מחקר זה בוחן את היתרונות של פלטפורמת בלוגים קהילתית עבור סטודנטים בתכנית מקוונת לספרנות ומידענות. תוך שימוש בסקר אינטרנט ובשיטות ניתוח תוכן תיאוריות, מאמר זה עוסק בדרך שקהיליות בלוגים של סטודנטים יכולות לטפח ביעילות קשרים בין מרצים לבין סטודנטים, ולהגביר תחושות של ביצועי למידה (Stephens, Michael, 2016).

מחקר זה יישם את המסגרת המושגית קהילת חקירה (Community of inquiry) ללמידת מורים על ידי תכנון וחקירה של פרקטיקה משתתפת מקוונת שבה 14 מועמדים להוראה היו מעורבים בהערכה והבנייה מחדש משותפת של המשוב הכתוב שלהם לגבי נוכחותם בהוראה, נוכחותם הקוגניטיבית ונוכחותם החברתית. הנתונים כללו את יומני הפעולה של המועמדים להוראה בשלוש הנוכחויות, רשמי התצפית שלהם לגבי פרקטיקת המשוב של מורים עמיתים, המשוב שלהם לגבי גרסאות שונות של טקסטים של תלמידים, ותעתיקי פורומים של דיונים ושל חדרי צ'ט (Yang, Shih-Hsien, 2016).

מאמר זה מתאר מחקר שניסה להעריך את השילוב של ויקי (Wikis) ככלי לימודי להשגה מוצלחת של יעדי למידה בקורס בספרות ושפה לכיתה ה'.התוצאות הדגישו את התפקיד המשמעותי של המחנך כמו גם את החשיבות של תכנון ומבנה השיעור והפעילויות (Eteokleous, Nikleia, Ktoridou, Despo, and Orphanou, Maria, 2014).

תהליך ההטמעה הפדגוגי והטכנולוגי של רשתות חברתיות בקרב אנשי חינוך ומורים אינו קל ומחייב תמיכה רציפה ושינוי דפוסי עמדות , הרגלי עבודה וחשיבה של מורים. על רקע זה , המאמר מתאר את עקרונות תכנון והפעילות של הרשת החברתית –חינוכית למורים ולמחנכים Cloudworks הפועלת באנגליה. הרשת המתוקשבת נועדה לאפשר שיתוף קהילתי-אזורי בידע ובחומרי הוראה בין מורים , מחנכים ואנשי חינוך באנגליה ( Rebecca Galley, Gr?inne Conole & Panagiota Alevizou).

מעצם טבעה של הלמידה מרחוק, הסטודנטים נמצאים במיקומים שונים זה מזה ומהמנחה שלהם. האתגר הניצב בפני המנחה הוא בהבנה כיצד לגרום לסטודנטים להרגיש מחוברים ולהיות מסוגלים להצליח בסביבת למידה חדשה זו. הפיתוח של תחושת הקהילה הוא דרך יעילה ואפקטיבית לעזור להבטיח את ההצלחה של תכנית למידה מרחוק ויכול לפנות ישירות לאתגר של שחיקה בלמידה מרחוק. על ידי פיתוח תחושת קהילה, המנחה יכול ליצור סביבה המובילה להצלחה של הסטודנט (Moore, Robert , 2014).

מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

מטרת הסקירה היא להציג את הידע שנצבר בארץ ובעולם לגבי תהליכי ניהול ידע בבתי ספר מכמה נקודות מבט: תהליכי ניהול ידע והמרכיבים העקרוניים שלהם, לרבות גישות שונות בעולם המחקר למיסוד הידע תוך התייחסות להליכי ניהול ידע . הסקירה היא ביסודה מיפוי שיטתי של גישות , הליכים ויוזמות בתחומי ניהול הידע בארץ ובחו"ל . לצורך כך נסרקו במאגרי מידע ובמנועי חיפוש אלפי מקורות מידע רלבנטיים מתוכם בחרנו להציג את תמונת המצב המצטברת לגבי מצב ניהול הידע בחינוך ( עמי סלנט)

המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).

המאמר בוחן את התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון, תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון מנותח תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. (Weyant L., 2013) .

יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

על פי הנחיות משרד החינוך, אסור למורה ותלמיד להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק, אך מותר למורה להפעיל קבוצה סגורה וממוקדת למידה. בהתאם לכך, יכול כל מורה לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים (כתבות, סרטונים) ועוד. יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובאפשרות להעלות מאגר קבצים אשר ישמשו את הקבוצה ( אפרת מעטוף) .

הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".