תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

ארגון "אשוקה" נוסד בארצות הברית ב- 1980 ביוזמת ביל דרייטון, איש בעל שם וניסיון רב בתחום הפעילות החברתית. הנחת היסוד שלו הייתה כי בדומה ליזמים עסקיים היודעים לייצר רווח מרעיונות, אפשר לטפח גם יזמים חברתיים, שיוכלו להציע פתרונות לבעיות חברתיות ולחולל שינוי ממשי. מרי גורדון הקנדית, מורה לשעבר ועמיתה ותיקה של "אשוקה", יזמה וכבר מפעילה בשבע מדינות – ובהן ארצות הברית, קנדה ויפן – את "שורשים של אמפתיה", תכנית להגברת האמפתיה והאוריינות הרגשית בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים. בתכנית, הורים צעירים מגיעים לבית הספר עם תינוקם, פורשים שמיכה ירוקה במרכז הכיתה, ומעבירים שעה עם התלמידים, היושבים סביבם במעגל. יש לציין כי ישנה הכנה לקראת המפגשים, כמו גם שיחה ודיונים לאחריהם. כך, בתשעה מפגשים במהלך השנה לומדים הילדים מה שניתן ללמוד מהמגע האנושי העדין והרגיש שמייחד הורים המטפלים בתינוקם ( מור, אמתי).