אייפדים (iPads) הופכים לפופולריים כמכשירים 1:1 בכיתות רבות, ומאפשרים למורים להטמיע פדגוגיות שיגבירו את למידת התלמיד. מכשירים ניידים מעין אלה מציעים מזמינוּת רבה שעשויה להגביר את ההנעה ואת אוטונומיית התלמיד. אף על פי כן, ללא שינוי בפדגוגיה, הם לא צפויים לגרום להשפעה משמעותית כלשהי על למידת התלמיד. מחקר ראשוני זה של ארבעה בתי ספר חוקר את השפעתם של האייפדים על הפדגוגיה ואת השינויים שניכרו, תוך שימוש במודל SAMR. תוך שימוש בשיטות מרובות לאיסוף נתונים, המחקר הראה שהיו מספר שינויים בפדגוגיה של המורים שהובילו להגברה של שיתוף פעולה, תקשורת, הסתמכות עצמית של התלמיד, ופיתוח התנסויות אותנטיות (Geer, Ruth; White, Bruce; Zeegers, Yvonne; Wing Au; Barnes, Alan, 2017).

במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

הקליטה הגלובלית המהירה של טכנולוגיה ניידת משתקפת בבתי ספר חלוציים בניו זילנד. מורים בכיתות שבהן כל התלמידים משתמשים במכשירים ניידים נשאלו לגבי תדירות השימוש שלהם בפעילויות שונות של למידה ניידת והתבקשו לתאר את ההזדמנויות הפדגוגיות החדשות שהיא מציעה. נבחנו הגישות הפדגוגיות של המורים ללמידה ניידת ומידת השינוי שלהן. מחקר זה מוצא שהשימוש העיקרי בטכנולוגיה ניידת הוא עבור הגברת למידה באמצעות פעילויות משימה וגישה למידע; אולם, הפקת תוכן חדשני גם היא נפוצה. ההזדמנויות לשינוי פדגוגי שמציעה למידה שיתופית מופיעות כמוגשמות באופן חלקי, אך הפוטנציאל ללמידה ממוצבת (situative learning) העושה שימוש במומחים ובהקשרים אותנטיים נראה כלא מוגשם ברובו (Lindsay, Lucie, 2016).

בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

מחקר זה בחן את ההשפעה של שילוב מחשב (1:1) בכיתה על הישגי התלמידים בבתי ספר תיכוניים באוהיו כפי שנמדדו באמצעות ביצועים במבחן סיום הלימודים של אוהיו (Ohio Graduation Test). הביצוע הכולל של התלמידים וההישגים בתחומי תוכן ספציפיים במתמטיקה, קריאה, מדעים, מדעי החברה וכתיבה לא הושפעו באופן מובהק משילוב מחשב (1:1) בכיתה. בתי ספר טיפוליים אשר השתמשו במחשב נטבוק (netbook) יצרו את השינוי הכולל הגדול ביותר בציונים (Williams, Nancy L.; Larwin, Karen H, 2016).

מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

המאמר מציג טענה מרכזית אחת: העולם הטכנולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה שמשנה סדרי עולם. זוהי לא עוד מערכת הפעלה כזו או אחרת, או מודל חדש של טלפון. השינויים הם כל כך משמעותיים שהם משנים את אורח החיים של רובינו ובוודאי שאת אורח החיים של ילדינו ונכדינו. השינוי הוא מהותי כל כך שהוא דומה לשינוי שעבר העולם עם הופעת המכונית. לאור טענה זו, יציג המאמר את נקודות המפנה בשביל שבין טכנולוגיה בחינוך, זו שאנו מכירים כ-4 עשורים, לבין הטכנולוגיה המשחרת על פתחינו היום (זו שמזמנת לנו הזדמנויות חדשות ואתגרים חדשים) וההשלכות האפשריות שלה על עולמינו – עולם החינוך והתרבות אותו אנו רוצים ליצור. בסופו של מאמר זה, אציג מצע למתווה מחקר ופיתוח ותכנית הטמעה שאפשר להתחיל ליישם מחר בבוקר – כך שאין זה מאמר של טענות ללא הצגת חלופות יישומיות (חנן יניב).

לאחרונה מסתמן מעבר אינטנסיבי בארה"ב ללמידה מטאבלטים למחשבים ניידים מסוג כרומבוק. מחשבי כרומבוק שמריצים את מערכת ההפעלה כרום OS של גוגל הפכו ברבעון השלישי של 2014 להתקני המחשוב הפופולריים ביותר שנרכשים על ידי בתי ספר בארה"ב לשימוש התלמידים. המחשבים הללו השאירו מאחור את מכשירי האייפד של אפל שמילאו את המשבצת הזו בשנים האחרונות. גם בישראל החל ניסוי של משרד החינוך ליישום מחשבי כרומבוק בלמידה פעילה בבתי הספר. הסקירה סוקרת את תהליכי היישום בבתי הספר בחו"ל ובישראל (עמי סלנט).

מחשב נייד מסוג כרומבוק, המבוסס על מערכת ההפעלה הבסיסית של גוגל , מוכיח עצמו כפתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית ( Hetz Ben Hamo).

מדיווחים שקיבלנו לאחרונה מארה"ב , נראה כי חברת גוגל עושה מאמץ רב לקדם את המחשבים הניידים מפיתוחה הידועים בשם Chromebook . היתרונות מבחינת המורים בבתי הספר הם עלויות תחזוקה נמוכה , שמישות גבוהה מבחינת כלים מתוקשבים ( התאמה מלאה לכל יישומי גוגל דרייב וגוגל גוקס) . בשוק המכללות האקדמאיות גוגל כבר הצליחה לייצור נוכחות מרשימה של מחשבים ניידים מסוג כרומבוקס . כרגע המאמץ העיקרי של גוגל הוא לכיוון בתי הספר ברחבי ארה"ב . שביעות הרצון של התלמידים ממחשבים ניידים אלו היא רבה גם בזכות דפדפן הכרום המותקן הם וגם בזכות השילוב המוצלח עם ענן היישומים של גוגל באינטרנט ( James Kendrick).

פרויקט מחשב לכל ילד נכשל, לאחר שהתגלה שהשימוש האינטנסיבי בטכנולוגיה לא מסייע להתגבר על הפרעות הקשב של התלמידים. מצד שני, פרויקטים ללמידה מהבית דווקא מבטיחים לתת פלטפורמה יעילה, שאף מקצרת את זמן הלמידה בהשוואה לישיבה בכיתה. האם הטכנולוגיה אכן משפרת את הישגי התלמידים הנעזרים בה, או שלעולם לא תוכל להחליף את מקום המורה? ( אושרת קוטלר).

מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

דיווח של מורה בארה"ב אשר התנסתה בהוראה מתוקשבת ובלמידה פעילה של התלמידים בכיתה של מכשירי אייפד . תהליך הלמידה הפעיל התבסס על חיבור האייפדים של התלמידים לרשת התקשורת החברתית-לימודית מסוג Edmodo . רשת Edmodo אפשרה למידה שיתופית של התלמידים אשר היו מחוברים לאייפדים והעברת מסמכים בין הלומדים. לרשת המתוקשבת Edmodo יש גם מנגנון מהיר וידידותי של עריכת סקרים מקוונים בכיתה במחשבוני האייפד.

כפי שכבר דיווחנו בחודש יוני 2013 , במוקד תכניות התקשוב בבתי הספר בארה"ב יש 2 התפתחויות שונות מבחינת הצטיידות המחשבים , טאבלטים מול מחשבים ניידים . מרבית הטאבלטים בהם מצטיידים בתי הספר בארה"ב הם IPAD מתוצרת חברת אפל. מול מגמה זו הולכת ומתחזקת לאחרונה גם התופעה בבתי ספר רבים בארה"ב הנוטים להעדיף ההצטיידות במחשבים ניידים מסוג Chromebooks מתוצרת חברת גוגל . המאמר הנוכחי מצדיק את היתרונות של הצטיידות במחשבים ניידים מסוג כרומבוק במקום טאבלטים. השיקולים העיקריים הם עלות , גמישות תפעולית וגיבוי טוב יותר במחשוב ענן באמצעות המחשבים הניידים של גוגל .

מבין הבעיות אתם מתמודדים בתי ספר בארה"ב המשלבים מחשבי אייפד בלמידה בכיתות , הבעייה העיקרית היא השמירה על שלמות המכשירים. מתברר כי 22% מהמכשירים הנניידים ניזוקים כבר במהלך השנה הראשונה, כאשר כמעט מחיצתם ניזוקים בדרך מהבית לביה"ס והפוך. בסקירה נתונים על היקף הבעיה ( Katie Lepi ).

המציאות הטכנולוגית כיום יצרה בעולם שתי מחנות של אנשי חינוך לגבי תקשוב חינוכי , המחנה הראשון מצדד בהתלהבות בתוכניות תקשוב בכיתה המבוססות על טאבלטים או מכשירים ניידים בעוד המחנה האחר טוען בצדק שעדיף להטמיע תכנית תקשוב המבוססת על מחשבים ניידים , הכוללים מערכות הפעלה יציבות ושיתופיות כגון ווינדוס . אלו המסנוורים ממכשירים ניידים מסוג אנדרואיד או אפל צריכים להבין כי השיקול העיקרי לבחירת אמצעי תקשוב הוא שיקול של שימושיות ופונקציונליות ולא פעלולים טכנולוגים של המכשירים ( Derrick Wlodarz).

המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

במאמר מוצג האתגר הפדגוגי-ארגוני על מורכבותו של שילוב טאבלט אישי בהוראה-למידה. לצד פרוט הכרחי של הייחודיות הטכנית, מתוארת הייחודיות הפדגוגית שהיא חווית הלמידה האחרת שהשימוש בטאבלט מזמן, ששונה בממדים רבים מלמידה מוכרת, גם זו החדשנית, באמצעות מחשבים בכלל וניידים בפרט, ומכילה למעשה מרכיבים של פדגוגיה מיטבית רצויה שעד כה השימוש בהם היה קטן. בהמשך ניתן למצוא מרכיבי האוריינות הדיגיט לית הייחודית לשימוש בטאבלט אישי, והצעה ל-4 רמות יישום מודולרי, בהתאם ליכולת ההכלה הארגונית-פדגוגית-אישית בכל בית ספר. עם התחלת יישום שילוב טאבלטים בחינוך בקנה מידע גדול יחסית, כמצופה בראשית תשע"ג ואילך, יתווסף גם נסיון ותובנות הבאים רק תוך כדי עשייה בפועל, וניתן יהיה להשלים עם הזמן ולמלא את מרכיבי היישום באתגר חינוכי ראשון במעלה, שיביא את מערכת החינוך למקומות חדשים שחלקם עדיין בלתי צפויים ( אברום רותם, עידית אבני) .

באספקת טאבלטים מסוג אייפד לכיתות הלימוד אך במהרה נוכחו לדעת כי הטאבלטים הם אמנם אביזרים מתקדמים ( וגם נוצצים ) בשוק אך מתאימים יותר ללמידה בכיתות היסוד ופחות בכיתות הגבוהות יותר ביסודי ובחט"ב. לאור זאת , החלו חלק ממחוזות החינוך לבצע רכישה משולבת של אייפדים ומחשבים ניידים מסוג כרומבוק (מחשב נייד המבוסס על מערכת ההפעלה של גוגל, Chrome OS ומריץ אפליקציות ווב) . הניסיון שצברו המורים והתלמידים עם מחשבים ניידים מסוג Chromebook הוא חיובי ביותר והוא מאפשר לתלמידים טווח פעילויות יותר מאתגר ויותר גמיש באינטרנט, מה גם שמחשב נייד מסוג Chromebook עולה חצי ממחיר אייפד.