במחקר קודם, המחברים הציעו מסגרת לאימוץ למידה משולבת בצורה מוסדית, תוך זיהוי של שלושה שלבים: (1) מודעות/חקירה, (2) אימוץ/יישום מוקדם, (3) יישום מפותח/צמיחה. המסגרת זיהתה גם סוגיות מפתח של אסטרטגיה, של מבנה ושל תמיכה אשר אוניברסיטאות עשויות לעסוק בהן בכל שלב. המחקר הנוכחי מיישם מסגרת זו כמו גם את תיאורית דיפוזיית החידושים של רוג'רס כדי לקבוע את הדרגה שבה אסטרטגיה, מבנה והחלטות לגבי תמיכה מוסדיים מסייעים או מונעים אימוץ למידה משולבת בקרב חברי סגל בהשכלה הגבוהה. המחברים גם חוקרים באם לקטגוריית אימוץ החידושים של חברי הסגל (החדשניים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר או המאחרים באימוץ) השפעה על אילו החלטות יסייעו או ימנעו אימוץ של למידה משולבת ( Porter, Wendy W.; Graham, Charles R.. , 2016).

עבור רבים מחברי הסגל האקדמי הטמעה של עבודה במרחב הדיגיטלי היא חידוש שדורש שינוי. מרצים משלבים טכנולוגיות בקורסים שהם מלמדים במידה שאינה מספקת או שהם אינם מדביקים את קצב השינויים מבחינת האמצעים הטכנולוגיים הזמינים להוראה. במאמר זה נדון בדרכים להכשרת אנשי הסגל האקדמי לבצע את השינויים הנדרשים בהוראתם לשם שילוב טכנולוגיה בהוראה. נתאר סביבת למידה ייחודית בתכנית המצטיינים בהוראה במכללה האקדמית בוינגייט כדוגמה ליישום של הוראה משולבת טכנולוגיה. נתבסס על מודל קיים לפיתוח סגל ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ונציע כמה צעדים מעשיים שעשויים לקדם שינוי בכיוון זה (שמחה אבוגוס ורוני לידור).

המאמר הנוכחי מציג סקירה מקיפה ויישומית על אודות פלטפורמת הבלוג ועל תרומתו של הבלוג למחקר ולהוראה בעשייה האקדמית במקומות שונים בעולם. הבלוג יכול לשמש כמסד לאיסוף ולניתוח נתוני מחקר, כאמצעי לתקשורת ולשיתוף פעולה מחקרי וכפלטפורמה לפרסום אקדמי מהיר הנגיש לקהלים שונים. הבלוג עשוי לתרום גם לקידום קריאה וכתיבה אקדמית, לתקשורת בין הלומדים בקורס, להעמקה רפלקטיבית בתכנים הנלמדים ולהערכה חלופית. המאמר מציע להתייחס לבלוג כאל גשר המחבר בין מחקר לבין הוראה והתורם בו-זמנית לקידומם (ליאת ביברמן-שלו).

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. המחקר הוא חלוץ בתחומו, לראשונה בוצע בארץ מחקר כמותני הבוחן את המתרחשבבתי ספר שחוו הטמעת רפורמה בפרק זמן ארוך (5 שנים) לאחר סיום התהליך. ממצאי המחקר מרתקים ( אנית סומך, גלעד –חי) .

למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)

בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).

הכנסת מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה הן סוג של חדשנות בבתי ספר. קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "חדשנות כוללת" ו"איים של חדשנות". דפוסי החדשנות באים לביטוי בתרבות הארגונית המורכבת משלושה מעגלים: תרבות ניהולית, תרבות מקום העבודה ותרבות סובבת הנמצאים באינטראקציה ביניהם. מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת". נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה .המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת . נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת. מניתוח איכותי של הממצאים עולה כי ברשת בתי הספר ישנם כוחות המעודדים אימוץ של שיטות הוראה חדשות, המחזקים את האמונה כי טכנולוגיות לניהול הלמידה יכולות לסייע בשיפור מערך ההוראה הקיים ובפיתוח של פדגוגיות חלופיות. עם זאת, כוחות אלה מצליחים ליצור רק איים "ספונטניים" של חדשנות ולא מצליחים להתרחב לכדי "חדשנות כוללת המוטמעת בכל רובדי הארגון. איי החדשנות" שנוצרו משקפים תהליכים של חציצה ( Buffering ). כך גם, הנהלת הרשת מהווה כוח הבולם את התרחבות השינויים הקיימים. בצורה כזאת, מתמודד הארגון עם "ציפיות" הסביבה "למחשב את החינוך", תוך שהוא מפנה זרקור ל"איי החדשנות" אך ממשיך לנהל את שאר ענייניו כפי שעשה זאת מקדמת דנא ( אורית אבידב-אונגר).

התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.

אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.