השימוש המוגבר בדיונים מקוונים בסביבות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, מציב את המושג הנבנה (construct) של אינטראקטיביות כמרכזי ללמידה. אינטראקטיביות בדיונים מקוונים של קהילות למידה נתפסת במחקר זה כתהליך קונסטרוקטיביסטי-חברתי. זוהי רשת של אינטראקציות בין פריטי תוכן ומשתתפים המניעה תהליך הבנייה של ידע שִׁתּוּפִי. ההמשגה של אינטראקטיביות בספרות המחקר עדיין איננה ברורה ולא ידוע מספיק על תפקידה בהבניית ידע ועל הקשר שלה לתוצאות למידה. בנוסף, הערכת תוצאות למידה תוך שימוש בניתוחים מתמטיים לא הבשילה דיה ונחוץ לה עדיין פיתוח עמוק. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את התפקיד של אינטראקטיביות כתהליך של הבניית ידע בדיונים מקוונים, ובפרט את הקשר שלה לתוצאות למידה, כפי שנמדדו באמצעות מטלות הערכה פורמליות (Kent, Carmel; Laslo, Esther; Rafaeli, Sheizaf, 2016).

סקירה מעניינת של לימור ליבוביץ העוסקת בייצוגים חזותיים: "[ג'ר ת'ורפ] Jer Thorp הוא אמן, מעצב מידע ועיתונאי. בסרטון הזה ג'ר מציג כיצד הוא יוצר ייצוג חזותי של מידע מתחומים שונים: ציוצים של בוקר טוב בטוויטר, הודעות שאנשים שולחים זה לזה בעקבות קריאת כתבה בעיתון, או מסייע לארכיטקטים שבונים את המצבה לזכר 3,000 הנספים באסון מגדלי התאומים לארגן את שמות הנספים בצורה שתייצג את ההכרות שהיתה ביניהם בחייהם (ואת הסיפור שלהם). ג'ר צודק, לדעתי, היכולת להפיק משמעות חברתית-ערכית ובעלת משמעות (סיפור) ממידע מאוד חשובה בעידן שלנו. ג'ר מציג לנו דרך לעשות זאת – באמצעות ייצוג חזותי של מידע, תוך שימוש באלגוריתמים שהוא מתכנת שהוא קורא להם 'כלי רכב' וויזואליים שמאפשרים לאדם לתפוס באופן חזותי את המידע ולמצוא בו דפוסים חוזרים (משמעות)" (לימור ליבוביץ).

לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות הפיכת מידע רב ומורכב לחזותי ופשוט להבנה. לשם כך, היא מציגה סרטון של ד"ר האנס רוסלינג (Hans Rosling), מומחה בעל שם עולמי בתחום הוויזואליזציה, ומחלצת ממנו עקרונות ומתודות הניתנים ליישום בכיתה. ליבוביץ מציגה גם סרטון נוסף המראה כיצד ניתן לבצע המחשה דומה מבלי להיעזר בכלים טכנולוגיים (לימור ליבוביץ).

בעבודת המחקר של ד"ר איילין חוטר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה – העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת (distributed learning) אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

ככל שנושא הבלוגים הולך ומשתלב יותר ויותר בכיתות הלימוד ובקורסים בעולם עולות דילמות חדשות ונחשפים התחבטויות מבחינת ציבור המורים ששילב את הבלוגים בהוראה ובלמידה. אחת הדילמות החשובות אשר מעסיקות את ציבור המורים בעולם היא השאלה היא מה היא רמת המעורבות של המורה בבקרת הכתיבה של בלוגים שכותבים תלמידים או לומדים בקורס. האם המורה צריך ליצור בקרת איכות של הבלוג , כלומר להציב לו גבולות כלשהן בכתיבה ולבדוק את הבלוג לפני שעולה לאוויר או האם לתת לתלמידים חופש פעולה מלא. אין תשובה פשוטה וישירה לדילמה מורכבת זו. ההחלטה תלויה בשאלות מעשיות כגון האם הבלוג נותר סגור בגבולות הקורס או שחושפים אותו באינטרנט לעיני כל. שיקול שני הוא מידת הבגרות והאחריות של התלמידים או הלומדים. האם ניתן לסמוך עליהם שלא יחרגו מהגבולות הקיימים בכתיבה (Steve Dembo).