בשנים האחרונות התפתח פער בין גידול במספר התלמידים ותקציב החינוך המיוחד לבין תקציב החינוך בכללותו. תקציב החינוך המיוחד גדל בקצב הרבה יותר מהיר מהתקציב הכולל של המשרד, כמו גם מספרם של תלמידי החינוך המיוחד. המלצות ועדת דורנר ותיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שמטרתם הייתה לצמצם פער זה לא מומשו במלואם. ההרצאה עומדת על בעייתיות זו במערכת החינוך המיוחד ומציגה המלצות שיאפשרן להתמודד עם הגידול במספר הילדים בחינוך המיוחד.

המחקר בוחן את התפיסות של מורי שילוב בישראל ביחס למעמדם ולתפקיד שהם ממלאים ביישום הכלת ילדים בעלי מוגבלויות. ארבע תפיסות נמצאו על הרצף החל מאי-מציאת ה"מקום" המתאים עבורם ועד מילוי תפקיד מרכזי ביישום הכלה בשיתוף פעולה עם כל סגל ההוראה ותחושה של אחריות משותפת עבור החינוך של כל התלמידים בבית הספר. הממצאים מראים שהתפיסה האחרונה עשויה להעיד על הכלה אותנטית שכבר קיימת בשטח ועל האפשרות שמנהיגות מתאימה יכולה להוביל ליישומה (Gavish, Bella, 2017).

שונות קיימת בכל כיתה ובכל קבוצה אנושית . השונות איננה רק נתון שיש להכיר בו, אלא גם להוקיר אותו . תלמידים משולבים אינם גורמים לשונות בכיתה רגילה, הם רק חושפים אותה . השונות מחייבת הוראה אחרת . מסקנה: מורים בכיתות רגילות צריכים לעבור להוראה מותאמת־משלבת־מכילה. במאמר זה ד"ר אורית גילור רוצה להציע כמה איכויות מנחות להוראה לכיתה משלבת, כמו גם לכיתה רגילה. הוראה משלבת, הוראה המבוססת על ההכרה בשונוּת של התלמידים, טובה לכל כיתה. בכל כיתה התלמידים שונים זה מזה ( אורית גילור).

זהו הספר השני בסדרה העוסקת בסוגיות שונות בהקשר לשילובם של תלמידים עם מוגבלויות בבית הספר ובחברה. בספר הנוכחי הביאו העורכים בנוסף גם את קולם של ההורים ומאמר על אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל (מאמר ראשון בעברית בנושא זה) .הספר השני בסדרה מרחיב את היריעה . מוצגות בספר כמה וכמה סוגיות הקשורות בשילוב בהקשר לתכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמאלי, שילוב בחברה הערבית , התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מוצג בספר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים לצד היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר- היועץ החינוכי והמנהל ( גלעדה אבישר , יונה לייזר, שונית רייטר).

בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)

סקירה מעניינת ומועילה מבית מט"ח ( 2008 ) על סוגיות מרכזיות שיש לקחת בחשבון בשילוב ילדים עם ADHD בכיתה רגילה. המורות מתאימות לתלמידים עם ADHD יוצרות אווירת לימודים ועניין בתלמידים תוך שליטה במתרחש בכיתה ושימוש בחומרים מובנים עם הקפדה על רצף בלימוד , מעבירות חומר אקדמי תוך שימוש בפעילויות שמטרתן ברורה לתלמידים, מקדישות מספיק זמן להדרכה והסבר, בודקות את עבודת התלמידים בתדירות גבוהה, דואגות להכנה מראש של מהלך השיעור כולל שאלות לבדוק מה מידת ההבנה של החומר הנלמד, מספקות משוב מיידי לתלמיד על עבודתו הלימודית. כמו כן מונה הסקירה את ההתאמות הנדרשות בכיתה למאפיינים הקלאסיים של ADHD .