקריות על איזה סוג משוב יש להקנות במהלך הלמידה. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין תגובות של סטודנטים באוניברסיטה שנחשפו לשני סוגי משובים, משוב ענייני בתהליך הלמידה המבוסס על תשובות מדגימות ומשוב המבוסס על התייחסות פרטנית. אוכלוסיית המחקר כללה 183 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בקורסי ביולוגיה באנגליה. הסטודנטים נחשפו לשני סוגי המשובים הנ"ל. ממצאי המחקרים הראו כי הסטודנטים מעוניינים בשני סוגי המשובים, אך מרביתם העדיפו משוב התייחסות אישי על פני משוב הדגמה. עם זאת, בניתוח תוצאות הבחינות והעבודות של הסטודנטים נתגלו הבדלים משמעותיים לגבי הישגים של שתי הקבוצות הנחקרות. הסטודנטים שנחשפו לתשובות מדגימות אכן הצליחו יותר בבחינות שנערכו בשנים 2004-2005. הגישה המומלצת למתן משובים בלמידה צריך להיות משולבת, גם משוב ענייני המבוסס על תשובות מדגימות וגם התייחסות אישית-פרטנית לסטודנט (Mark Huxham)