מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)

David Warlick, אחד האנשים היותר מעניינים בתחומי ההוראה החדשנית באמצעות התקשוב החינוכי בעולם אסף בשנה האחרונה כמה וכמה עדויות מעניינות ממורים ברחבי ארה"ב וקנדה גורמי ההנעה של תלמידים בכתיבת בלוגים. Warlick ניסה להגיע לשדה על מנת להבין מה הסיבות שגורמות לילדים לרצות לכתוב בלוגים בביה"ס. מעדויות שנאספו ממורים בבתי ספר נמצא כי: התלמידים חשים שלא רק המחנך שלהם רואה את מה שכתבו בבלוג, אלא גם כל העולם והדבר מעצים אותם. מורים מעידים כי רמת המוטיבציה של תלמידים לכתוב ולעדכן את הבלוג שלהם עולה על כל התנסות מתוקשבת אחרת הזכורה למורים מזה 15 שנה. מאחר ולתלמידים אין בעצם שום כוח בכיתה ובביה"ס הם חשים שכתיבת הבלוג מעצימה אותם. הם חשים שהם נמצאים באותו "מגרש משחקים" עם עולם המבוגרים. התלמידים שעובדים על הבלוגים החינוכיים משקיעים בכך יותר מחשב ויותר עבודת עריכה מאשר כל חיבור מודפס אחר שכתבו אי פעם.

אתר שפיתחה אודי יוליס להנחיית מורים לכתיבת פעילויות חקר-רשת באינטרנט. הפעילות צריכה להיות חלופית לדרך למידה שאינכם שבעי-רצון ממנה, לכלול שימוש טוב ונבון ומודרך ברשת, לדרוש רמת הבנה שהיא מעבר להבנת הנקרא גרידא. באתר מתוארים באופן ברור ומדגים את שלושת השלבים בתהליך עיצוב המשימה המקוונת: איסוף החלקים, יצירת משימות אפשרויות ואינקובציה ( אודי יוליס).

אן דייוויס, מורה ומדריכה יצירתית לתחומי יישומי מחשב בארה"ב ריכזה במאמרון שלה כמה וכמה רעיונות מועילים למורים לגבי שילוב הבלוג בכיתה. כך לדוגמא היא מציעה לזמן לתלמידים אפשרות של כתיבה בבלוגים על אירועי היום, שם יגיבו ושם יציעו הצעות. ליצור מעגל ספרותי/מועדון ספרותי שבו התלמידים מדווחים על ספרים שקראו. עוד מוצע ליצור פרויקט משותף עם כיתה אחרת המשתמשת בבלוגים וליצור התייחסויות עמיתים ותגובות הדדיות. לעודד תלמידים לכתוב רפלקציות שלהם על למידתם באותו שבוע בכיתה, לדרוש מהם להתנסות בכתיבה של קטעי טקסט עם מילים חדשות שלמדו מתוך אוצר מילים מצטבר. ניתן גם להפנות מקצת משימות שיעורי הבית היצירתיות להעביר לבלוגים ולבקש לכתוב על ההתנסות, אם כי כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.

חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)

בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

המורה והמחנכת מרי בת' הרץ מציגה בבלוג שלה את הספרים שהשפיעו בשנה האחרונה על ההוראה ודרכי ההוראה שלה. בין הספרים שהיא סוקרת ברשימתה המושכלת והמרתקת ניתן למצוא המלצות על מדריך ליישומי תקשוב בלמידה ובהוראה של המחבר סטיב ג'ונסון ( ספר מועיל מאד שראוי היה לתרגמו לעברית) , אסופת מאמרים אודות שילוב אחר של תכנון לימודים בהוראה מתוקשבת ( Heidi Hayes Jacobs). ספר נוסף הנכלל ברשימה : הוראה ולמידה מבוססת פרויקטים באמצעות כלים מתוקשבים. ואחרון אחרון חביב :" אל חשש: היתרונות של הפייסבוק לשילוב בהוראה ובלמידה בביה"ס" . ברשימה נכללים גם כמה ספרים בתחומי הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית.

הפיקוח ההולנדי בשיתוף עם מפקחים אירופאיים אחרים, אסף 20 פרופילים של בתי-ספר בסקוטלנד, אוסטריה, צפון אירלנד, פלנדריה, אנגליה והולנד, כדי להראות ולהמחיש כיצד ICT שינה את ההוראה והלימוד בהם. הסקירות מתארות כיצד בתי-ספר עבדו על יישום ICT בבית-הספר שלהם וכיצד זה השפיע על תלמידים, מורים ועל הארגון וההנהלה של בית-הספר.

האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

מיזם ללימוד פרויקטים אינטרנטיים באמצעות הפעלתם (Learn Internet Projects by Doing" (LIP)" הנו קרקע נהדרת ליצירת שיתופי פעולה לתלמידים ולמורים המתעניינים בנושאים של פיתוח יוזמות.יוזמת LIP 4 מהווה גם קורס הכשרה למורים בתפקיד וגם פרויקט בין לאומי המאורגן ע"י OPEKO, המרכז הלאומי לפיתוח חינוכי בעיר Tampre, פינלנד החל משנת 2004. זהו קורס LIP הראשון בעל תוכן תימטי. המטרה הנוספת היא יצירת פרויקטים משותפים בינלאומיים עם מורים אחרים בעולם.

האתר הבית-ספרי כסביבה להוראה –למידה, קטלוג שיטתי של פעילויות מתוקשבות בבתי הספר של מחוז המרכז, קטלוג תבניתי של אתרי אינטרנט השייכים לבתי ספר המציגים תהליכי הוראה – למידה שפותחו על ידי צוותי המורים. הפעילויות המקוטלגות מציגות מגוון ערוצים: פעילויות לימודיות ביחידות נושא שונות, פעילות מוזיאלית, סיורים וירטואליים, למידה מקוונת, תחרויות מקוונות, בניית מאגרי מידע, חקרשת, עצמי למידה ולמידה שיתופית. האתר המעניין והמדגים פותח כתערוכה וירטואלית ביוזמת אתי סמואל, המפקחת ליישומי מחשב במחוז המרכז.

למרות כל הפעילות להטמעת האינטרנט בבתי הספר בישראל, יש תחושה של החמצה. גם בהשוואה לתחומי המסחר הרבים שבהם יש פריחה של ממש בשימוש באינטרנט, וגם בתוך הסביבה החינוכית עצמה, נדמה שמשהו לא זז כמו שצריך. (ג'יי הורוביץ)

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."