למרבה הצער, רוב המתבגרים המתנסים בקנאביס אינם מודעים כלל וכלל להשפעות הבריאותיות וההרסניוּת הפוטנציאליות של הקנאביס. הקדשת זמן להוראת הנושא במערכת החינוך יכולה לעזור בצמצום הפער הזה ולסייע לבני הנוער לפתח מנגנון קבלת החלטות בטוח ומושכל, לעמוד כנגד לחץ חברתי ובטווח הארוך אף להגן על בריאותם ובטיחותם, להשקיע בעצמם ולבנות את עתידם.

משבר הקורונה מטלטל את בריאותם הנפשית של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם. הם נדרשים להתרחק מבני גילם, להתנתק ממשפחתם המורחבת, לעזוב חוגי העשרה ולהסתגר בביתם – מבלי שמוקצה להם טיפול פסיכולוגי כלשהו. הגם שייקחו שנים להבין ולאמוד אמפירית את השלכות משבר הקורונה, כבר ניתן להבחין בקשר מובהק בין הנגיף לבין התערערות הבריאות הנפשית ולהצביע על תסמיני תחלואה נפשיים ופסיכולוגיים בקרב מתבגרים ברחבי העולם.

מאמר זה מציג תוכנית התערבות בשם ניקוי רעלים דיגיטלי אותה יכולים להציג וליישם מורים, הורים, מתבגרים וילדים. המטרה היא להקנות לילדים כלים שיאפשרו להם לנהל את זמני המסך באופן מיטבי, ובאמצעות כך למנוע סכנות עתידיות. חשוב להבהיר, ניקוי רעלים זה אינו חותר להימנעות מוחלטת מכלים טכנולוגיים. אלא לעודד שימוש אינטרנטי בטוח, מדוד, מאוזן ומושכל באמצעות לימוד טכניקות והקניית מיומנויות.

כדרך התמודדות עם ההשלכות של צפייה והפצה של תכנים פורנוגרפיים בקרב מתבגרים, מערכות הבריאות והחינוך בבוסטון פיתחו תוכנית לימודים בת תשעה מפגשים להטמעה בבתי ספר תיכוניים. עיקרי התוכנית המוצגים בפריט זה, נוסו בחמש כיתות בשנת 2016, עוררו שביעות רצון ועניין בקרב אזרחים, מורים, בתי ספר ומחוזות לימוד, ולומדו בכ-300 כיתות נוספות בארה"ב ומחוצה לה, עד 2019.

מאמר זה מסייע בהבנת היחסים המורכבים בין שאיפות הקריירה לבין הישגים חינוכיים מאוחרים יותר בקרב מתבגרים עם צרכים חינוכיים מיוחדים (צח"מ). על פי מסקנותיו, לשאיפותיהם של צעירים בעלי צח"מ השפעה מכרעת על עתידם.

המחקר בוחן את ההשפעה של מתחים גזעניים בבית הספר ואי-הכרה בתרבות ההיספנית על הפנמת התסמינים בקרב 58 מתבגרים לטיניים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובוחן האם הזהות האתנית ממתנת את הקשר הזה. התוצאות מראות שלחץ חינוכי ותרבותי מקושר עם בריאות נפשית גרועה (Stephanie A. Torres and Catherine DeCarlo Sant, 2017 ).

השימוש של מתבגרים באינטרנט הופך יותר ויותר לנייד, פרטי וללא השגחה. זהו דבר מדאיג לאור העובדה שהאינטרנט משמש יותר ויותר כמדיום להתנסות בקורבנוּת. אף על-פי שיש הכרה רחבה לכך שלקורבנוּת פנים-אל-פנים יש השפעה מזיקה על התוצאות החינוכיות של המתבגרים, פחות ידוע על המידה שבה לקורבנוּת ברשת יש השפעות דומות. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו מציעה סינתזה של הקשר בין קורבנוּת ברשת לבין תוצאות חינוכיות של מתבגרים מגיל 12 עד 17, כולל 25 מדידות של גודל אפקט מ-12 מחקרים שהתבססו על מגוון דיסציפלינות (Gardella, Joseph H.; Fisher, Benjamin W.; Teurbe-Tolon, Abbie R., 2017).

המחברות מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו' (מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר).

הפופולריות ההולכת וגוברת של האינטרנט ושל המדיה החברתית יוצרת אתגרים חדשים וייחודיים עבור הורים ומתבגרים לגבי הגבולות בין שליטה הורית לבין האוטונומיה של המתבגרים במרחבים הווירטואליים. בהתבסס על פסיכולוגיה התפתחותית ועל תיאוריית ניהול פרטיות התקשורת (communication privacy management), המחברים עורכים מחקר איכותני כדי לבחון את האתגר בין הדאגה של ההורים לגבי הבטיחות המקוונת של המתבגר לבין הרצון של בני הנוער לווסת באופן עצמאי את ההתנסויות המקוונות שלהם (Erickson, Lee B.; Wisniewski, Pamela; Xu, Heng; Carroll, John M.; Rosson, Mary Beth; Perkins, Daniel F. , 2016).

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר, המשפיעה על 10-6 אחוזים מהילדים. מחקרים מהעת האחרונה הראו שהמחלה ממשיכה לגיל ההתבגרות ולבגרות. המטרה של מושב זה היא לסקור את מצב מדע האבחון והטיפול של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים צעירים וסטודנטים בקולג'. אוכלוסייה זו מציבה אתגרים התפתחותיים ייחודיים בהערכת התסמינים והדבקות בטיפול. היעד של הצגה זו היא לקדם הבנה טובה יותר של אבחון דיפרנציאלי ואפשרויות טיפול אפקטיביות הספציפיות לקבוצת גיל זו (Glod, C., 2016).