הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).

מה משפיע על הוראה יחידנית של סטודנטים באוניברסיטה? מה הם הגורמים העיקריים בהוראה המשפיעים על ההכוונה ללמידה עצמית של סטודנטים? האם התאמת ההוראה לסגנון למידה של הסטודנטים או דרכי ההוראה או סגנון הלמידה? במחקר השתתפו 352 סטודנטים להנדסה באוניברסיטה אמריקאית. ממצאי המחקר מוכיחים כי לדרכי יצירת המוטיבציה על ידי המרצה יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על למידה עצמית והכוונה עצמית ללמידה בעוד ההתאמה ההוראה לסגנון הלמידה של הסטודנטים היא שולית וחסר השפעה. המשמעויות הן כי המרצים באוניברסיטה או במכללות צריכים להתמקד יותר באסטרטגיות לטיפוח המוטיבציה של הלומדים על ידי מתן משובים ללומדים בצורה יצירתית ואמיתית. יש חשיבות רבה יותר להנחיית הסטודנטים ללמוד כיצד ללמוד מאשר לסגנון ההוראה. במסגרת המחקר פותח כלי מחקרי תקף בשם Student Approaches to Learning (SAL) הבודק את האפקטיביות של למידה עצמית מכוונת בקרב סטודנטים באוניברסיטה (C. Dillon, B. Greene and R. Mansell)

במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)

מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

הרצאה מאת ד"ר סולי נתן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה כלי למשוב ולפיתוח סגלי הוראה שפותח על ידי צוות מחוז מרכז והופעל באופן נסיוני בשנה האחרונה במספר בתי ספר. ההרצאה סוקרת את מטרות הכלי ברמה המחוזית וברמה הבית-ספרית, ההתלבטויות בפיתוחו, התחומים אותם הכלי כולל ואופן הטמעתו (ושל התהליך ההערכה) בקרב מנהלים ומורים בבתי הספר.

הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

המאמר עוסק בשיטה לניתוח אירועים כמייצגת כלי המסייע להעברה בלמידה. סטודנט להוראה המתאמן בשיטה זו משתמש בידע תיאורטי שרכש ומנצלו כדי להתמודד עם בעיות בכיתה. שיטה זו מאפשרת ללומד להכיר מגוון אפשרויות לשימוש בחומר הנלמד, ו"מנווטת אותו לבצע העברה. סטודנט המתאמן בשיטה זאת עוסק באופן פעיל ורפלקטיבי במצבים שדומים למצבים אמיתיים בשדה. המאמר מדגים ניתוח אירוע ומעלה הצעות אופרטיביות לשילוב השיטה בתכנית הלימודים. (ציפורה שויצקי)

אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)