EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:

אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

המאמר מתאר את ההשפעה שיש לטכנולוגיות מסייעות, כגון: נייר, הדפסה, מד זוית, טבלאות לוגריתמים, מחשבים ואינטרנט על הפדגוגיה. המאמר מדווח על תוצאות הניסיונות עם מערכות בארגון עצמי בחינוך היסודי ומפתח את המושג של סביבת למידה מאורגנת עצמית (Mitra Sugata, 2014).

ג'יי הורוויץ מתייחס לסוגיה של החלפת המורה במכונת הוראה: "בעולם התקשוב החינוכי מרבים לצטט אמירה של ארתור קלארק משנת 1980: כל מורה שניתן להחליף במכונה ראוי שיוחלף. (באנגלית זה נשמע טוב יותר: Any teacher who can be replaced by a machine should be.) על אף הפעמים הרבות שבהן האמירה הזאת מצוטטת, קיים ויכוח בנוגע לכוונה שלה. האם היא נאמרה כביקורת כלפי מורים שהם בעצם מיותרים, ולכן הכסף שהולך למשכורות שלהם מבוזבז? או אולי כוונתה היא להדגיש שמורים צריכים לעסוק רק בענייני חינוך של ממש, וכל דבר אחר (מבחנים וציונים, למשל) ראוי שייעשה על ידי מכונות?"

המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

תכנית מחשב נייד לכל מורה מקיפה כיום למעלה מ 6,700- מורים ב 172- יישובים שהצטרפו לתכנית, והקרן עוברת לפעול גם במסגרת תכנית "מחשב נייד לכל גננת". לצורך יישום המיזם, הוקמה ועדה פדגוגית במשרד החינוך, שהמליצה על תכנית פעולה המבוססת על הכשרה ועל ליווי אישי למורים. לשם כך נקבע מתווה הכולל השתלמויות בהיקף כולל של 120 שעות למורים ו 90- שעות לגננות. מערך ההשתלמויות למורים כולל: הקניית מיומנויות תקשוב; כיצד להיות מורה מקוון; הבניית ידע וחשיבה מסדר גבוה בשילוב כלים טכנולוגיים; פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת וניהול מרחב למידה מקוון על גבי פלטפורמת אתר בית-ספרי או במערכת למידה מרחוק ( צוות "קו לחינוך" ) .

פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות. ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.