בפברואר 2021 השיקה גוגל את הפרויקט החדש שלה: Learn with Google Arts & Culture, מאגר  סיפורים, ידע ואוצרות תרבות ממוסדות שונים ברחבי העולם. המאגר כולל שיעורים להורדה שנוצרו על ידי מומחים חינוכיים בנושאים מגוונים כמו היסטוריה, מחשוב, מוסיקה, ספרות, כימיה, ביולוגיה, טבע וגיאוגרפיה, תוך שימוש בכלים אינטראקטיביים שאמורים להפוך את הלמידה לחוויה מעניינת ומרתקת.

רבים חשים, גם אם באורח אינטואיטיבי בלבד, שחינוך אמנותי במיוחד בגילאים צעירים תורם תרומה משמעותית להתפתחות האישיות, ולעתים אף מעצב אותה ממש. אלא שההוכחות המדעיות שתוכלנה לגבות תחושה זו בנתונים ובמספרים נעדרות, או למצער אינן חד משמעיות. דומה שספרו של הרברט ריד "חינוך דרך אמנות" (Read, 1943) מבקש לענות בדיוק על חוסר זה.

המאמר שואל מהו יופי ומדוע הוא נחוץ לנו, ודן בשאלות אלה מתוך הסתייעות במגוון הוגי דעות (אפלטון, קאנט ומאסלו). בדיונו הוא מתמקד ביופי כ״סדר ללא סדר״, כ״תכליתיות ללא תכלית״, ביחס בין אוניברסליות לאינדיבידואליות בחוויה האמנותית וביופי כמעצב וכמחנך את הנפש (רות לורנד).

הספר דיאלוג עם אמנות שכתבה רחל שליטא הוא ספר עזר למורה, למדריך ולמחנך העוסקים בהקניית אוריינות חזותית – פיתוח היכולת לפענח ביטויים חזותיים ולחשוב עליהם באופן ביקורתי. שיטת ההדרכה ה"דיאלוגית" המוצעת בספר עוזרת בייחוד להבנת האמנות המודרנית והפוסט-מודרנית. שיטה זו אינה מתרכזת בהסבר היצירה ואף לא בהבנת יכולותיו האינטלקטואליות של הצופה, אלא שואפת ליצירת חיבור חוויתי בין הצופה ליצירה ( סבינה שביד).

מאמר זה מבקש להאיר את השתנות התפיסות בארץ במהלך המאה ה20 בכל הנוגע למהותו של המורה הטוב בהוראת האמנות. המאמר סוקר נושא זה סקירה היסטורית תמציתית . הנחת היסוד של סקירה זו נשענת על היות הוראת האמנות נגזרת ממערכת החינוך הכללי. במאמר מנסה מירי שטיינהרדט השאלה מי הוא המורה הטוב? ומה השתנה בתפיסתו בתקופה הנסקרת? כדי לברר מהן ציפיותיה של מערכת החינוך מהמורה הטוב נבדקו תכניות לימודים בתחום האמנות. תכניות אלו משקפות את התפיסה המקובלת בכל חברה וחברה בנוגע למהותו של המורה הטוב. המאמר התפרסם בכתב העת מעוף ומעשה של מכללת אחווה , 2010 .

למטרת המחקר פותחה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, המוצגת כאתר אינטרנט הכולל מידע מגוון על יצירת מיצג אחת. באמצעות תוכנת היפרטקסט מתאפשר תהליך למידה לא לינארי המבוסס על צפייה בקטעי וידאו של המיצג, תמונות וטקסט החושפים את הלומד בצורה רחבה ומעמיקה למידע הרלוונטי הנדרש לשם בניית שבע אמות ההבנה של היצירה, תוך רכישת המיומנויות הנדרשות לניתוח יצירת מיצג.המחקר בחן את השינויים ברמת הידע ובמידת ההבנה שפיתח אחד מתלמידי האוכלוסייה שנחקרה במסגרת לימודי התואר השני, תלמיד כתה י"ב הלומד תולדות האומנות, לגבי מיצג. ממצאי המחקר מתייחסים לפרופיל הפעילות וכן לפרופיל הבנת היצירה (אופיר גורטלר ובילי עילם)

לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

ההתמקדות בחקר הוראת אמנות בגישה אינטגרטיבית קשורה למגמה הכללית במערכת החינוך, לחזק הוראה בין-תחומית בתכניות הלימודים בבתי הספר . מטרתו של מחקר זה היא הבנת מהותה של הוראת אמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. שאלת המחקר אפוא מכוונת לבחון באיזה אופן נשמרת מהותה של האמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. תרומתו של המחקר הנוכחי היא בבחינת העשייה בתחום האמנות בבית הספר ובהארת ההיבטים המעשיים בנושא שילוב האמנות בתחומי דעת אחרים. בתוך כך מתבררות בו האפשרויות ליישום הגישה האינטגרטיבית, תוך שמירה על הוראת אמנות כדיסציפלינה (יונתה משי)