מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

בכיתות מסורתיות, ספר הלימוד היווה לעתים קרובות את מקור הידע הזמין היחידי; בניגוד בולט, לכיתות הלימוד כיום יש מספר אין-סופי של מקורות ידע הזמינים באמצעות האינטרנט. אף על פי כן, מגוון של מחקרים מציע שתלמידים מעדיפים באופן שיטתי את ויקיפדיה בפרקטיקות האוריינות הקשורות לבית ספרם. המחקר הנוכחי חוקר נטייה זו בקרב תלמידים בחטיבה העליונה, תוך שימוש בסקר עם שאלות רבות ברירה ושאלות פתוחות. הממצא העיקרי מציע שהתלמידים מעדיפים את ויקיפדיה משום שהאתר מספק להם את מה שהם צריכים, בהיותו מהיר, גמיש, וקל לשימוש (Blikstad-Balas, Marte, 2016).

המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

לומד עצמאי הוא לומד שמוכן ויכול לקחת על עצמו את הלמידה של כל תחום עניין שגילה וללמוד אותו בעצמו (תוך הסתמכות על מקורות של ידע ותמיכה זמינים), עד כדי התמחות. לומד עצמאי הוא לומד לאורך חיים. הוא תמיד לומד כל מה שמעניין אותו. המונח "Life Long Learning" המתורגם ל"למידה לאורך החיים" הוא מסורבל. אני מציע לקרוא ללומד הלומד לאורך חייו "לומד עד". מטרתו של מאמר זה היא בראש ובראשונה לעורר מודעות לחובתה של מערכת החינוך להכשיר לומדי עד, לתת להם את הכלים להיות לומדי עד מיומנים ולהציע תחומי דעת נחוצים ודרך ללמידתם (ויש כאן, כמובן, פרדוקס מובנה – האם בכדי להכשיר לומדי עד נשתמש בדפוסי למידה קונבנציונאליים?) (חנן יניב).

מרקוס זילמן (Marcus P. Zillman) פרסם לאחרונה רשימה אלפביתית מוארת מעודכנת ארוכה שמשתרעת על פני 70 עמודים של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים. לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, למרות שמוצהר שהרשימה עודכנה במאי 2016 מבדיקה ראשונית נמצאו בה אתרים/מנועי חיפוש/מדריכים שאינם קיימים עוד כגון Scirus ו-CompletePlanet. בכל זאת הרשימה מעניינת וממחישה את ריבוי מקורות המידע בווב בהם אפשר להיעזר בתחומי המחקר השונים (יפה אהרוני).

האנציקלופדיה באריזה הוויקיפדית איננה רק אלטרנטיבה מקוונת למה שקיים במקביל גם בצורות אנלוגיות ופיזיות. היא הולכת ותופסת לא רק בכורה, אלא כמעט בלעדיות בענף שבו היא פועלת. רק מעטים עוד עושים שימוש במקורות עיון מודפסים, בשעה שיותר מ־18 מיליארד פעם בחודש מישהו מחפש ומוצא פיסת מידע בוויקיפדיה. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר ברשת, וגם אחד הדינמיים שבהם: בכל חודש נוספים 20 אלף ערכים חדשים לאנציקלופדיות, הפועלות במקביל ב־280 שפות (שיזף רפאלי).

עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על אינדקס מקוון אשר יכול לסייע ביצירת חוויית למידה נהדרת: "מייק טיילור (Mike Taylor) אחד המומחים המובילים בתחומי פיתוח הדרכה/עיצוב הוראה (Instructional Design) בארה"ב פיתח לאחרונה אינדקס יעיל באינטרנט הנותן לנו מבט מהיר על תחום ה-Instructional Design. האינדקס מציג ביריעה אחת את מקורות המידע העיקריים של התחום, כגון אגודות מקצועיות, תיאוריות ועקרונות, פרסומים מובילים, בלוגים, ומומחים שכדאי לעקוב אחריהם" (עמי סלנט).

הסוגיה העיקרית שבה עוסק מאמר זה היא כיצד לשפר את מצב הלמידה של למידה מכוונת עצמית בחיפוש ובארגון משאבים מהרשת. במאמר זה, המחברים מציעים ראשית מודל של מפה רב-שכבתית הממחיש התנהגויות למידה בסיסיות בעת שימוש ברשת לצורך איתור וארגון משאבי הלמידה. המודל מספק ללומדים את המבנים של המשאבים שנמצאו, הכלים לניהול הסמנטי שלהם, וגם שיטה פשוטה לשתף את המשאבים דרך ייצוג המפה. פותחה גם מערכת אשר מבוססת על המודל המוצע המאפשרת ללומדים אינדיבידואלים לאתר בקלות משאבי למידה מתאימים מהרשת על ידי התייחסות למפות משאבים וגם לארגן אותן כמפות נושא אישיות (Li, Hangyu; Hasegawa, Shinobu; Kashihara, Akihiro, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לספק לחוקרים המדעיים ולסטודנטים סיוע לגבי מהימנות המידע שעשוי לשמש במהלך חיפוש ואחזור מידע לצורך מחקר אקדמי בהתבסס על ההתנסות של המחברת כחוקרת בינתחומית וכספרנית באוניברסיטה. המאמר מורכב מהמשגה קצרה של המושג מהימנות המידע, וממדריך מעשי הכולל שלושה תהליכים להשגת מידע מהימן: ידע של אינדיקטורים ביבליומטריים, הערכה של מקורות מידע וניתוח התוכן של פרסומים ששוחזרו (Colepicolo, Eliane, 2015).

אנו מכירים זה זמן רב כלים מתוקשבים שונים לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע כמו Google Alerts שסורקים במהירות וביעילות את מרחב האינטרנט ומתריעים בפנינו על מידע חדש באתרים שונים, אך המערכת החדשנית שהציגה חברת Lexisnexis בכנס מידע 2015 במלון הילטון בתל אביב היא, ללא ספק, פריצת דרך מידענית ומודיעינית. מדובר על מערכת מתקדמת לאיסוף מידע ממקורות מידע גלויים היודעת לא רק לאסוף מידע חדש בנושאים נדרשים אלא גם לבצע ניתוח ראשוני של המידע שאותר, כולל תמלול קטעי וידאו (עמי סלנט).

מאגר המידע הבינלאומי באנגלית "תחקירים ביוגרפיים" הוא מאגר ייחודי המדווח על סקירות ספרים וספרי ביוגרפיה חדשים ומרתקים. המאגר הממוחשב מכסה את כל ערוצי הספרים החדשים בעולם ודולה מתוכם את הביוגראפיות המעניינות והראויות לעיון. המטרה של האתר להיות פורטל מרכזי של כל ספרי הביוגרפיה באנגלית שהתפרסמו לאחרונה. כל סקירה מקוטלגת במאגר עפ"י מילות מפתח ותגיות, לרבות קישורים להוצאות לאור או לאתרי סקירות הספרים הנודעים כגון הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט או הגארדיין. באתר ניתן גם למצוא סקירות משלימות מתוך כתבי עת אקדמאיים (עמי סלנט).

לאחרונה עלה לרשת פורטל בין-לאומי בהכשרת מורים והוראה, אשר כולו בשפה הערבית. האתר, פתוח וחופשי לכל גולש בעולם, מהווה מאגר מקוון וייחודי מסוגו של תכנים בנושאי הכשרת מורים, הוראה, פדגוגיה וחינוך, בדגש על תחומי העניין של אנשי חינוך דוברי ערבית. הצוות המקצועי של הפורטל מרכז בו סיכומים וסקירות של חומרים ממקורות מגוונים, כגון כתבי עת, ספרי עיון, אתרי חינוך, כנסים ועוד. החומרים נאספים ממקורות איכותיים, עדכניים ורלבנטיים לקהילת מורי המורים, מנהלי בתי ספר ומוסדות חינוכיים, חוקרי חינוך ואנשי הוראה (מכון מופ"ת).