הגישה האופטימלית לניהול שיעורי חינוך גופני תומכת בהקניית כישורי חיים באמצעות שילוב בין הוראה עיונית לבין תזוזה ונמנעת מישיבה סטטית ומתמשכת ומקידוש משחקי כדור פופולאריים בהם ישנם שחקנים מצוינים אשר נוטים לדחוק הצידה את שאר המשתתפים. בכוחה של גישה פדגוגית-גופנית זו להקנות לתלמידים כישורי חיים הכרחיים, כגון: חתירה לפתרון בעיות, שמירה על אורח חיים בריא, טיפוח אינטראקציות חברתיות, כבוד לאחר, אמפתיה, שוויוניות והכלה, תקשורת יעילה, עמידה בלחצים ובזמנים, כושר מנהיגות ופורקן מתחים.

הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע: תאוריה ויישום" מתמקד במגוון דפוסי התנהגות של היחיד והקבוצה במסגרות שונות של פעילות גופנית: תחרותית – ספורט הישגי; עממית – פעילות מתונה ומבוקרת בשעות הפנאי; ומשקמת – פעילות מונעת מחלות ופעילות המסייעת להתגבר על פגיעות גופניות ונפשיות. הספר בוחן מגוון תהליכים חשיבתיים, רגשיים וחברתיים בקרב המעורבים בפעילות גופנית: החל בפעילות מתונה ומבוקרת המיועדת לכלל האוכלוסייה, וכלה בפעילות עצימה ותובענית המאפיינת בעיקר ספורטאים השואפים להגיע למצוינות ולמומחיות בתחום עיסוקם.

לפני שמתחילים בפעילות ספורטיבית, יש לעשות מתיחת שרירים – קביעה זו מקובלת על מתאמנים רבים, חובבנים ומקצוענים, ובכלל זה מורים ותלמידים של חינוך גופני. המתיחות נתפסות כחלק קבוע והכרחי מהחימום לפני הפעילות ובמשך שנים רבות נחשבו למסייעות בשיפור ביצועים ולמונעות פציעות. בנוסף לכך מיוחסת למתיחות יכולת לזרז את ההתאוששות ולצמצם את הסיכון להופעת כאבים – הן כעבור כמה שעות הן בלילה שלאחר הפעילות.

בדור האחרון חלה עלייה עצומה בהתעניינות בספורט, ומספר העמודים והדקות המוקדשים לו בתקשורת עלה באופן דרמטי, כמו גם משכורות הכדורגלנים והכדורסלנים המקצוענים המהווים פעמים רבות מודל לחיקוי לילדים ולנערים השואפים להיות כמוהם. ואולם, כדי להגשים את החלום הזה יש להשקיע כשמונה עד עשר שנים באימון מוכוון-מטרה.שאלת המחקר הנוכחי היא מתי יש להתחיל אימון זה או במילים אחרות מהו הגיל המתאים להתחיל לעסוק בספורט כאשר המטה היא להגיע לרמת מומחיות?

מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

מאמר זה בוחן האם וכיצד ניתן לרתום ארבע טכנולוגיות להוראת חינוך גופני: ה"חור בקיר" של סוגאטה מירה (תלמידים משתמשים במחשב ללא סיוע מבוגר); האקדמיה של קהאן (לימודים מרחוק באמצעות סרטוני יו-טיוב); "הכיתה ההפוכה" (הקלטת הרצאות עבור התלמידים לצורך צפייה בבית ואז דיון עליהן בכיתה, בנוסף לעריכת תרגול והכנת פרויקטים); וה-MOOCs (קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים). לשם כך נעשה מיפוי של הציוד הנחוץ, אופי הלמידה, מיקומה ומטרותיה של כל אחת מהדרכים.

ד"ר יצחק רם לא יניח לתלמידיו לוותר לעצמם. מובן שלא יוותר לעצמו. דברים ייעשו אצלו כמו שצריך, וזה רק נשמע פשוט. אני יכול להעיד על כך מניסיוני. רם, מורה מיתולוגי לחינוך גופני, לא עושה חשבון כשהוא מרביץ ערכים. כלומר הוא כן עושה חשבון, והיסטוריה, ופיזיקה, ופילוסופיה. הרבה פילוסופיה. אני מאמין באמונה שלמה, הוא אומר, שחינוך גופני, אם מורים אותו כהלכה, הוא המקצוע החשוב ביותר בבית הספר (ישראל שורק).

פרק זה מתאר כיצד החינוך הגופני שבבית הספר יכול לטפח את ההבנה של התלמיד בשלושה היבטים שונים: אוריינות גופנית ואינטליגנציה גופנית-תנועתית, הבנה גופנית והבנת המשחק. הפרק גם מציג את העקרונות שעל מורה לחינוך גופני לשקול כדי לחזק את הקשר שבין התנסות מעשית של התלמיד לבין נושאי הלימוד העיוניים הנלמדים וזאת במטרה לטפח את הבנת התלמיד (רוני לידור).

המודעות לחשיבות הפעילות הספורטיבית והכושר הגופני עולה בהתמדה זה כמה עשורים, אך נדמה שהבשורה הזו טרם הגיעה לבתי הספר בישראל. רבים סבורים כי כבר מזמן אין שיעורי הספורט במערכת החינוך משיגים את מטרתם: לפתח מיומנויות מוטוריות, יכולות קוגניטיביות ואישיות, יכולות חברתיות ויציבות נפשית, ומעל הכל – לחנך לאהבת הספורט ולסייע להפוך אותו לחלק מאורך החיים. כ-30% מתלמידי בתי הספר, מלמדים סקרים עדכניים, אינם עושים כל פעילות ספורטיבית ( רותי גליק) .