-
לינק
אמונות מונעות מוטיבציה של תלמידים והתנסות עצמית מסודרת התגלו ככלי המשפיע על מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה. יעד חשוב של הוראת המדעים הוא להעצים את התלמידים על ידי חיזוק האמונה שלהם, שהם יכולים להצליח בלימוד מדעים ולטעת בהם איסטרטגיות למידה, כדי לעזור להם להגיע להצלחה. במאמר זה מדווח על פיתוח ותיקוף כלי מדידה של מקדמים בולטים המתייחסים למוטיבציה והבקרה העצמית של תלמידים בכתות הנמוכות של חטיבות הביניים. פיתוח הכלי, כולל, זיהוי של החלטות מפתח במוטיבציה ובקרה עצמית של התלמידים, בלימודי מדעים, המבוססות על מדע תיאורטי ומעשי. כשהושלם פיתוח הכלי, נערך ניסוי פיילוט שכלל 52 תלמידי מדעים משתי כיתות ח' ( Velayutham, Sunitadevi , Aldridge, Jill Fraser, Barry ) .
-
סיכום
מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).
-
סיכום
השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).
-
סיכום
רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).
-
לינק
מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).
-
לינק
מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .
-
לינק
לשאוב כוחות מבפנים . ספר חדש העוסק בהתמודדות של מורים בביה"ס והמוטיבציה שלהם להמשך ההתמודדות נוכח סכנת השחיקה. נוכח התופעה הגוברת של פרישת מורים חדשים ( בארה"ב 50% מהמורים פורשים ממקצוע ההוראה בתום שנה או שנתיים ) מנסים עורכי הספר להציב תובנות עם התמודדות מורים עם מקצוע ההוראה התובעני. בספר כותבים עשרות מורים כיצד התגברו על הקשיים וכיצד שאבו כוחות מבפנים כדי להפוך את מלאכת ההוראה למרוממת ומאתגרת. הנרטיבים האישיים של המורים הכותבים בספר זה מייצגים תובנות שכל מורה ראוי שיתאזר בהם ( Audrey A. Friedman and Luke Reynolds ).
-
לינק
מחקר זה בוחן את הלמידה והמוטיבציה של תלמידי מדעים בחטיבת ביניים כאשר הם פועלים בשיטת (problem-based learning (PBL בסביבה עתירת אמצעי מולטימדיה. לצורך מחקר זה נעזרו החוקרים בתוכנית בשם " Alien Rescue ". תוכנית לימודים זו, שמבוססת על היפרמדיה , פותחה על ידי האוניברסיטה של טקסס ועוסקת בתכנים מתחום מדעי כדור הארץ . תוך שימוש בשיטה מעורבת עם נתונים כמותיים ואיכותיים, בדקו החוקרים את השפעתה של סביבת מולטימדיה על לימודי המדעים, רמת המוטיבציה והקשר בין רמת המוטיבציה ולמידת המדעים של תלמידי חטיבת ביניים (כתה ו). ניתוח הנתונים מראה כי: תלמידים שפרו באופן משמעותי את הידע המדעי שלהם בין מבחן הקדם לבין המבחן המסכם (בתר)תוך שימוש בתוכנית PBL , הם היו בעלי מוטיבציה ונהנו מההתנסות, כמו כן, נמצא קשר משמעותי חיובי בין ההישגים המוטיבציונים לבין הידע המדעי במבחן המסכם. הממצאים נדונו באמצעות שימוש במסגרת המחקרית ( Liu, Min Olmanson, Justin; Horton, Lucas; Toprac, Paul).
-
לינק
מאמר קצר אך עתיר תובנות של יהודית שכתבה בבלוג שלה ברשת שילובים. כותבת יהודית, אשת חינוך, העוסקת גם בחינוך של תלמידים בסיכון :רק "בשלב השני הבנתי שמוטיבציה פרושה אחריות המורה, אני אחראית שהיא תפרוץ החוצה, אם היא פרצה מהנקודה הזאת התלמיד שלי כבר ייקח הלאה, הפריצה היא אחריות שלי", לרגש יש השפעה עצומה על יצירת מוטיבציה אצל תלמידים. "כשרוצים לעורר מוטיבציה אצל תלמידים כדאי לזכור מה משפיע ולבדוק איך אני מתנהלת במקום הזה ולא למה אין להם מוטיבציה?"
-
לינק
מה מניע ילדים ובני נוער לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? מה מניע ספורטאי עילית להמשיך באימוניהם המפרכים ולנסות לשפר עוד ועוד את הישגיהם האישיים? כיצד אפשר לטפח מוטיבציה בקרב ילדים ומבוגרים לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? ומדוע ילדים מאבדים עניין בעיסוקם הספורטיבי ונושרים ממנו לטובת עיסוקים אחרים? אלו הן כמה מהשאלות המעסיקות מורים לחינוך גופני, מאמנים בספורט, רופאים, מטפלים ומורי מורים בתחומי החינוך הגופני והספורט, שספר זה מנסה לספק להן תשובות. המטרה העיקרית של הספר היא לבחון את תרומתם של סוגים שונים של מוטיבציה – מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית, מוטיבציות המתעוררות בעקבות עונש או קבלת תגמול, המוטיבציה להשתתפות, המוטיבציה להישג, המוטיבציה התחרותית, מוטיבציות חברתיות ומוטיבציות מוסריות – לעיסוק בפעילות גופנית ובספורט (אמה גרון , שולמית רביב, רוני לידור) .
-
לינק
מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).
-
לינק
הרצאתו של Dan-Pink בכנס TED היוקרתי בארה"ב הצליחה להפיח חיים בתחום חשוב שסבל מחוסר תשומת לב בעשורים האחרונים. הכוונה לחקר המוטיבציה של אנשים בארגונים ובתוכם גם לומדים במערכות חינוך לסוגיהן. עפ"י PINK כל מה שאנו יודעים על הנעת עובדים ולומדים מוטעה. הוא מסכם בצורה תמציתית את ממצאי המחקרים על מוטיבציה ומצביע על כך שאנשים אינם מונעים ע"י גורמים חיצוניים כגון תמריצים כספיים או ציונים במבחנים אלא בראש ובראשונה ע"י מניעים פנימיים כגון אוטונומיה, מרחב התפתחות וצמיחה ושליטה. אם נבחן את ההשלכות של ממצאי המחקר המוצגים בספרו של פינק הרי יש לכך השלכות על תכנון הלמידה במערכות חינוך, כאשר אנו מפתחים מערכות למידה ממוחשבות או מטלות למידה סגורות ללא חופש בחירה אנו פוגעים במרחב האוטונומיה של הלומד. כאשר אנו יוצרים התנסויות חינוכיות המנותקות מההקשר אנו פוגעים במוטיבציה של הלומד. מספרו של Dank-Pink ניתן גם להבין כי הלמידה המתמדת (lifelong-learning) היא התשתית להתפתחותו של העובד או המורה במרוצת חייו כי היא לא מונעת מיסודות של תמריצים כספיים אלא ממוטיבציה פנימית של סקרנות ומרחב אוטונומיה . ספרו של Dan-Pink מופץ עתה ברחבי ארה"ב לבתי ספר ע"י מנהלי מחוזות החינוך שם וסביר להניח שבשנה הקרובה הוא גם יגיע ארצה במהדורה מתורגמת לעברית.
-
לינק
שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).
-
לינק
רוב האנשים גדלים על האמונה שלימודים הם המפתח להצלחה בחיים. לימודים נתפסים כמשהו חיוני לחיים והתפיסה היא שצריך ללמוד גם אם לא אוהבים את זה. הדבר במיוחד נכון אצל ילדים שבחלקם הגדול שונא את הלימודים בבית הספר. שיטות שונות נוסו במהלך השנים ונועדו לעודד את התלמידים ללמוד, כשהבסיס ברוב החברות הדמוקרטיות הוא חוק חינוך חובה, כלומר ילדים חייבים ללכת לבית הספר עד גיל מסוים. אבל זה שמחייבים אותם ללמוד לא אומר שהם באמת לומדים. אז איך אפשר לעודד אותם ללמוד? כתבה שפורסמה לאחרונה במגזין טיים סוקרת ניסוי מהפכני חדש שנערך לאחרונה בארה”ב. הרעיון הבסיסי של הניסוי הוא שאם ילדים לא רוצים ללמוד ואנחנו לא מצליחים לשכנע אותם שזה חשוב להם, למה שלא ניתן להם כסף עבור הלימודים ונראה אם זה יעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד? הרעיון לכאורה נשמע נורא. לשלם לילדים כסף בשביל ללמוד? הרי זה נוגד את כל התפיסה החינוכית הבסיסית שלימודים צריכים לנבוע ממוטיבציה פנימית, ובכלל זה נשמע מאוד לא מוסרי, נכון? ( ד"ר גיל גרינגרוז ).
-
לינק
-
לינק
שאלת המוטיבציה של פרחי הוראה להמשיך ולעבוד כמורים לאורך זמן נחקרת כיום במדינות שונות בעולם לאור הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בשנים הראשונות . המחקר הנוכחי שנערך בכמה מדינות אירופאיות הקיף 198 פרחי הוראה. המחקר ביקש לבדוק את השפעת המניעים הפנימיים (intrinsic and extrinsic motivation) והאקסטריניסטיים או החיצונייים של פרחי ההוראה להישאר בעתיד במקצוע ההוראה. במחקר הנוכחי נבדקו גם הזיקות בין יכולות עצמיות של פרחי ההוראה, איכות תוכניות ההכשרה וההתנסויות בהוראה מבחינת המוטיבציה של פרחי ההוראה לעתיד. עפ"י ממצאי המחקר , אותם פרחי הוראה בעלי יכולות עצמיות גבוהות שאותרו עוד לפני ההכשרה, הם בעלי מוטיבציה פנימית גבוהה יותר להישאר במקצוע ההוראה לאורך זמן , אך גם לאיכות תוכניות הכשרת המורים יש השפעה על המוטיבציה של פרחי ההוראה להישאר לאורך זמן במקצוע ההוראה. עוד נמצא כי לאיכות ההתנסויות בהוראה מעשית יש השפעה לא מבוטלת על המוטיבציה של המורים לעתיד. פרחי הוראה שצברו חוויות שליליות בשלבי ההתנסויות בהוראה היו בעלי מוטיבציה אקסטרניסטית נמוכה מבחינת הרצון להישאר במקצוע בהוראה לאורך זמן (Marjon Bruinsma ; Ellen Jansen ). )
-
לינק
מוטיבציה היא גורם רב חשיבות בעבודה ובלמידה. בבית הספר ניתן לזהות קשר בין המוטיבציה של המנהל בעבודה , בין המוטיבציה של המורים בעבודה ובין המוטיבציה של התלמידים בלמידה. הירחון מאיר העיניים של ארבעת המ"מים ( אגף חינוך יסודי במשרד החינוך) דן בגיליונו האחרון נושאים הבאים: מהי מוטיבציה? מוטיבציה בעבודה, תורות מוטיבציה והשלכותיהן על ניהול בית ספר, תורות ההנעה השונות – מידע מתומצת, הקשר בין מוטיבציה של מורים ותפקודם לבין מוטיבציה של תלמידים ותפקודם, ניהול בית הספר והמוטיבציה של המורים, דרכים לטיפוח המוטיבציה של המורים בעבודה ועוד.
-
לינק
מורים בראשית הנתיבה המקצועית שלהם יכולים לחיות במצבי ספק מסוימים, כישלון ועוינות רק אם הם חווים גם תערובת של תוצרים חיוביים, כמו פריצת דרך בתחום הדעת, מעורבות בפעילויות חדשות או עדויות של הגדלת ההנעה של תלמידיהם. המורים במחקר חשו טוב לא בגלל שהתלמידים למדו אלא יותר בגל שהם גילו מעורבות בלמידה. רבים שמחו לקבל הכרה, אך גמול חיצוני לא הועלה כחשוב. ייתכן שהתנודות בין רגשות חיוביים לשליליים מראה שקיימת בהוראה אכפתיות עמוקה לתלמידים כבני אדם, ובוב בזמן אכפתיות לכך שלכולם תינתנה הזדמנויות עשירות ללמוד חומר מאתגר שמקסם את ההזדמנויות בחייהם ( Kitching, K., Morgan, M., & O'Leary, M).
-
לינק
המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו עוד כי אף על פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'. "ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.
-
תקציר
אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).
תוצאות חיפוש עבור: מוטיבציה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין