עבור תלמידים רבים, יחידת לימוד חדשה או מטלה קשה במיוחד עלולות להצטייר כחסם מהותי ולזמן תחושות ופעולות של דחייה וסלידה. לכן, מומלץ למסגר את האתגר בראשו של התלמיד – כהזמנה להתנסות חדשה, לצמיחה, לשינוי ולהתפתחות. כך, בין אם מדובר בראשית קריאה או במשוואה דיפרנציאלית ליניארית, הלומדים מבינים כי עליהם לפתוח את הראש, לאפשר לעצמם לטעות, להבין שהתחלות הן הכי קשות ולשאוף לנתץ את תקרת הזכוכית האישית שמעליהם

מטרת מחקר זה הייתה לנתח דיווחים של מורות על אסטרטגיות ההתמודדות שלהן עם רגשות שליליים במצב מלחיץ ביותר – תוקפנות של תלמידים. נמצא כי המורות אימצו שישה סגנונות התמודדות עיקריים עם רגשות שליליים (או שילוב שלהם): סגנון קוגניטיבי, תמיכה חברתית, יחסי מורה-תלמיד, סגנון רגשי, אמונות מקצועיות ורגיעה עצמית.

מחקר שנערך בנושא אי-נוכחות בית ספרית, איתר מגוון של סיבות פנים-בית ספריות לאי-נוכחות של תלמידים, ובראשן חוסר עניין בחומר הנלמד, חוסר מוטיבציה למעורבות וריחוק מהצוות החינוכי. על רקע זה, גיבש צוות המחקר תשתית בת חמישה מרכיבים באמצעותה בית הספר יכול להפוך למקום מעניין, מתגמל ומשמעותי.

כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי. לראיה, תלמידים בסיכון אשר תופסים את מערכת היחסים עם המורים כחיובית, מכבדת וקרובה, נוטים לחוש מוטיבציה, להתנהג בצורה פרו-חברתית, להפגין מעורבות, לפתח חוסן ואף לשאוף לעתיד טוב יותר.

רכישת מיומנויות חברתיות-רגשיות חשובה במיוחד בגיל הגן, שכן היא מספקת בסיס איתן להתפתחותם של הילדים, תורמת לרווחתם ומסייעת להם לתפקד ביעילות, במיוחד בחברות פלורליסטיות. ספרות ילדים נחשבת לערוץ מרכזי להקניית מיומנויות כאלה – זוהי דרך יעילה לחנך את הילד בשלמותו באמצעות הוראה רב-תחומית המאפשרת פיתוח של מיומנויות אקדמיות וחברתיות-רגשיות כאחד. מחקר זה בחן כיצד משתקפת למידה חברתית-רגשית בספרי ילדים בעברית ובערבית הכלולים בשתי תכניות ממשלתיות לבתי ספר יהודיים וערביים