מטרת המחקר היא להשוות בין עמדותיהם של מתמחים המשתתפים בסדנאות מעורבות( סדנאות כלליות ללא מיקוד דיסציפלנירי) לבין עמדות מתמחים המשתתפים בסדנאות ייעודיות ( סדנאות בעלות מיקוד דיסציפלינרי) כלפי סדנת הסטאז'. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל-256 מתמחים ובוצעו ראיונות חצי-מובנים בקרב שמונה מנחות. הממצאים מלמדים כי מתמחים בסדנאות הייעודיות מדווחים על תרומה רבה יותר של הסדנאות לתהליך ההתמחות. הללו יוצרות רצף בתהליך ההכשרה להוראה. ההתמקדות בהוראת הדיסציפלינה בשלב ההתמחות תורמת להגברת רמת הביטחון העצמי של המתמחה ומסייעת לו בהתמודדות עם התלמידים. הסדנאות המעורבות , לעומת זאת, מקדמות שיח תאורטי המתמודד עם שאלות חינוכיות כלליות ברמה המקרו-חברתית. סדנאות אלו הן בעלות חשיבות רבה להתפתחות הפרופסיונאלית של המתמחים. עם זאת, הממצאים מראים כי תרומתן של הסדנאות המעורבות לתהליכי הקליטה של המתמחים במערכת החינוך בשנה הראשונה בהוראה נמוכה יחסית לתרומת הסדנאות הייעודיות. הממצאים מראים כי יש חשיבות רבה למקד את הדיונים בסדנת הסטאז' בהיבטים פרקטיים בהוראת הדיסציפלינה, וזאת על מנת לתת מענה טוב יותר לצרכים הספציפיים והמידיים של המתמחה בשנתו הראשונה כמורה במערכת החינוך (רינת ארביב-אלישיב, דורון לדרר).

מאמר זה מתאר פרוייקט ייחודי: שיבוצן של סטודנטיות בגנים מאולתרים שבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה בתנאים פיזיים קשים במיוחד שה"גננות" (baby sitters) בהם חסרות כל הכשרה וידע חינוכיים. במאמר מוצגות תימות עיקריות שעלו מתוך ניתוח תוכן איכותני של רפלקציה שכתבו הסטודנטיות במהלך ההתנסות. הממצאים העיקריים מצביעים על שינויי בשני תחומים: העצמת המודעות החברתית (כולל התפתחות של ביקורת חברתית) וחידוד הזהות הפרופסיונלית והעוצמה המקצועית של הסטודנטיות כנשות חינוך (דורון לדרר, איריס סלונים)