-
לינק
דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).
-
סיכום
בשל גישת "התלמיד במרכז" המאפיינת את הלמידה מבוססת בעיות ופרויקטים, מסוג based learning (PBL) problem- ו- project-based science (PBS),, קל למורה "לא" לספק לתלמידים משוב מתאים או תמיכה מספקת על מנת לקדם חשיבה ביקורתית. למרות זאת, המחקר הראה ששתי השיטות הנ"ל יעילות ביותר כאשר מוגדרות מטרות לימודיות מתאימות, תמיכה ומשוב מוטמעים כחלק מההוראה, וישנן אפשרויות רבות להערכה עצמית ותיקון(Barron et al. 1998) . אמצעי תמיכה בהוראה ללמידת תלמידים מופיעים בצורות שונות. במאמר זה המחברים מתארים איך ניתן להשתמש בהערכה מעצבת לתמיכה בשיטות למידה מסוג – PBL ו-PBS שיש בהם כדי לאתגר את התלמידים על מנת להגדיל את הישגי התלמידים ( Trauth-Nare, Amy; Buck, Gayle).
-
לינק
המרצה או המורה שיחפוץ ללמד בצורה מקוונת באינטרנט יכול עקרונית לפנות לשני כיווני פעולה שונים: א. לעשות שימוש באחת ממערכות הלמידה המתוקשבות לניהול קורסים מסוג LMS ב. לנצל כלים פתוחים באינטרנט אשר יכולים לסייע לו להקים בעצמו את הקורס מתוקשב עפ"י צרכי ההוראה הגמישים שלו וסביבת העבודה הטבעית של הלומדים/סטודנטים. אודי מלכה החליט לבחור באופציה השנייה והקים מערכת מתוקשבת ללמידה המכירה בסביבה המתוקשבת הטבעית והמידית באינטרנט של הסטודנטים הלומדים אצלו. לפני שלוש הקים אודי מלכה סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט המיועדים לצורכי הוראה ובנויים מאוסף כלים של חברת Google. במהלך הזמן הוא שינה ושיפר את הסביבה המתוקשבת בהתאם לצורכי ההוראה שלו וצרכי הלימוד של התלמידים אותם הוא מלמד. סביבת הלימוד ואתר האינטרנט הוטמעו כחלק אינטגרלי מצורת הלימוד בכל הקורסים שהוא מלמד.
-
לינק
במאמר נטען כי יש צורך בבניית רפרטואר של פרקטיקות פדגוגיות שיסייעו למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים להנחות את תלמידיהם כיצד לפתח מודל חקר המבוסס על בחינת השערות חלופיות. הקניית רפרטואר של פרקטיקות הוראה אפקטיביות למורים למדעים עשוי לסייע לתלמידים ללמוד שפה מדעית, לפתח הבנה של הכלים המדעיים ולפתח תפיסת עולם מדעית. באתר האינטרנט "רשת של חקר" (אתר אינטרנט: http://www.webofinquiry.org), התלמידים יכולים לבצע פרויקטים של חקר מדעי כדי לפתח תיאוריות מדעיות ולבחון אותן; ללמוד שפה מדעית, כלים מדעיים ופרקטיקות של חקר; לעסוק בהערכה עצמית; ולתת משוב לחקירות של עמיתים. המאמר בוחן את הפרקטיקות הפדגוגיות של שני מורים למדעים ושל תלמידיהם המשתמשים באתר האינטרנט המועיל הזה. המחקר בוחן את אסטרטגיות ההוראה שבהן משתמשים המורים כדי לסייע לתלמידיהם לפתח מודל תיאורטי של חקר מדעי תוך שימוש באתר "רשת של חקירה".( Leslie Rupert Herrenkohl, Tammy Tasker Barbara White ).
-
לינק
במסגרת הבלוגים הייחודיים בחינוך שנבחרו לשנת 2010 בארה"ב ניתן למצוא את הבלוג הכיתתי של הגב' יוליס , המורה והמחנכת של כיתות ג' (מלמדת כבר 24 שנים בביה"ס יסודי) בקליפורניה בארה"ב אשר הפכה את הבלוג הכיתתי שלה לחוויית למידה לתלמידי הכיתה המשתתפים בכתיבת הבלוג והמציגים את מסעותיהם הוירטואלים ברחבי העולם. לעתים משתתפים גם ההורים וקרובי משפחה הנמצאים בחו"ל המציגים סקירות ומידע על מדינות שונות בעולם בהם הם נמצאים. חגים וימי זיכרון בארה"ב מוצגים במשותף ע"י התלמידים והמורה בבלוג הכיתתי , כולל קישורים מומלצים. אם הייתה תחרות דומה לבלוגים נבחרים בחינוך גם בישראל, אז כאן המקום לציין ולבחור במקום הראשון את הבלוג הכיתתי של המורה והמחנכת חניתה חן ,לתלמידים בכיתה ג' אשר הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית .ברשימת הנבחרים שלנו והמועמדים למקומות הראשונים הייתי מונה גם את הבלוג הכיתתי המשובח של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר.
-
לינק
הכלי 'דיגלו', מאפשר לערוך דיון סינכרוני כתוב וממופה בין קבוצת תלמידים. הכלי המתוקשב פותח ע"י קבוצת כישורים באוניברסיטה העברית המורכבת מחוקרים, מפתחים ומורים, בראשות פרופ' ברוך שוורץ. קבוצת הפיתוח והמחקר באוניברסיטה העברית משלבת מחקר חינוכי ופיתוח כלים טכנולוגיים והטמעתם במרחב הכיתה דרך השתלמויות מורים בניהולם של ראומה דה-גרוט וד"ר ראול דרכמן. "המטרה שלנו היא לפתח כלים טכנולוגיים שיאפשרו שיח דיאלוגי, ארגומנטציה וחשיבה ביקורתית במסגרת הלמידה בכיתה", מסבירה דה-גרוט. "השילוב של הכלים והשיטות הפדגוגיות נעשה בשיתוף של מורים ותלמידים על מנת להתאים רעיונות ומושגים שעלו במחקר עם צרכים אמיתיים שעולים מן השטח".
-
סיכום
הכותבים מגדירים משוב מקדם (sustainable) כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם (Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J).
-
סיכום
מיקרובלוג כצורת ביטוי צברה תאוצה לאחרונה. גרסה פופולרית היא Twitter, שהחלה בשאלה "מה אתה עושה?" למרות שפוסטים אשר הגיבו לשאלה זו היו מטופשים ולעתים קרובות קיקיוניים, עדיין ניתן לרתום מיקרובלוגים למטרות מחקר. מאמר זה מדווח על חקר מקרה עם שמונה משתתפים במהלך פרקטיקום הוראה, אשר שולחים ציוצים ל Twitter מן הטלפונים שלהם או המחשבים. שאלת המחקר היא: 'האם מיקרובלוג מסייע לפרחי הוראה לפתח "התפתחות בהכוונה עצמית" (self-reflective practices)? מאוחר יותר נפגשו המשתתפים כקבוצת מיקוד בקמפוס לדון בחוויות ה- Twitter / טלפון שלהם. מתודולוגית, ניתוח תוכן נושאי מ"ציוצים", בוחן אותם הן ביחס לשאלת המחקר והן ביחס למשוב שלאחר מכן בקבוצת המיקוד.
-
לינק
כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.
-
לינק
בלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן. פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
-
לינק
לכאורה, אין המחקר הנוכחי אודות הנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים, מחדש את הידע המצטבר שלנו על קורסים מקוונים. אך קריאה נוספת בממצאי המחקר מגלה כמה חידושים שכדאי להכיר בהם מבחינת גורמי הצלחה וכישלון של קורסים מקוונים. מתברר כי לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון חשובים יותר מידת ההיענות ובהירות המטלות של המרצה מאשר מתכונת ארגון התכנים באתר הקורס. הסטודנטים מעריכים מאד את זמן התגובה של המרצה המקוון, אך (וכאן אולי החידוש) אינם מרגישים בנוח במתכונת של קורס מקוון סינכרוני שבו המרצה נמצא מנגד בזמן אמת ומעדיפים בוודאות למידה מקוונת אסינכרונית. כלומר, למרות התפתחותן הטכנולוגית המהירה של פלטפורמות מתוקשבות סינכרוניות (כגון תוכנת אלומינייט) אין הסטודנטים מייחסים חשיבות לנוכחות מקוונת סינכרונית של המרצה והם מעדיפים משוב נכון וברור במתכונת של קורס אסינכרוני בו הם לומדים בזמנם החופשי. נוכח ממצאי המחקר הנוכחי נשאלת השאלה האם לא עדיף להשקיע במיומנויות של מרצים להעברת קורס מקוון אסינכרוני מאשר להשקיע בתשתיות של פלטפורמות סינכרוניות ( Kathleen Sheridan & Melissa A. Kelly).
-
לינק
במסגרת הכשרת המורים המקובלת נדחקה לשוליים ההתנסות האישית־מעשית בכיתה, ודווקא היא הגורם החשוב ביותר בהכשרה המקצועית. ישנם שלושה מודלים של התנסות. אחד מומלץ בחום . "כל אחד יכול להיות מורה", זו התפיסה הרווחת במקומותינו. טייס, היי־טקיסט, מרצה באוניברסיטה, שר בממשלה או סתם ידוען, כולם מקבלים רישיון ללמד אף שלא הוכשרו לכך. יהיו הסיבות לתפוצתה של תפיסה זו אשר יהיו, אחת המטרות של הכשרת המורים היא, לדעת ד"ר ירון להבי, ליצור פער מספיק גדול בין אדם שהוכשר להוראה לבין אדם שלא. כך, לא יעלה הדעת לאפשר לאדם לעסוק בהוראה בלי שרכש הכשרה; והכשרה להוראה היא קודם כול התנסות מונחית בכיתה.
-
לינק
לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות. "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה. למי עוד המחשב יכול לעזור? "לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי ( נאוה דקל).
-
לינק
המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).
-
לינק
ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מציג את התכנית ל"התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" ומתאר כיצד המשרד נערך, עם תקציב של 420 מיליון ש"ח, לסגור את הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב . התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" מצטרף לשורה של 11 יעדים שהציבו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בקדנציה הנוכחית. עם היעדים נמנים גם חינוך לערכים, שיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק מעמד המורה וחיזוק מעמד המנהל. המאמר שלהלן מציג את הרציונל של היעד הראשון ואת תכנית הפעולה הנובעת ממנו. שילוב נכון של טכנולוגיית המידע יכול לשפר את איכות ההוראה. הוא עשוי לשפר את מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשדרג את התנהלות בית הספר, לייצר משובים בזמן אמת ולאפשר טיפול מונע בקשיים של תלמידים, ליצור רצף למידה בין בית הספר לבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.
-
לינק
George-Couros כתב מאמר מעניין על המאפיינים של מורה מומחה, ביטוי המעיד על מורה שהוא בעצם רב-אמן או “master teacher”. הביטוי הזה פחות מוכר במחוזותינו , אך במדינות המערב המתקדמות כגון גרמניה, פינלנד וארה"ב הוא ביטוי נחשב מאד בקרב מורים וגם בתחום מקצוע ההוראה. המורה המומחה אינו בהכרח תואר רשמי אלא ביטוי של הכרה בדרגת במקצועיות הגבוהה ביותר של המורה וביכולתו לאתגר את הכיתה. כאשר מדברים על מורה מומחה , הכוונה ליכולות הבאות: מורה המסוגל ליצור קשר טוב ובלתי אמצעי עם התלמידים בכיתה, מורה המתמקד דבר ראשון בדרכי הוראה ובאתגרים לפני תכנית הלימודים , כלומר מורה הנותן עדיפות לשיטות ההוראה לפני ההצמדות הבירוקרטית בתכניות לימודים. מורה המציג דוגמאות אותנטיות מהחיים ודואג ליצור קשר בינן ובין תכנית הלימודים, מורה הדואג ליצור מעורבות של הלומדים בנושא תוך כדי תהליכי הלמידה, המורה המומחה יודע שעליו להתפתח כל הזמן, ללמוד בעצמו ולהיות בעל יכולת למידה עצמית על מנת להעמיק בתכני הלמידה ,
-
לינק
תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .
-
לינק
השיפורים האחרונים מנובמבר 2010 הופכים את הכלים הפתוחים של גוגל דוקס למשובחים וידידותיים יותר. ניתן עתה להעלות קבצים ע"י גרירה פשוטה מתוך אחת המחיצות במחשב שלכם . כמו כן , ניתן לראות בקלות את כל שינויי העריכה במסמכים משותפים לאורך כל הגרסאות של הקבצים שהועלו למאגר השיתופי של גוגל דוקס. שיפור נוסף : קלות של סרטוט איורים ( אפשרויות הכנת תרשימי זרימה היא עתה פשוטה ונוחה מאד). כמו כן , מאגר תבניות המסמכים (templates) התרחב משמעותית. גם אפשרויות החיפוש במאגר השיתופי של גוגל דוקס השתפרו : ניתן גם לחפש מסמכים עפ"י טווחי תאריכים, כגון מסמכים שנוספו לפני תאריך מסויים או אחרי תאריך מסוים. כמו כן , נמצאת לקראת סיום הפיתוח מערכת חדשה לכתיבה ועריכה של מסמכים, אשר תכלול גם רכיב של CHAT לרב-שיח בזמן אמיתי בין כותבי המסמכים. כמו כן , ניתן עתה לייבא בקלות לתוך מערכת גוגל דוקס קבצים מסוג Word 2007 files docx .
-
לינק
בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר" פוּתח מודל המכונה "דיאלוג יצירתי". "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה-למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל ארבעה שלבים עיקריים:.עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים.רפלקציה, הערכה ומשוב. רמות חפר, הנו בית-ספר תיכון ניסויי. 5 שנות ניסוי מקיים בית-הספר מרכז השתלמויות ניסויי, במטרה ללמד ולהעביר את הניסיון החדשני למערכת החינוך. בית-הספר פיתח במשך שנות הניסוי, דרך למידה, המבוססת על דרכי הוראה והערכה חלופיים. בעזרת אגף הניסויים ובעזרת המפקחים על המקצועות השונים, ממירים ברמות חפר את בחינות הבגרות הרגילות בדרך היבחנות אחרת, התואמת את דרך הלמידה.
-
לינק
עבודת ההוראה – מה יש ללמוד כשמתכשרים להוראה? להוראה משמעויות שונות; במסגרת ההכשרה המיקוד הוא במיוחד במה שמתרחש בכיתה, שבה העבודה מערבת אחריות לכיתה שלמה של תלמידים החייבים לעבוד יחד לאורך שנה. ניתן להגדיר הוראה כניהול של בעיות בכמה תחומי עבודה תוך בנייה של יחסים יעילים עם תלמידים ועם תכנים (Lampert, 2001). מורי-מורים וחוקרים בתחום ההכשרה מצאו הגדרה זו שימושית לצורך "פירוק" מושג ההוראה ושיום מרכיביו תוך שמירה על מאפיין המורכבות שבו .אילו פרקטיקות צריכות לעמוד במרכז הלמידה? בהקשר זה עולה המושג "הפרקטיקות הטובות ביותר" המביאות לתוצאות הטובות ביותר. שאלה חשובה שנדונה במאמר ביחס למושג practice והתכשרות להוראה היא: "האם פרקטיקה צריכה להיות דבר ש(1)מורה עושה ולומד ממורים אחרים או (2)משהו שנוצר ונבנה ע"י קבוצה ונלמד בקהיליית מעשה (Lampert, M).
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין