-
סיכום
מאמר זה מצביע על שלושה מודלים פופולריים ועכשוויים בתחום של פרסונליזציה של למידה במערכת ההשכלה הגבוהה: תגים דיגיטליים, טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמידה מבוססת-יכולת. הפרסונליזציה של הלמידה מאפשרת ללומדים להשתחרר ממגבלות הזמן, המקום וקצב ההתקדמות הכיתתי ומשחררים אותם להתמקד ולהתעמק בנושאים אשר מסקרנים אותם. זאת, מתוך תפיסה לפיה סטודנט שיכול להתמקד בתחומים בהם הוא מתעניין, או בקיא, צפוי להעצים את ביטחונו העצמי, את הידע הממוקד-מקצוע ואת המיומנויות העתידיות שלו. גם מצדם של המרצים, הפרסונליזציה של הלמידה יכולה לתרום ליחסי הסטודנט-מרצה משום שזו מייתרת את המאמצים המושקעים בפיקוח על כללים ותקנונים אקדמיים רשמיים.
-
סיכום
-
סיכום
המאמצים לעבות את כוח ההוראה ולהעצים את מעמד המורה כושלים פעם אחר פעם מכיוון שהתקציבים מתועלים לאפיקים שגויים. במקום להתמקד בהענקת ידע התיאורטי, בשדרוג ההתנסויות המקצועיות ובקידום תחושת המסוגלות העצמית של המורים, ההשקעה מסתכמת בהגדלת מספר המורים, בהקטנת הכיתות ובהטבות שכר. הבעיות המרכזיות של כוח ההוראה, הן, למעשה, שיעור מדאיג של נשירת מורים, ריבוי תוכניות הכשרה מזורזות, גידול מהיר ומרוכז של אוכלוסיות, פרישת מורים ועוד.
-
סיכום
המחקר בחן כיצד הוראה באמצעות מורה רובוט דמוי אדם משפיעה על ההנאה ועל תוצאות הלמידה של סטודנטים באוניברסיטה. הסטודנטים שלמדו עם מורה רובוט דיווחו על רמות הנאה גבוהות יותר מסטודנטים שלמדו עם מורה אנושי. למרות שבשיעור הראשון עם המורה הרובוט השיגו הסטודנטים תוצאות נמוכות בהשוואה לאלה שלמדו עם מורה אנושי, בסוף הקורס הם השיגו הישגים גבוהים יותר מסטודנטים שלמדו רק עם מורה אנושי. סטודנטים שלהם היה הניסיון הרב ביותר בלמידה עם רובוט (למדו שני קורסים) השיגו את הציונים הגבוהים ביותר.
-
תקציר
בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.
-
תקציר
מאמר זה מניע את הקוראים לדון ולהתחבט בשאלה: האם צריך לקצר את החופש הגדול? עם בואם של חודשי הקיץ, התלמידים ברחבי המדינה יוצאים ל-72 או 62 ימים רצופים ללא שגרה לימודית. האם אפשר אחרת? מסתבר שכן. ביותר מ-3,000 בתי ספר ברחבי ארה"ב אין חופש גדול. במחוז לימוד בוושינגטון הבירה, למשל, שנת הלימודים נמשכת לאורך כל השנה וימי חופשת הקיץ מפוזרים כחופשות קצרות במהלך השנה.
-
סיכום
מאמר זה מתאר מיזם בשם ג'ה דסטו שפיתחו בשווייץ חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב הוראת פיזיקה בגני הילדים באמצעות משחק חופשי. בעולמם הייחודי של הילדים, משחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה. במהלך פעילויות המשלבות בין מדע לבין משחק, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי.
-
סיכום
האם תלמידים מאבדים או מוסיפים ידע במהלך הקיץ? מאמר זה מציג ניתוח של נתונים של למעלה מ-3.4 מיליון תלמידים (מגיל הגן עד כיתה ח') מ-50 מדינות בארה"ב, אשר לקחו חלק במבחנים סטנדרטיים בקריאה ומתמטיקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת. למעמד סוציו-אקונומי השפעה קטנה מאד על איבוד הידע. ירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שהראו את ההתקדמות הגדולה ביותר בלמידה במהלך שנת הלימודים.
-
תקציר
מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.
-
סיכום
המחקר בחן את ההשפעה של עניין מצבי על שיפוטים לגבי למידה, ביטחון יתר של לומדים והחלטותיהם באשר להמשך הלמידה. המחקר כלל שני ניסויים שבהם סטודנטים למדו על נושא ספציפי באמצעות קריאה בטקסט מעניין ובטקסט לא מעניין. לאחר הלמידה העריכו הסטודנטים את מידת השליטה שלהם בנלמד ונבחנו על התכנים שלמדו. יצירת עניין יצרה אצל הסטודנטים ביטחון יתר בשליטתם בנלמד ופגעה ביכולתם לווסת את הלמידה בצורה יעילה.
-
תקציר
החוקרים בחנו פרופיל גנומי (דנ"א) של 219 סטודנטים להוראת חינוך גופני בוינגייט, וחישבו שני מדדים: כוח וסיבולת. נמצא כי הן הסטודנטיות והן הסטודנטים ניחנו בנטייה מולדת לכישורים אירוביים באופן מובהק יותר מאשר לכישורים אנאירוביים. ממצא זה יכול לסייע ליועצים להנחות סטודנטים להוראת חינוך גופני בבחירת פעילות בתוכנית ההכשרה, וכן לסייע לסגל שמעביר את תוכניות ההכשרה האלה.
-
תקציר
לאורך שנת הלימודים 2020-2019, המחקר עקב אחר מדגם הכולל 66 תלמידות כיתה ו' מבתי ספר יסודיים בתורכיה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות. האחת למדה ביולוגיה באמצעות טיולים וירטואליים והשנייה למדה ביולוגיה בשיטה מסורתית של כיתה, לוח והוראה מבוססת-מורה. המחקר מצביע על יתרון ניכר ביעילותה של הוראה באמצעים וירטואליים בהשוואה להוראה המסורתית. בכוחה של החוויה הווירטואלית להעצים את מיומנויות החשיבה האנליטית של הלומדים, לחשוף אותם ליישומים טכנולוגיים מתקדמים ולספק לתלמידים הזדמנות לתרגל ולחוות מדע באמצעות צפייה, הסקה, העלאת השערות וניסוי.
-
סיכום
מהם המאפיינים הבית ספריים שתורמים לקליטתם ולשימורם של מורים מתחילים במערכת, ומהם הגורמים שמעכבים קליטה זו? מחקר בקרב 2,710 מורים מתחילים שהתמחו בבתי ספר בין 2016 ל-2018 משרטט מודל קליטה יעיל המסייע להשתלבות המורה המתחיל בבית הספר, תורם לשביעות רצונו ומגדיל את סיכויי הישארותו במערכת החינוך. המודל מצביע על שלושה מנגנוני תמיכה מרכזיים: ארגוניים, מקצועיים ורגשיים, המופעלים על ידי המנהל, ההנהלה, המורים העמיתים והמורה החונך. מודל זה עשוי לסייע למורים חדשים לשפר את מעמדם בבית הספר ולפתח שייכות לארגון, וכך להגביר את המוטיבציה שלהם להישאר במקצוע.
-
תקציר
סקירת מידע זו מתארת 19 מרכזי חדשנות בחינוך הפועלים בישראל ומרכז למצוינות בחדשנות בחינוך באוניברסיטת טאלין שבאסטוניה. הסקירה מפרטת מדדי הצלחה, שיטות הערכה, השקפות עולם, חזון, מטרות, חברי צוות, בעלי תפקידים, דרך הכשרת חברי סגל, תקציב, שיטות עבודה, תשתיות טכנולוגיות, סביבות עבודה וקהלי יעד. הסקירה מסתיימת בחמש המלצות למרכזי חדשנות בחינוך.
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.
-
סיכום
מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.
-
תקציר
כדי ללמד ולהכין את תלמידי המחר בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן: ביטחון עצמי, אמפתיה, שליטה עצמית, סקרנות, התמדה ואופטימיות.
-
סיכום
מתוך 4 מיליון ילדים לפחות שלומדים בחינוך ביתי בארה"ב, יותר ממיליון ילדים (28%) מבקרים בין יום אחד לארבעה ימים בשבוע בבית ספר "רגיל". למידה משולבת היא שילוב מיטבי בין למידה בכל מקום (כולל למידה מקוונת) ובין למידה פנים מול פנים בכיתה. שילוב זה מאפשר למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן, ונתיב הלמידה ותומך בפעלנות (agency) הלומד.
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של דפוס חשיבה צומח (growth mindset), כלומר התפיסה שיכולת היא תכונה מתפתחת באדם, על תהליכי למידה ועל תוצאותיה. 138 תלמידי כיתה י' הוקצו לאחת משתי קבוצות באופן אקראי: קבוצת הניסוי (שבה החוקרים קידמו דפוס חשיבה צומח) וקבוצות הביקורת. ממצאי המחקר הראו שלקידום דפוס חשיבה צומח יש יתרונות למוטיבציה, לתפיסת העומס הקוגניטיבי של הלמידה ולביצועי הלמידה. יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות דפוס חשיבה צומח בקרב תלמידים.
-
תקציר
סקירה זו עוסקת שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית. שלב ההתמחות הוא גשר בין שלב הלימודים העיוניים באקדמיה ובין הקליטה בשדה ובשוק התעסוקה, ובמהלכו מתקיימת השלמה מעשית ללימודי המקצוע. עבור סטודנטים רבים שלב ההתמחות הוא אמצעי כדי להתקבל לשוק התעסוקה, לפתח מיומנויות רכות כמו עבודת צוות, מיומנויות תקשורת בין-אישית ופתרון בעיות וכדי לצבור ניסיון מקצועי וגמול לעתיד.
תוצאות חיפוש עבור: מוטיבציה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

