יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

שעת הקריאה השקטה בכיתה של המורה Mark Ahlness (כיתה ג' בביה"ס בסיאטל, ארה"ב) מבוססת על כתיבת בלוגים על ידי התלמידים וקריאת בלוגים של אחרים. מארק, המורה, הגיע למסקנה כי מאפייני הקריאה המתוקשבת כיום בקרב ילדים ובני נוער מחייבים גישה אחרת להפעלת התלמידים ולכן החל להנהיג כל יום שעת כתיבה וקריאה באמצעות בלוגים חינוכיים שכותבים התלמידים, מעירים הערות לחבריהם ולומדים לבטא את עצמם באינטרנט באמצעות בלוג קריאה שיש בו גם פן אישי. מאחר והיו למורה קשיים בהנעת התלמידים לקרוא ספרים הוא החליט לעודד אותם לכתוב ולקרוא באמצעות בלוגים ולהפתעתו, המוטיבציה של התלמידים הייתה גבוהה מאד והם קראו בשקיקה, כתבו לבלוג שלהם ושמחו לקרוא בלוגים של עמיתיהם בכיתה ולהגיב. מארק מלמד כבר 15 שנה בכיתות ג' והוא מדווח על דרך הפעלה מעניינת זו בבלוג שלו.

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

סקירת הספר החדש על אוריינות מידע בחינוך, סיכום הכינוס האקדמי שנערך באנגליה, Staffordshire University בחודש מאי 2006. הספר החדש מהווה אסופה של המאמרים והמחקרים שהוצגו במהלך הכינוס באנגליה, לרבות הרחבות של ההרצאות המקוריות, כגון אוריינות מידע ופדגוגיה חדשה, לוחות ממוחשבים בכיתה ושאלה המוטיבציה של תלמידים לפתוח מיומנויות של אוריינות המידע (Jones et al.), סוגיות של הקשר בין אוריינות מידע וחיפוש במנועי חיפוש. הספר מצליח להצביע על כיווני המחקר העיקריים כיום בתחום חקר אוריינות המידע בחינוך.

מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

ראיון מעניין עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. מניסיונו כמורה המלמד בכיתה בעזרת בלוגים מציע Richardson להתחיל עם כל המכלול של עדכוני RSS בשיעורים הראשונים. התלמידים צריכים לדעת לנהל כלי RSS למעקב אחר פריטי מידע בבלוגים, כלומר לחשוף אותם למלאכת איסוף שיטתית שלאחריה יתחילו להבין את הדינאמיקה של בלוגים. לדעתו, על מנת להצליח בשילוב הבלוג בכיתה יש לקשור את התלמידים לקהילה דיגיטאלית רחבה יותר של המחוז או היישוב. החשיפה של התלמידים לקהילה דיגיטאלית מחוץ לביה"ס המסוגלת להכיר בערך התלמיד חשובה גם ללגיטימציה של תהליך הכתיבה שלו וגם למוטיבציה שלו לכתוב לקהילה דיגיטאלית שתעריך אותם בהתאם.

החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.