חקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים. באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה ( צחי הופמן) .

במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים (תדהר גוטמן ) .

המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.

מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

ג'יי הורוויץ מציע לנו זווית ראייה נוספת על למידה ותקשוב חינוכי , כלומר , תפיסה בריאה ורצויה של התקשוב החינוכי. כותב ג'יי הורוויץ: "כותבי המסמך דואגים שתוך כדי אימוץ התקשוב על מנת לקדם מטרות לימודיות קולו של הלומד לא יישמע. בגלל זה, הם מונים מספר "זכויות" שחשוב להכיר בהן "( ג'יי הורוויץ ) .