קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).

למידת מורים היא תהליך של רפלקציה ופעולה שבאמצעותה המורים מפתחים כשרים ורוכשים ידע ומומחיות. הדבר עשוי להתרחש ברמת הפרט באמצעות התאמה מתמדת ושינוי של ההוראה, כתגובה לפעולות, אינטראקציות ופעילויות בכיתה ומתוך צפייה של מצבים עתידיים. למידת המורים המתחילים נושאת אופי לא פורמלי ובלתי מתוכנן. ככלל, מורים נוטים להעריך יותר למידה בין ותוך- אישית והזדמנותית ופחות – ידע מחקרי. למידת המורים עשויה להתרחש גם במצבים של "חצית גבולות", שבהם המורים לומדים עם קבוצות שמחוץ לבית ספרם. מהלך זה מסייע להגברת הביטחון ולהתוודעות לתובנות חדשות על נושאים שמטרידים את המורים המתחילים תוך הרחבה ההבנה של נושאים מקצועיים שונים ( Wilson, A., Demetriou, H).

המחקר הנוכחי מנסה להעריך את ביצועי מערכת WeBWorK, מערכת מתוקשבת להכנת שיעורי בית בה החלו להשתמש בארה"ב בהוראת המתמטיקה ובהוראת המדעים בבתי ספר תיכוניים. המערכת מציגה בפני התלמידים בעיות נבחרות במתמטיקה מתוך מאגר ממוחשב גדול ומספקת באינטרנט משובים מיידים לגבי התשובה הנכונה אליה הגיעו התלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי ממשק האינטרנט של המערכת והמשובים המיידים משפרים את המוטיבציה של התלמידים להכנת שיעורי הבית באמצעות המערכת המתוקשבת ומפחיתים את השגיאות הנפוצות שלהם בתרגול רגיל ומסורתי. עם זאת, יש מקום להכשיר את המורים כיצד להעריך את תשובות התלמידים במערכת המתוקשבת על יסוד מודל התגובה של התלמידים. (Vicki Roth, Volodymyr Ivanchenko, Nicholas Record)

במאמר זה החוקרים בוחנים את תהליך הכתיבה המשותפת שלהם בדגם חדש של כתיבה זה בנוכחות הפיסית, הממשית של האחר. במאמר שני פרקים שנכתבו ברצף של עבודה בנושא. האם התהליך היה יעיל? אחד הטיעונים התומכים בקולבורציה במחקר ובכתיבה הוא הפוטנציאל הקיים בכך ליתר יעילות( למשל, Phelan et al., 2000). אסטרטגיות של כתיבה בתורות והובלה בכתיבה סייעו לכותבים ליצור ביעילות כמה פרקים/מאמרים. כתיבה "זה בצד זה," חדשה מידי כדי להעיד על תרומתה ליעילות הכתיבה. אולם, לאור הצורך בתיאום לו"ז ומיקום נראה כי קשה לאמצה כשיטה דומיננטית לכתיבה משותפת. במהלך ההתנסות שתוארה לעיל היו הכותבים מעורבים גם בפרויקטים מחקריים אחרים בגישות שונות לכתיבה וגם קראו ספרות רבה על יחסי מחקר קולבורטיביים. בחלק השני של המאמר הם מקדמים את החלק הראשון מתוך מה שלמדו מהספרות ומתוך רפלקציה על דרכי הכתיבה שלהם ועל מקומה של המטפורה בתהליך. בעוד שהחלק הראשון נכתב בגישה של כתיבה "זה בצד זה", החלק השני נכתב בגישה של הובלה בכתיבה. בהקשר של הוראה בכיתה מטפורות עשויות להיות נקודות פתיחה לדיונים של מורים על הפרקטיקות שלהם תוך התייחסות למטפורות, אך מבלי לראות בהן מדריכים לפעולה ( Ritchie, S.M., & Rigano, D.L).