סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

אחד האתגרים העומדים בפני תוכניות הכשרת מורים הוא הדיכוטומיה בין דרכי ההוראה הנלמדות לבין מימושן בבית הספר. מחקרים שונים מציגים מבט "קודר" (Anderson & Stillman 2013) על השפעת ההתנסות המעשית על האמונות והגישות וגם על הפרקטיקה עצמה. הכותבים מתמקדים בדרך שבה מתמחים וחונכיהם חושבים על הוראה ואילו טיעונים הם מעלים בהקשר לפעילות ההוראתית שלהם. זאת כאמצעי לחשוף את הידע שלהם וכיצד הם מבינים את ההוראה ואת מקומם בה (Bieda, K. N., Sela, H., & Chazan, D).

המחבר תוהה מה הופך את תכניות החונכות וההתמחות לאפקטיביות עבור מורים חדשים? המחבר טוען כי אין זה חשוב שלמערכות או לבתי הספר יש תכניות חונכות והתמחות, אלא חשוב כיצד תכניות אלה פועלות (Ben Jensen, 2013).

מאמר זה מתאר את המאמצים של תכנית אחת להכשרת מורים, שבה נעשה שימוש בפייסבוק כדי לספק תמיכה מתמשכת והתפתחות מקצועית עבור המורים החדשים (Denise Staudt; Norman St. Clair, 2013).

המאמר מציג ממצאי מחקר דו-שנתי שנערך בבתי ספר בדווים בנגב. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת מרכיבי תכנית הסטז' העיקריים- החונך וסדנת הסטז'- למתמחים בהוראה בשנתם הראשונה, תוך כדי השוואה בין קבוצות מורים: מורים מקומיים (ערבים בדווים מהנגב) לעומת צפוניים (ערבים שבמקור הם מערים ומיישובים בצפון הארץ ובמרכז) , מורים לעומת מורות, מורים המלמדים ביישובים מוכרים לעומת כאלה המלמדים ביישובים לא מוכרים. נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת תרומת הסטז' בשלושת התחומים לפי מקום מגורי המורה והמגדר שלו, אך לא נמצא הבדל בין הערכות המתמחים המקומיים לצפוניים ביישובים המוכרים והלא-מוכרים. מניתוח האינטראקציה בין המרכיבים ובין המתמחים עלה , שתרומתם של המרכיבים גבוהה יותר במישור המקצועי אצל המקומיים, אך אין הבדלי הערכה בין המקומיים לצפוניים במישור הרגשי. למתמחים יש הערכה רבה כלפי החונך, אך המקומיים מעריכים אותו יותר מהצפונים (רוידה אבו ראס ).

מטרת המאמר היא לתאר תכנית הכשרה לחונכי סטאז' באמנויות, הפועלת במכללת סמינר הקיבוצים בשבע השנים האחרונות , ומאפשרת עיצוב מודל קליטה משופר של מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית הכשרה זו מתקיימת בגיבויו של גף הסטאז' במשרד החינוך – במימון ובתכנים – ומיושמת ביוזמתה של המפמ"ר למחול, נורית רון, בשיתוף עם ראש בית הספר לאמנויות המחול דאז, תרצה ספיר. החידוש בתכנית הוא במודל אשר בבסיסו הגישה המערכתית (Andreae, 1996) גישה זו, הלקוחה מתחום המדעים ,מדגישה את השאיפה לאיזון דינמי (הומיאוסטזיס) בין כל מרכיבי מערכת כלשהי. איזון זה , שיידון בהמשך המאמר, מביא בחשבון כל מרכיב במערכת באופן שווה ומחייב תקשורת יעילה ובונה בין כל הגורמים. המאמר מתאר את הגישה המערכתית בהקשר של קליטת מורים חדשים בבתי הספר ,ולכן מתייחס לכל אחד ממרכיבי המערכת: ליווי המתמחים, הכשרת החונכים ובתי הספר – כקולטי מתמחים, המיישמים את החזון ואת המטרות של מערכת החינוך ( נירה על-דור).

הספר מסכם בצורה מקיפה ושיטתית את המחקרים השונים על הנחיית מורים חדשים במהלך ההתמחות המקצועית שלהם בבית הספר. מתוארות תוכניות הליווי במהלך ההתמחות המעשית מורים מתחילים בארה"ב והשלכותיהם על איכות המורים, יעילות ההוראה והתפתחות המורים . פרקי הספר מגבשים סינתזה של מחקרים שנערכו על ליווי מורים חדשים והנחייתם במהלך השנים האחרונות.

היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.

מחקר זה, שנעשה בחסות גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, נועד לבחון את תכנית ההתמחות בהוראה משלושה היבטים: רציונל התכנית, יישומה הלכה למעשה ותרומתה. המחקר התמקד בתכנית כפי שהיא מופעלת ביחס למורים מתחילים אשר הכשירו את עצמם ללמד בבית ספר יסודי או בבית ספר על יסודי (ולא בגיל הרך או בחינוך המיוחד) במקצועות ההוראה המסורתיים (ולא בחינוך גופני, אומנות וכדומה) במגזר היהודי ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי (פאדיה נאסר – אבו-אלהיג'א, רבקה רייכנברג, ברברה פרסקו)

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים הייחודים של תכנית ההתמחות בהוראה במחוז אונטריו בקנדה שהחלה בשנת 2005. הקנדים למדו מתוכניות ההתמחות של מורים מתחילים בארה"ב, הפיקו לקים וניסו לבנות תכנית יותר מאוזנת ויותר יעילה. הנדבכים העיקריים של התכנית הקנדית הם הנחייה רציפה, פיתוח מקצועי של פרחי ההוראה והערכת יכולות הוראה מעשיות בכל שלב ושלב. בגיבוש התכנית והפעלתה משתפים פעולה מכללת אונטריו להכשרת מורים וגורמי ההסמכה לרישוי להוראה מטעם מחוז אונטריו (Larry A. Glassford, Geri Salinitri)