המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל –  לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם עיקרי הדברים:

התזה המרכזית של מאמר זה היא שהנאה יש לטפח ולייצר, ולא רק להמתין בפסיביות לבואה. הנאה אינה רק רגע ספונטני וחולף,  אלא מבע עוצמתי ומודע שבכוחו לשדר מודעות, אמפתיה, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית, אוריינות חברתית ויציבות. על רקע זה, קימברלי צאי-קוקוול, מורה, יועצת חינוכית ויזמית תוכנית חדשנית להנעת מורים להצלחה, משתפת אסטרטגיות שמטרתן לסייע למורים להחדיר הנאה למסעם במערכת החינוך – במישור האישי והקולקטיבי.

עם מלחמת חרבות ברזל ברקע, ד"ר ברק בר-זוהר מפודקאסט תו חינוך מבית היוצר של פורטל מס"ע ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת מבקש להבין: מהו חוסן אישי ומהו חוסן לאומי? כיצד ניתן להשתמש בחוסן בעתות משבר? האם וכיצד אפשר להקרין ביטחון ברגעים קשים? כיצד צריכים וצריכות מורים ומורות לנטוע חוסן בתלמידים? ואיך לנהל זוגיות וחיי משפחה בזמן מלחמה? לשאלות האלו משיבה ד"ר רוני גז-לנגרמן מהמכללה האקדמית לחינוך קיי וממחזור ו' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת.

כדי ללמד ולהכין את תלמידי המחר בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן: ביטחון עצמי, אמפתיה, שליטה עצמית, סקרנות, התמדה ואופטימיות.

המחקר בחן את הקשר בין נטייה אישיותית למיינדפולנס וריכוז בעצמי לבין חרדת מתמטיקה. 81 נבדקים ענו על שאלונים וביצעו משימות התנהגותיות-קוגניטיביות. נבדקים שלהם יכולת גבוהה לריחוק פסיכולוגי מהחוויה (decentering) וכן נטייה אישיותית למיינדפולנס הראו רמות נמוכות של חרדת מתמטיקה. במשימה שמגבירה חרדה (משימת התאמת מספרים) נבדקים ללא חרדת מתמטיקה ועם רמות גבוהות של יכולת לריחוק פסיכולוגי הראו רמות נמוכות של תיעדוף עצמי. אימון מיינדפולנס עשוי להגביר את היכולת של תלמידים לא להזדהות עם החוויה, להפחית ריכוז בעצמי ולבסס את החוסן והעמידות בפני לחץ וחרדה.

מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

מורים רבים מתארים עומס-יתר רגשי שנגרם משתי סיבות: 1. אינטראקציות מלחיצות מרובות עם תלמידים, הורים, עמיתים ועם מערכת החינוך בכללה. 2. העומס האידיאולוגי של מקצועם – הניסיון לעמוד בנטל הציפיות הגבוהות לביטוי ולהגשמה של ערכים חינוכיים. בימי משבר הקורונה ניתן להניח שהעומס והלחץ רק גוברים. מטרתו של מחקר זה היא להעריך את השפעתה של טכניקת מדיטציה מבוססת-חקירה לשם הפחתת מתח – IBSR.