אורוגוואי היא המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי. יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה. במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ-362,000 תלמידים ו-18,000 מורים.

כאשר מדובר בעבודה גדולה או בפרויקטים מורכבים, הניתנים לתלמידים כמו דגם של תחנת כוח, מערכת העיכול או מבנה ציבורי. יש הורים שברור להם שחלק מהלמידה צריכה להיעשות בבית, בשיתופם. אחרים מרגישים שרבות מהעבודות שילדיהם נדרשים לעשות הן ברמה גבוהה מדי ודורשות עזרה שלהם. העבודה המורכבת בבית דורשת לעתים יכולות שלא עבדו עליהן קודם עם התלמידים בכיתה בכלל", "כמו תמצות ומציאת מידע. זה נראה לילדים כמו סינית". הפערים בין עבודה שהורים מכינים לבין עבודה שהיא נטו של הילדים כל כך בולטים לעין, שמיד ניתן להבחין בין העבודות. יש הורים שהעבודות האלה מעוררות בהם חשק אמיתי ליצור יחד עם הילדים, אבל נראה שרבים מההורים מתגייסים למשימה בעיקר כדי לעמוד בסטנדרטים של שאר ההורים ( לימור גל).

סקר שפורסם באחרונה מראה שבני נוער בגילאי 12-17 מבלים כחמש שעות בממוצע ביום מול המחשב ולפחות שעה וחצי ברשתות חברתיות. למעשה, זהו העיסוק המרכזי הממלא את שעות הפנאי של בני הנוער. בשום פרמטר לא דומים החיים של בני הנוער לאלה שהיו להוריהם; אם לדייק, כמעט בשום פרמטר, שכן כיתות הלימוד ובתי הספר נשארו כמעט זהים משנות ה-70 ועד היום. החזרה של בן נוער הביתה מבית הספר נראית כמעט כמו מסע בזמן – מהעולם האנלוגי של בתי הספר לעולם הדיגיטלי של הבית; מלוח הכתיבה והמחברות אל המקלדת והרשתות החברתיות.

אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים

מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים, טורים, מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה.

קחו את בית ספר Boston Latin School – בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.

סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"

הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.