הדיון בהפרדה בין תלמידים לנתיבים שונים, לכיתות ולקבוצות על פי מה שמעניין אותם ועל פי יכולותיהם נמשך כבר שנים רבות (למשל, Powel et al., 1985, Oaks, 2005). המטרה בניתוב להקבצות היא להיענות בדרך הטובה ביותר לצרכים שונים של תלמידים שונים (בארה"ב מדובר במונחים: tracking ו-ability groups ובאנגליה: streaming ו-setting). למרות שההוראה בדרך זו נפוצה מאוד, הביקורת טוענת שזוהי שיטה המעודדת אי- שוויון, שכן תלמידים בהקבצות הגבוהות מגדילים את יתרונם בהישגים לעומת האחרים, ומפני שהחלוקות הללו מצויות על פי רוב בהתאמה להיבטים סוציאליים המייחדים אוכלוסיות חלשות. לאחר שנים ארוכות של מחקר על ניתוב תלמידים/ הקבצות, ניתן לצפות לתשובה ברורה יותר לשאלה בדבר הדרך הטובה ביותר לארגון תלמידים להוראה. בו בזמן ממשיכה להתקיים הדילמה הנ"ל שכן המטרות של הדגשת המשותף או הבלטת המבחין קרובות זו לזו, ולכל גישה יש חסרונות ויתרונות משלה, וכן בגלל שהתוצאות של פתרונות שונים משתנות לפי ההקשר.המחקר החדש מבטא התקדמות חשובה תוך התמקדות בהוראה הניתנת לתלמידים המנותבים בדרכים שונות לכיתות (Gamoran, A).

המורה הקנדי Clarence fisher עושה שימוש רב בבלוגים ככלי כתיבה מתוקשב בכיתות בהם הוא מלמד. הוא הפך את הכתיבה והאינטראקציה של תלמידים בבלוגים בכיתה לאמצעי שגרתי שהחליף במידה מסוימת את הכתיבה במחברות הרגילות ויצר סביבהת כתיבה וחקר פעילה של התלמידים בכיתה. באחד המאמרונים האחרונים שלו הוא מציע מתווה מעניין שיוכל לעזור למורים המטמיעים את הבלוגים בלמידה. מדובר על מתווה עקרוני לחקר פעולה אפשרי. הוא בנה טבלה דו-ממדית ובו אינדיקטורים של כמות המאמרונים של כל תלמיד בבלוגים במהלך השנה והתגובות שהתלמידים הגיבו לאותו פוסט. פישר מציין כי לאחר שקיבלו בכיתה מחשבים ניידים גדל משמעותית היקף כתיבת הבלוגים והפוסטים בכיתה . במאמרון אחר הוא גם ערך רפלקציה שלו לגבי ההתנסות שלו באמצעי תקשוב שונים במהלך שנת הלימוד והגיע למסקנה שכתיבת הבלוגים על ידי התלמידים היא המתאימה ביותר לפעילות המתוקשבת .

על סמך ההנחות של "תאוריית המטרות", בחן המחקר הנוכחי את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו- הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת –לקידומם של מכוונות ( אוריינטציה) לשליטה ודפוסי הניעה ( מוטיבציה ) המאופיינים בהסתגלות. שלושה משתני הניעה- תפיסת הסביבה הלימודית , מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים, נבדקו באמצעות שלושה שאלונים נפרדים שמילאו 267 תלמידים ב-10 כיתות : 5 כיתות שבהן ננקטת הוראה מורכבת ו-5 כיתות שבהן נהוגה הוראה פרונטאלית. הממצאים תומכים בהשערות ששתי האסטרטגיות מובילות להשפעות נבדלות הן על כל אחד משלושת משתני ההניעה והן על היחסים ביניהם. נמצא , שלעומת תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה פרונטאלית, תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה מורכבת תפסו את המטרות הכיתתיות כמכוונות שליטה, נטו לאמץ מטרות אישיות של שליטה והפגינו דפוסי הניעה המאופיינים בהסתגלות. אשר לדפוס הקשרים בין שלושת משתני ההניעה, נמצא שבכיתות ההוראה המורכבת, מטרות ההישג האישיות של התלמידים תיווכו בין תפיסת הסביבה הלימודית לדפוסי ההניעה שלהם, ואילו בכיתות ההוראה הפרונטאלית התיווך היה חלקי בלבד. הממצאים מספקים הוכחה נוספת להשפעה של הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים ( רחל בן ארי . אליאסי, ליאת).

מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הסיבות האפשריות מדוע מורים מעדיפים לכאורה שימוש בסביבות WIKI על פני בלוגים. הויקי נחשב מבחינת המורים והמרצים כסביבה יותר מבוקרת המאפשרת למורים יותר שליטה והמניבה תוצרים ברורים. לעומת זאת, הבלוג איננו רק כלי שמאפשר פרסום, או שמעודד כתיבה. הוא כלי שמסוגל להעניק לתלמיד את המרחב האישי הדרוש לו להתפתח כלומד עצמאי. בתי ספר עשויים לחשוש בפני הבלוג מפני שהוא שם דגש על תהליך, ולא על תוצר.

קרל פיש כתב בבלוג שלו על פרויקט בבית הספר שלו, פרויקט שמתנהל במספר כיתות לכישורי שפה בכיתה ט'. מדובר בתהליך מורכב ומושקע. פיש מדווח שהתלמידים המצטיינים בכיתות לכישורי שפה קוראים את הספר A Whole New Mind מאת דניאל פינק. מתנהלים דיונים על הספר בתוך הכיתות, ואחרי הדיונים התלמידים צריכים לכתוב חיבור על פרק אחד מתוך הספר. בדיון על הספר בכיתה התלמידים משתתפים בתרגילי אקווריום, כאשר התלמידים במעגל החיצוני כותבים רפלקציות לבלוגים שלהם בזמן אמת. ולא רק התלמידים. המורים של הכיתות הזמינו משתתפים נוספים – בלוגרים חינוכיים שהיו מוכנים להשתתף, חברי מערכת החינוך של הרשות המקומית, וגם מחבר הספר עצמו שישתתף בדיון על אחד מפרקי הספר. (ג'יי הורוביץ)