המאמר מציג מחקר לגבי ההשפעות של תכנית האצה מתערבת, קוגניטיבית, בשעורי מדעים, על תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, באזור מערב אוסטרליה. תכנית "לחשוב מדע", הינה תכנית לימודים המוכנסת לכיתות חטיבות הביניים ברחבי אוסטרליה. המחקר נערך במשך שנתיים כחקר מקרה, בבית ספר עם תלמידים שמתחילים את בית הספר התיכון בשנה ה-8. ממצאים הראו הישגי למידה משמעותיים עם הישגים מקבילים בתוצאות מבחני המדעים הארציים במדעים, כאשר המשתתפים היו תלמידים מהשנה ה-9, בגילאי 13-14 ( Oliver, M., Venville, G., & Adey, P.).

מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."( עינת איריס).

מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחק על למידת המתמטיקה של התלמידים כפי שנחקרה בשני סטים של נתונים שנאספו בשני מקצועות שונים. התוצאות משני המחקרים הראו ששימוש במשחק המבוסס על טכנולוגיה בכיתה היטיב עם התלמידים בכל רמות היכולת בלמידת מיומנויות של חשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E. ,2012).

מורים בארה"ב נוקטים בדרכים יצירתיות על מנת להניע תלמידים בבית ספר יסודי ובחט"ב לקרוא ספרים . אחת הדרכים היצירתיות עליה דווח לאחרונה היא שימוש בתוכנה המאפשרת לתלמידים ליצור מצרף תמונות ( קולאג') הקשורות ליצירה הספרותית אותה קראו לאחרונה. התוכנה בה נעשה שימוש עבור תלמידים הקוראים ספרים היא PicMonkey’s Collage tool והיא מסוגלת להניע תלמידים להמחיש את חווית הקריאה שלהם באמצעים ויזואליים .

מטרת מחקר איכותי זה הייתה לגלות את הפוטנציאל הטמון בשימוש בסיפורים על מדענים שונים להרחבת התמונה הראשונית שתלמידים מקבלים על מדענים ופעילות מדעית. סיפורים על מדענים הבאים מרקע חברתי-תרבותי שונה, לדוגמה, יכולת פיסית, מין, מגדר, מוצא אתני, הוצגו לתלמידי כיתה י"א במשך 15 שבועות ברציפות ( Sharkawy, A) .

תחום קריטי החשוב לפיתוח פעילויות מחשב יעילות ותכנון יישומים הוא הוראת ולמידת מדעים. המטרה של מחקר זה היתה, ללמוד את היחסים בין שימוש במחשב על ידי התלמידים, איסטרטגיות הוראה בכיתה והענין בלימוד מדעים בקרב תלמידי כיתות ח' בארצות הברית ובקוריאה. כמה מדדים של מעורבות מחשב ואיסטרטגיות לימוד בכיתה נבחנו במחקר זה ותלמידים שנכללו בו היו מקבוצות מדגם של ה- TIMSS . כמה מפעילויות המחשב ואיסטרטגיות בכיתה היו signi1-cantly היו קשורות עם הנאה בלימוד מדעים ( House, J. Daniel).

מחקר זה שהתמקד ביחסי הגומלין בין הקשר ושפה, בחן את השפה בה השתמשה קבוצה של תלמידי תיכון והמורים המנחים שלהם במהלך תחרות רובוטיקה, בה השתתפו. מערכת לא פורמלית זאת, אפשרה והתירה לחוקרים אפשרות לקבל תוך כדי גישור, תובנות של הצהרות הכח וכיוונו בתוך הקבוצה. באמצעות ניתוח השיח הביקורתי של תמלילי השיחות תוך כדי התחרות וראיונות, נמצא כי גם התלמידים וגם המנחים חשו בהרגשת בעלות על הקהילה שהובילה לסימטריה בכוח ביניהם ( Puvirajah, A., Verma, G., & Webb, H ) .

מחנכים בארה"ב הביעו דאגה מהתופעה שתלמידים רבים מתרחקים מלימוד מדעים ויש להם עניין מועט בפיתוח קריירות מדעיות. הישגי תלמידי כתה ח', מבחינה לאומית, אינם נבדקים מאז שנת 1996 אבל הישגי תלמידי כתות י"ב ירדו באופן משמעותי. החסרון במאמצי הרפורמה החינוכית, הוא חוסר תשומת לב לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. לימוד מדעים צריך לאפשר לתלמידים ללמוד על עצמם, לפתח ולשפר את כישוריהם, להגדיר את הערכים שלהם לחקור את האינטרסים האישיים ולהבין את חשיבות המדע להם ולאחרים. תכנית לימודים יעילה לבית הספר התיכון דורשת תשומת לב להתפתחות הזהות העצמית של התלמידים, שזו משימת המפתח ההתפתחותית בגיל הנעורים ( Smith, M., & Darfler, A).