לפי 112 מורי כיתות א' מאוסטרליה, סין, פינלנד, יפן וספרד, חיזוק המיומנויות הרגשיות של הילדים הן קריטיות עבור ההסתגלות בבית הספר היסודי והצלחה בלמידה בכיתה א', אפילו יותר מאשר הוראת התכנים הפדגוגיים. בנוסף, לאורך ימי ההסתגלות הראשונים, המורים דיווחו על שלל בעיות התנהגותיות, כגון: אנוכיות-יתר, חוסר ויסות רגשי, היפר-אקטיביות, התרגשות-יתר וחרדתיות, כמו גם על הבדלים ניכרים בכושר ההסתגלות של התלמידים.

אדוארד דה בונו דורג ב-2007 כאחד מ-50 ההוגים המובילים בעולם, בין השאר בזכות מודל ששת כובעי החשיבה שפיתח. המודל יכול לשמש לעידוד יצירתיות ולניהול דיונים קבוצתיים, בייחוד כאשר מבקשים מהתלמידים לעבוד בצוותים על פרויקטים שונים בכל מקצועות הלימוד.

המחבר מפרט חמש דרכים שבאמצעותן יכולים המורים להביע את האמון בתלמידיהם. המחבר הוא מנהל התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה ועם קשיי התנהגות במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין. (Dr. Richard Curwin, 2012).

אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).

הצגת שאלות נחשבת לכלי מרכזי וחשוב בחינוך. אבל האמנם מורה שמרבה להציג לתלמידיו שאלות מקדם את הדיון בכיתה, מעודד את התלמידים להתבטא ומעורר את מחשבתם? לפי המאמר, התשובה על שאלה זו שלילית. המאמר מסביר מדוע שאלה היא אקט כוחני, כמעט אלים, שיש בו להכתיב את מהלך השיחה בדרך שמגבילה את חופש המחשבה ואת הסקרנות הטבעית של התלמידים, אפילו כאשר מדובר בשאלות פתוחות. בעשותו כך נשען המאמר על תצפיות בכיתה ועל ספרות המחקר בתחומים כמו חקירות-נגד בבתי משפט, סקרי דעת קהל, טיפול פסיכולוגי וראיונות עבודה; וכן על ניתוחים בלשניים, פילוסופיים ולוגיים של תופעת השאלה.