-
לינק
-
תקציר
מאמר זה בוחן את ההנחות האפיסטמולוגיות הנמצאות בבסיס ההיררכיה של תכנית הלימודים, אשר המחברת מתייחסת אליה כ"היררכיה המסורתית של תכנית הלימודים". מדובר ברעיון נפוץ ובעייתי הטוען כי לכאורה מקצועות לימוד מופשטים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מוערכים יותר מאשר מקצועות המקושרים להתנסות קונקרטית, לתכליתיות ולגוף, כמו חינוך גופני ותחומי לימוד מקצועיים (Bleazby, Jennifer, 2015).
-
תקציר
מחקר זה ניתח מסמכים של תכניות לימודים רשמיות שפורסמו ב-14 מדינות שונות כדי לזהות כיצד המרכיב החברתי-תרבותי ב"הוראת אנגלית כשפה זרה" משתקף במסמך.המחקר מצביע על הממצאים הבאים: תכניות הלימודים מציינות את החשיבות של התרבות בלמידת השפה ומקדמות השקפה אינטגרטיבית של הוראת תרבות ושפה, היעדים התרבותיים מתמקדים בהערכת המגוון התרבותי , העלאת המודעות התרבותית וחיזוק הזהות התרבותית החיובית של התלמידים; המסמכים של תכנית הלימודים מתמקדים בידע התרבותי ובעמדות כלפי תרבויות זרות, יותר מאשר במיומנויות הדרושות לאינטראקציה מוצלחת (Lavrenteva, Evgenia; Orland-Barak, Lily, 2015).
-
תקציר
מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).
-
לינק
-
לינק
-
תקציר
מאמר זה חוקר כיצד רשויות המדינה בנורבגיה ובפינלנד מתכננות את תכנית הלימודים הלאומית כדי לספק תנאי מדיניות שונים עבור עבודה על תכנית לימודים מקומיות ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הנושא נחקר באמצעות השוואה בין האופן שבו הרשויות הלאומיות בנורבגיה ובפינלנד יוצרות מרחב עבור תכנית לימודים מקומית (Molstad, Christina Elde, 2015).
-
לינק
מאמר זה בוחן את מימושה של הזכות ל׳חינוך מותאם׳ מבחינה תרבותית בחינוך המיועד לאוכלוסייה הערבית בישראל, ובפרט את הזכות להשפיע על תוכני הלימוד במערכת הכשרת המורים הערבים. הדיון בחינוך לאוכלוסייה הערבית מתרחב במאמר מהמערכת הפורמלית למערכת הכשרת המורים הערבים, תוך התמקדות בשיח המשפטי. הדיון בזכות להשפיע על תוכני החינוך הוא, לטענתנו, דיון עקרוני בזכות לתרבות ובמידת החופש התרבותי שקבוצת המיעוט נהנית ממנו בבחירת הזהויות שלה ובקביעת הערכים שעל פיהם היא רוצה לחיות ולחנך את הדורות הבאים (אימן אגבאריה, יוסף גבארין).
-
לינק
מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).
-
תקציר
חקירה זו בחנה את ההתנסויות של שלושה מורים בשנתם הראשונה עם המדריכים למורה ועם יומני המעקב בכיתות של בית הספר היסודי. למרות שהמדריכים למורה סייעו למשתתפים ללמוד את תכנית הלימודים ולהחליט כיצד לערוך ברצף את התוכן, המדיניות הנוקשה של הקמפוס שדרשה מהמשתתפים לעקוב אחר יומני המעקב הובילה לדילמות מקצועיות לא נוחות ולהתנגדות מצד המורים (Bauml, Michelle, 2015).
-
לינק
במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).
-
סיכום
התכניות החוץ־תקציביות לתואר השני באוניברסיטאות הציבוריות בישראל הוקמו כחלק מתהליך ההפרטה במערכת ההשכלה הגבוהה. מספרן ההולך וגדל של תכניות אלו מעלה את השאלה מי הם הסטודנטים הפונים ללימודים בהן ומדוע הם עושים זאת. מחקר זה מבקש לענות על השאלה, והוא מתבסס על שאלון שהועבר בשנת הלימודים תשס"ז ל־432 סטודנטים בשבע תכניות חוץ־תקציביות ובשבע תכניות פנים־תקציביות המקבילות להן באוניברסיטת תל אביב. המחקר משווה בין שני סוגי התכניות מבחינת מאפייני הסטודנטים, מניעיהם ללימודי התואר השני ועמדותיהם כלפי האוניברסיטה (אברהם יוגב, עדית ליבנה, עודד מקדוסי).
-
תקציר
המאמר מציג שתי גישות לקביעת תכנית לימודים במדעים ומימושה בפועל. על פי הגישה הלוגית, תכנית הלימודים ומימושה מתבססים על יכולותיו המקצועיות הגבוהות של המורה הן בתחום התוכן הנלמד והן בתחום ההוראה. המורה, על כן, יקבע את: יעדי הלימוד, שיטות ההוראה והפעלת התלמידים ואת דרכי המדידה והבחינה של ההתקדמות. על פי הגישה הפסיכולוגית, המורה יוצר מעורבות מקסימלית של התלמיד, בקביעת תכנית הלימודים כשתפקידו של המורה להנחות, לעודד ולדחוף את התלמיד להתקדמות והישגים. בגישה זו הלימוד מתבצע על ידי בחירת פרויקטים המבוצעים בצוותים על ידי התלמידים. הצוות בתהליך של דיון קובע את יעדיו של הפרוייקט, כשהמורה מסייע להם להשלים ולעמוד במשימות שהציבו לעצמם (Marlow Ediger).
-
תקציר
מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).
-
סיכום
מחבר המאמר מציע לייבא לישראל תכנית לימודים הרווחת באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית. כמענה למשבר במדעי הרוח, מזמין המחבר את הקוראים לבחון את האפשרות של לימודי ליבה שיהיו מובֽנים לתוך תכניות הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה. המענה שמציע המחבר מושתת על תכניות שקיימות באוניברסיטאות ייל וקולומביה והמתמקדות ב"ספרי מופת" (Great Books). התכניות מפגישות סטודנטים באופןישיר עם טקסטים קלאסיים, העוסקים בין היתר ב"דילמות הגדולות" של הקיום האנושי והמאפשרים גיבוש זהות ופיתוח אנושיות. המחבר דן בהיבטים של תוכן ופדגוגיה ומציע שתי אפשרויות ליישום הגישה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא מסכם בקָבעו שמודל זה מתאים במיוחד לחברה הישראלית, שכן הוא "מעודד מפגש בלתי אמצעי עם הטקסטים התרבותיים המכוננים ומבוסס על דיון ביקורתי, שבו בוחן הסטודנט את עצמו ואת החברה שבה הוא חי למול מורשת העבר" (עידו חברוני).
-
לינק
יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).
-
תקציר
המטרה המוצהרת של רפורמת החינוך הנוכחית היא תכנון מחדש של מערכות ההשכלה כדי שישאפו לאיכות. המערכות שבאופן עקבי "נמצאות בראש הרשימה" מביעות עניין רב בחשיפת המאפיינים שתורמים להצלחתן; במיוחד המאפיינים לגבי ההכנה של המורים לעתיד. המחקר לגבי התהליכים להבטחת האיכות של הכשרת המורים החל לספק ראיות לכך שהמאפיינים המשותפים שאותם חלקו המערכות המוצלחות כוללים תכנון של התכניות להכשרת מורים סביב קריטריונים שנקבעו על ידי הדרישות להסמכה, בחלקם משום שהם מכוונים לסייע לעיצוב הגישה והכוונות של התכניות, מערך תכנית הלימודים והתוצאות (Tatto, Maria Teresa, 2015).
-
תקציר
המחקר מראה שהטיפול והחינוך של תינוקות ופעוטות הוא תחום שאיננו מיוצג דיו בהכשרת מורים לגיל הרך. הפרויקט שעליו מדווח במאמר זה כוון לצורך זה על ידי מתן משאב למידה מקוון, המכונה U3Vid, למורי מורים לגיל הרך ולסטודנטים להוראה לצורך השגת ידע והתנסות בחינוך ובטיפול בילדים צעירים מאוד. באופן כללי, האתר U3Vid מוכח כמשאב מקוון אפקטיבי עבור הכשרת המורים האוסטרלית לגיל הרך לצורך הבנת הפדגוגיה ותכנית הלימודים המקושרות לילדים בגילאי ינקות ועד שלוש שנים. מאמר זה מדווח על הממצאים מהפרויקט על הפרספקטיבות של סטודנטים להוראה לגבי שילוב של למידה מקוונת תוך התמקדות בילדים צעירים מאוד (Garvis, Susanne; Lemon, Narelle, 2015).
-
לינק
אחרי שוויתרה על לימודי כתב היד מנהיגה מערכת החינוך הפינית עוד מהפכה ראשונה מסוגה בעולם: בתי הספר לא ילמדו עוד לפי "מקצועות" או "נושאים" (כמו גאוגרפיה והיסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את שלל הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה.הרפורמה באה על רקע השינוי שהביאו איתן המודרניזציה, התעשייה והטכנולוגיה לעולם העבודה לעומת זה שהיה קיים לפני כמאה שנה למשל. התקווה היא לאפשר לתלמידים לפתח כבר בשנות התיכון את כישוריהם המקצועיים והאינטלקטואליים בהתאם לנטיותיהם.
-
סיכום
הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים: חשיבה מחדש על המדיניות ועל הפרקטיקות של התואר השלישי היישומי בחינוך" הוא אחד מחמישה פרסומים המתארים את תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED) ואת מאמציו להגדיר מחדש את התואר השלישי היישומי בחינוך. הספר הוא כרך ערוך המספק סקירה רחבה של האסטרטגיות השונות ושל התוצאות מהשלב הראשון של ההתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי בשנת 2007. הטקסט הזה טוען באופן משכנע שידע אנשי החינוך העובדים בשדה מוצב כדי לשנות את החינוך (PK-20) באופן חיובי ועמוק יותר מאשר מאמצים נוכחיים רבים במחקר וברפומה חינוכיים (Jenice L. View).
תוכניות לימודים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין