מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

מטרתו של מחקר זה היא לקבוע אם פייסבוק, כאשר הוא משמש כתלקיט (פורטפוליו) מקוון של מורה, יוכל לתרום באופן משמעותי להתפתחות מקצועית של פרחי ההוראה ובאילו דרכים התלקיט המקוון של המורה יוכל להיות משמעותי. 91 פרחי הוראה התבקשו לפתח תלקיט מקוון של מורה תוך שימוש בפייסבוק ולעסוק בפעילויות של למידה ושל התפתחות מקצועית במשך 14 שבועות. הנתונים נאספו תוך שימוש בשאלונים, שאלות פתוחות ודיווחים רפלקטיביים. נמצא כי רבים מפרחי ההוראה הפיקו תועלת די משמעותית מבחינת התפתחותם כמורים לעתיד דרך חמשת היבטים הבאים: קהילת מעשה; זהות ולמידה מקצועית; מיומנויות רלוונטיות; משאבים; וביטחון (Kabilan, Muhammad Kamarul., 2016).

למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

מטרת המאמר הייתה להצביע על תצפית משותפת ושיח במשולש ההדרכה (להלן, JOTD*), בין מתכשרים, מדריכים פדגוגים וחונכים במסגרת ההתנסות המעשית ככלי לקידום התפתחות מקצועית וכאמצעי לקידום שותפויות איכותיות בין מוסדות ההכשרה לבתי הספר. שאלות המחקר היו: א) כיצד רואים השותפים את התנסויות ה-JOTD* במהלך ההתנסות המעשית? ב) כיצד עשויה פעילות זו לתרום לשותפות בין ביה"ס לבין מוסד הכשרה? (Mtika, P., Robson, D., & Fitzpatrick, R).

מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).

מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).

הרעיון המרכזי של כותבי המאמר הוא הגדרה או איתור של פרקטיקות ליבה הוראתיות שסביבן יאורגנו מוקדים בתוכניות ההכשרה וההתפתחות המקצועית. כיום המיקוד של תוכניות להכשרת מורים משתנה ממיקוד באיפיון הידע הנדרש להוראה אל מיקוד בשילוב של ידע והתנסות (Lampert, 2010, Zeichner, 2012). פנייה זו אל המעשה הובילה חוקרים בתחום לארגן את מחקריהם סביב הרעיון של "פרקטיקות ליבה" בהוראה, שעשויות להוות כלים משמעותיים להכשרת סטודנטים לקבלת החלטות, לעיתים במהירות, תוך כדי הוראה. מיקוד זה מתמודד גם עם האתגר של שיפור הוראה דיסציפלינרית של מתכשרים ומורים חדשים וקידום הישגיהם והישגי תלמידיהם. הכותבים בוחנים במאמר זה מיזמים הנותנים ביטוי למגמה זו שבה מורים, מורי מורים וחוקרים עובדים יחד כדי להבין כיצד ההפעלה של רעיון פרקטיקות הליבה עשויה לסייע בשיפור ההוראה וההכשרה (McDonald, M., Kazemi, E., & Schneider Kavanagh, S).