-
לינק
המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ). המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים ( Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E.).
-
לינק
ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.
-
לינק
מותו של פרופ' תיאודור סייזר לא יהרוג את הרעיון המהפכני שלו לעיצוב מחדש של בית הספר. פרידה מאחד מחשובי המנהיגים החינוכיים של דורנו. פרופ' תיאודור סייזר, אחד המנהיגים החינוכיים החשובים ביותר בדורנו, אולי החשוב שבהם, הלך לעולמו ב־21 באוקטובר 2009, בגיל 77. סייזר נוצח על ידי מחלת הסרטן, וגם, אולי, על ידי בית הספר. הרפורמה שניסה להנהיג – עיצוב מחדש (redesigning) של בתי הספר התיכוניים בארצות הברית – כשלה. סייזר נאסף אל רשימה ארוכה ומכובדת של רפורמטורים מובסים ( יורם הרפז) .
-
לינק
ראיון עם ד"ר אהרון זיידנברג בגיליון "הד החינוך" מדצמבר 2009. אחרי 23 שנים בתפקיד מנהל מכללת בית ברל שלפניהן ובמהלכן הכשיר מורים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל, מגבש ד"ר אהרון זיידנברג תכנית מרחיקת לכת לארגון מחדש של הכשרת המורים בישראל. ד"ר זיידנברג מציע להפוך את הכשרת המורים לתואר שני. במקום הכשרה של ארבע שנים לתואר ראשון , הוא מציע שנתיים הכשרה לתואר שני. יש כיום מסה של צעירים בגיל 26-27 שלמדו היסטוריה, סוציולוגיה , ספרות, אמנות, פילוסופיה ועוד. מוצע לנצל את התהליך החברתי הזה לטובת ההוראה. מוצע לגייס אותם להוראה ולאפשר להם ללמוד לתואר שני. כך יהפכו כל בוגרי מדעי הרוח והחברה למאגר פוטנציאלי של עובדי חינוך. תהליך זה צריך להיעשות על ידי העברת לימודי ההכשרה להוראה לרמת תואר שני, או לפחות ללימודים פוסט-ב"א. התוכניות הללו יוכלו להתקיים באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך.
-
לינק
חינוך המבוסס על חקר המוח אינו תרופת קסמים שתפתור את כל בעיות החינוך… עדיין אין לראות בו תכנית, מודל או חבילה שבתי ספר יכולים לפעול על פיהם… אבל התמונה הרחבה ברורה: הבנת פעולתו של המוח היא המפתח להוראה ולמידה יעילות ( אריק ג'נסן) . אריק ג'נסן הוא אחד ממנהיגיו הבולטים של החינוך המבוסס על חקר המוח. הוא חיבר יותר מעשרים ספרים על המוח בהוראה, ובכללם Enriching the Brain ו"חנוך לנער על פי מוחו" (מכון ברנקו וייס, 2003). הוא לימד בשלוש אוניברסיטאות בקליפורניה, הקים את המסגרת Super Camp, המיישמת ממצאים מחקר המוח על הוראה ולמידה (supercamp.com), ויזם את הכנס הראשון שעסק בהשלכות חינוכיות של מדעי המוח (brainexpo.com). את המאמר הנוכחי כתב במיוחד לגיליון זה של הד החינוך.
-
לינק
בפוסט הקודם הציג ד"ר גיל עמית את רעיון החדשנות המשבשת של קריסטנסון. את שוק החינוך כשוק שלא מאפשר לטכנולוגיות משבשות להתפתח בגלל היותו שוק שכולל את כל האוכלוסיה ומכאן את הקושי של התקשוב כטכנולוגיה משבשת להיכנס לתחום החינוך.העובדה שקשה לתקשוב במחוזות החינוך ידועה לכולנו. דעות שונות רווחות על הסיבה לכך. כמו כל שינוי הוא קשה, יש בעיה עם המורים, מדיניות לקויה של משרד החינוך, מחסור בכסף. בפוסט זה טוען ד"ר גיל עמית כי תיאורית הטכנולוגיה המשבשת נותנת הסבר טוב להיסטוריה של תקשוב החינוך להתרחשויות בצמתי העשייה שבהם הייתי מעורב. הבנה זו עשויה לתרום בהמשך לקידום התקשוב החינוך בצורה משמעותית בהרבה ממה שאנו חווים כיום.
-
לינק
ד"ר גיל עמית , אחד המומחים לטכנולוגיה חינוכית בישראל , כתב מאמרון מעניין על חידושים בחינוך ושיבושם . המחשב והרשת הם חידוש משבש למערכת החינוך, הם אמורים לטרוף את המערכת בצורה מסוימת, למשל לשנות את תפקיד המורה או לייתר חלק ממנו. ככזה יכולתו להצליח מותנית בפניה לאוכלוסיה שאיננה לקוחות המערכת הקיימת. הניסיון לשלב את הטכנולוגיה במערכת הקיימת נכשל כי היא לא נותנת עדיין מענה ראוי ללקוחות (תלמידים) הקיימים. זוהי בקצרה התיזה הבסיסית של הספר Disrupting Class ובהמשכו ניתוח מה נעשה ומה ניתן לעשות. מדוע קשה לשלב תקשוב בבתי הספר?
-
לינק
מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .
-
לינק
תוכנית מקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ אשר נכתבה על ידי ד"ר ניר ארגוב . תוכנית זו אולי יקרה אך ד"ר ארגוב מבקש להפיצה ככל האפשר כדי שיערך אודותיה שיח ציבורי וכדי לעורר את הדיון בעתיד החינוך בארץ. הבאנו כמה נקודות מעניינות מתוך תכניתו של ד"ר ניר ארגוב: "משרד החינוך יצמצם את אגף הבחינות ואת מספרן של בחינות הבגרות וישקיע את הכסף שייחסך בחינוך שיגיע לתלמיד הבודד." "מעבר לשעות הלימוד שיקבע משרד החינוך ללימודי הליבה בכל שכבה, יתקצב המשרד מספר מינימאלי של שעות העשרה אותן יקבלו התלמידים בכל שכבה. לימודים אלה יהוו כשליש מכלל שעות הלימוד ובכל מקרה אין לפגוע בשעות לימוד מקצועות הליבה. כך יחזרו למערכת החינוך שיעורי מוסיקה, תיאטרון ואומנות ויתאפשר להבחין בין בתי הספר לפי תוכן לימודי וההעשרה" .
-
לינק
לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).
-
לינק
ה'רפורמה' של "אופק חדש " ביקשה להשיג עוד שתי מטרות שאותן מכנה אריה קיזל 'דיאלוגיות': שיפור תהליכי הוראה-למידה בבית הספר ושיפור הקשר מורה-תלמיד. את שיפור ההישגים הלימודיים (יעד לא מוכרז) ביקש משרד החינוך להשיג מתוך אמונה (כנה, יש להניח) כי צמצום ההוראה בקבוצות גדולות יביא לכך. המחקר לא הוכיח כי צמצום מספרי התלמידים משפר הישגים אך יש להאמין כי אלמנט זה יחד עם הורדת הניכור של התלמיד יתקיים. מאמר זה מבקש לטעון כי משרד החינוך יצא ל'רפורמה' דיאלוגית בלא שהבהיר לעצמו מהו דיאלוג ובמיוחד בלא שהכשיר עצמו כמערכת (וגם לא מכשיר כעת) ללמד את המפקחים להיות דיאלוגים, ללמד את המורים להיות דיאלוגים ובמיוחד ללמד באופן דיאלוגי ולהפוך את בית הספר, כמרכז למידה, להיות מקום דיאלוגי ( אריה קיזל ).
-
לינק
ספרו האחרון של פרופסור בוב לוין מקנדה אודות הרפורמה החינוכית שהנהיג שם עשוי לעניין גם את הקוראים בישראל. בוב לוין , פרופסור מן המניין למדיניות חינוכית ומנהיגות חינוכית שימש גם בעבר סגן שר החינוך הקנדי והיה מעורב ישירות באחת הרפורמות החינוכיות המוצלחות שהונהגו במחוז אונטריו. בספרו How to Change 5000 Schools: A Practical and Positive Approach for Leading Change at Every Level הוא מסכם את ניסיונו בהנהגת הרפורמה החינוכית ומנתח את הגורמים השונים שהשפיעו על התנהלותה. הספר גם נותן לנו תובנות כיצד פוליטיקאים ואנשי חינוך יכולים לשלב ביחד מאמצים על מנת להבטיח את הצלחת הרפורמה. בספרו מציג פרופסור בן לוין את השיקולים המנחים והפדגוגיים מאחורי הרפורמה והביסוס המחקרי שלהם. בדרך כלל ספרים על רפורמות חינוכית נכתבים ע"י אנשי אקדמיה או אנשי מעשה מהשדה החינוכי . נקודת המבט של איש אקדמיה שהיה גם משולב בתהליכים ובאילוצים של ביצוע רפורמה מקיפה יכולה להוסיף רבות לתובנה שלנו על גורמי הצלחה וכשלון של רפורמות חינוכיות. הספר מעוגן היטב בתיאוריות חינוכיות ומקנה נקודות ראות חשובות לאנשי חינוך המתעניינים ברפורמות חינוכיות.
-
לינק
ג'פרי קנדה הוא המנכ"ל והיוזם של "אזור הילדים של הארלם" (Harlem Children's Zone), תוכנית יוצאת דופן לשבירת מעגל העוני וחציית פערי המעמדות, שעשויה להיות המפתח לתיקון רחב היקף, לפחות באמריקה. "זה אחד הניסויים החברתיים הגדולים של זמננו", כתב "הניו יורק טיימס", ואובמה אימץ את המודל והבטיח לשכפל אותו ב־20 ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "הם בפירוש מצילים דור של ילדים, במקום שבו מראש מעולם לא היה להם שום סיכוי", אמר לאורך הקמפיין שלו. אפילו עלויות העתק, המוערכות במיליארדי דולרים, אינן מרתיעות אותו; אובמה מתכנן לממן את התוכנית מכספי ממשל ומימון פרטי. "נמצא את הכסף לזה, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על זה", הדגיש. גם ההשקעה של "אזור הילדים" גדלה משנה לשנה. גן הילדים של הפרויקט מלמד אותם צרפתית. שני בתי הספר, שבהם 8,000 תלמידים, משאירים אותם ליום לימודים ארוך, גם בקיץ, ומציעים תוכניות למניעת השמנה, מרפאות, עזרה סוציאלית, חוגי העשרה ועוד.
-
סיכום
אי-הנחת מבתי הספר הציבוריים קיים לא רק אצלנו בישראל אלא ביתר שאת גם בארה"ב. בכינוס NECC 2009 האחרון ביוני 2009 עלתה שוב השאלה המטרידה הנמצאת על המדוכה: "האם בתי ספר ציבוריים יכולים להמציא עצמם מחדש? באחד המושבים בכינוס (שהוא ביסודו כינוס בנושאי יישומי מחשב בחינוך) התכנסו כמה מורים מובילים, חוקרים ומומחי טכנולוגיה ודנו בסוגיה זו. המורה ומנחת המחשבים Kristin Hokanson סיכמה בקצרה בבלוג שלה כמה נקודות שהועלו בדיון: בתקופה הקודמת, בעידן המהפכה התעשייתית היה כוח חברתי נמרץ מחוץ לחינוך הממסדי שאילץ את בתי הספר לברוא עצמם מחדש ולקלוט תלמידים מכל שכבות החברה, כיום אין כוחות חברתיים בעלי עוצמה מחוץ למערכת החינוך היכולים להניע תהליך דומה של רפורמה מהותית בחינוך ולכפות אותה. מתברר כי הטכנולוגיה כגון האינטרנט או רשתות תקשורת יכולות להיות בעלות השפעה על החברה אך אינן יכולות להניע את בתי הספר להתחדש. לכאורה, נראה כי החברה במאה ה21 כיום מתקדמת יותר מאשר בתקופת המהפכה התעשייתית, אך מתברר כי במקרים רבים היא גם יותר שמרנית, במיוחד ההורים אשר לעתים בולמים תהליכי חדשנות בבתי הספר.
-
לינק
רוג'רס (Rogers, 2003) חקר את תהליכי האימוץ של חדשנות טכנולוגית על ידי חקלאים ופיתח מודל שמתאר שלבים בתהליך האימוץ. מודל זה הותאם לתחום החינוך והיום מוזכר במרבית המחקרים שעוסקים בחדשנות טכנולוגית. רוג'רס מציין חמישה שלבים באימוץ. תיאורית הפצת החידושים של רוג'רס (Rogers, 2003 ) מתייחסת לחידוש עצמו, לתהליך ההפצה והאימוץ שלו ולקבוצה שהחידוש מופץ בה. התיאוריה מתמקדת בסדרת גורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה. שרי ועמיתיה (Sherry et al, 2000) חקרו את הפרויקט Web Project שהופעל בוורמונט שבארצות הברית ושזכה לפרס הצטיינות עבור חדשנות טכנולוגית. הם הסיקו כי יש להרחיב את המודל של רוג'רס על מנת לפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה, ויחסי הגומלין בין גורמים המשפיעים על שילוב החדשנות, כמו הגורם הטכנולוגי, האישיותי, הארגוני והפדגוגי.
-
לינק
התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.
-
לינק
רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .
-
לינק
מחקר זה מנתח את הגורמים המשפיעים על הירתמות מורים לשינויים מצד אחד, ומצד שני, את הגורמים המשפיעים על התנגדות מורים לשינויים. ניתוח זה נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי ההצטרפות של המורה ל'אופק חדש', וכן, באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים בית ספריים על סיכויי ההצטרפות של המורים המועסקים בהם ל'אופק חדש'.נמצאו השפעות משמעותיות ומובהקות של מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי הצטרפותם שלהם ל'אופק חדש'. נמצא למשל כי להבדלים ברמת המחויבות וברמת המעורבות של המורים בבית הספר, אשר באים לידי ביטוי במילוי תפקידים בבית הספר, השפעה ניכרת על הצטרפות המורים לרפורמה. גם לרמת ההשכלה של המורה ולרמת השחיקה של המורה (ותק, גיל) יש השפעה על ההירתמות שלו לשינוי. רקע חברתי- כלכלי נמוך משפיע על הירתמות מוגברת לרפורמה. כמו-כן, השתתפות קודמת של המורה בניסוי 'דוברת' (רפורמה בעלת מאפיינים דומים לרפורמת 'אופק חדש') גם-כן מעלה את סיכויי ההצטרפות של המורה. עוד נמצא כי למאפיינים של בתי הספר השפעה משמעותית על הירתמות המורים המועסקים בהם לשינויים, מעבר להשפעות של המאפיינים האישיים של כל מורה ומורה. נמצא למשל, שככל שבית הספר ממוקם באזור יותר פריפריאלי כך שיעורי ההצטרפות של המורים המועסקים בבית הספר גבוהים יותר ( שאל כהן).
-
לינק
אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.
-
לינק
פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .
תהליכי שינוי
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין