רותי בן ישי היא מורה להיסטוריה , מחנכת, רכזת ניסוי "מחשב נייד לכל תלמיד", בי"ס המשלב את נושא התקשוב בכל תחומי ההוראה. היא מספרת בבלוג שלה באתר אדיורשת כיצד הצליחה לגוון שיעור בהיסטוריה הנלמד בכיתה משובצת מחשבים ניידים של התלמידים. בהיסטוריה לומדים כעת בכיתה על יוון העתיקה. השיעור נפתח בהצגת האתר youtube . זו מדיה המדברת אל לב הילדים. גם האנגלית אינה קשה במיוחד. כמו כן , מתארת רותי בן ישי את תהליך הלמידה השיתופי של בדיקת שיעורי הבית באמצעות הצגה ותיקון של אחד התרגילים של התלמידים במחשב הנייד על גבי מסך "הברקו" המרכזי לעיני כל הכיתה.

האתגר העיקרי של מורים המלמדים בכיתה בה משולבים מחשבים ניידים 1:1 הוא ביצירת שימת לב של התלמידים. כיתה מתוקשבת בה לומדים התלמידים באמצעות מחשבים ניידים על בסיס 1:1 מחייבת את המורה להתמודד בצורה יצירתית עם בעיה של שימת לב לתהליכים ולתכנים שהוא מבקש להוביל. הפתרון אינו בהכרח בבלימת האינטראקציה בין התלמידים אלא בתכנון מערך שיעור המאפשר למורה להעביר את התלמידים מעיון במחשב הנייד לעיון בלוח המתוקשב החכם או הלוח הרגיל . ברגע שהמורה שלוט בתהליך הוא צריך לבקש באופן חד-משמעי מכל התלמידים לסגור את המחשבים הניידים על שולחנם ולמקד את שימת הלב ללוח בו הוא מציג תכנים או תהליכים. המורה חייב ליצור מצבי מעבר כאלו בין מחשב נייד ללוח באופן תדיר ולתכנן זאת מראש בבית בעת הכנת מערך השיעור. מצד שני המורה צריך גם להיות פתוח ולאפשר לתלמידים לעבוד בעבודת צוות לשם ניתוח טקסטים או איסוף מידע כאשר הוא הופך להיות יותר פאסיבי והתלמידים אקטיביים ( Jamie McKenzie).

כמו מערכות חינוך אחרות בעולם גם מערכת החינוך הבריטית מתמודדת עם האיטיות בהטמעת יישומי מחשב בבתי הספר שם. עם זאת , בניגוד למערכות חינוך אחרות המטפחות בתי ספר מדגימים או איי מצוינות בתחומי התקשוב משתדלים הבריטים להפיץ את הידע והניסיון בין כל בתי הספר ולחשוף אותם לפרויקטים מוצלחים בתחומי התקשוב הנערכים בבתי ספר שונים. פרויקט הפצת הידע בין מנהלי בתי הספר נקרא Butterflies for the use of ICT נועד ליצור השראה בקרב בתי הסר והמורים. החוברת המופצת לכל המורים ובתי הספר היסודיים באנגליה מדווחת בצורה מעוררת עניין אודות התנסויות מועילות שונות בתחומי התקשוב שיזמו בתי ספר שונים. הנחת היסוד של הבריטים היא שהחשיפה של בתי הספר להתנסויות המועילות בתקשוב יעורר אצל חלקם עניין ומוטיבציה ליצור דברים דומים.

תוך כדי חיפוש ברשת על טיפולוגיות טיפוסי מורים מצאה אסתי דורון מאמר מעניין עליו היא מדווחת ומתייחסת בהרחבה. היא מסכמת בקצרה את מאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[". נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.

ארגון Becta הבריטי פרסם לאחרונה תוצאות מחקר שבדק שימוש ביישומי ווב 2.0 בבתי ספר על ידי מורים ותלמידים בגילאי 11-16. מתוצאות המחקר מסתבר שהשימוש בבתי הספר אינו רב ביחס לשימוש מחוץ לביה"ס . המורים המשתמשים ביישומים אלה למטרות ההוראה מעידים כי מידת האינטראקציה וההשתתפות של התלמידים בתהליך הלמידה גדלה, בייחוד בקרב תלמידים שאינם משתתפים בד"כ בכיתה. ע"פי התוצאות, שימוש ביישומי ווב 2.00 מביא להמשכיות בלמידה ובדיון מעבר לשעות הלימוד המסורתיות ( אתי בריטברד , אתר אדיורשת).

ג'יי הורוויץ סבור כי הבלוג של איריס שחקי, שחקי על חלומות, הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.

תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין הנותן לנו פרספקטיבה של זמן ותפיסה לגבי תהליכי תקשוב בבתי ספר אז והיום. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא אפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

התכנית המפורטת והתקצירים של הכנס השביעי גולשים באינטרנט -2008 שייערך במכון מופ"ת ב23 ביוני 2008 . בתכנית באתר הכינוס מפורטים עשרות מושבי הכנס , התקצירים והנושאים העיקריים בכינוס , ביניהם: סביבות חדשניות ולמידה אחרת, כיוונים חדשניים בלמידה מרחוק, מאפיינים של קורסים מתוקשבים, רשתות תקשוב בהכשרת מורים, בלוגים והכשרת מורים, הוראה ולמידה באמצעות מאגרי מידע, עולמות חדשים של התרבות הדיגיטאלית , מבעד לקורי רשת האינטרנט, תקשוב בית ספרי ושותפיו ללמידה: קהילות מקוונים ופורטלים חינוכיים , היבטים תרבותיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה ולמידה מקוונות ועוד הרצאות של מומחים מהעולם שיועברו בוידאו-קונפרנס במהלך הכינוס במכון מופ"ת .

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?

מורה בבית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה מאמין שגישת הלמידה הדיאלוגית +תפישת ווב 2 מחוללת מהפכה הכרחית ולכן הקים רשת חברתית מתוקשבת בבית הספר בו הוא מלמד. 120 תלמידים, מורים והורים חברים ברשת המתוקשבת , מתוכם כ-25 אחוז פעילים; כמה שיעורים המתבססים על הרשת לעבודה מתוקשבת (בנוסף למפגשים המתוקשבים בשיעוריי); מעורבות ראשונית של הורים בתכנים שנלמדים בעזרת הרשת וכו'. בהקשר למידת ההשתתפות ברשת, בכוונת ביה"ס "גבעול" לשים דגש רב על מעורבות הורים בתכנים הנלמדים. למשל אם בשיעור נדונה שאלה על הלבטים של בן-גוריון ערב הכרזתו על הקמת המדינה, יכולים הורי תלמידים להכנס לפורום השיעור ולענות על השאלות העקרוניות שעלו במהלכו ( הראל צ'רניס) .

מורים בארה"ב מרואיינים בסרט וידאו קצר ומרתק על ניסיונם בשילוב בלוגים בהוראה אקדמית. על הבלוגים כאמצעי לקידום הלמידה באוניברסיטה. כדאי לשמוע את הרפלקציה על ניסיונם של המורים והתובנה שצברו בעקבות הניסיונות שלהם לשלב בלוגים כמדיה חדשנית בהוראה אקדמית ובלמידת הסטודנטים. תודה לד"ר Christopher D. Sessums מאוניברסיטת פלורידה על המידע .

זהבה ויצמן, מורה למדעי המחשב בבתי ספר בצפון ממליצה על למידה מתוקשבת המשולבת עם פגישות פא"פ. היא מציינת כי יכולתה כמורה הפועלת כמנחה של כיתה לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת, התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית, וכך בתהליך של תיקון ושיפור, לה כמנחה יש תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים. התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר. כאשר בנוסף ללמידה המתוקשבת, מצטרפות פגישות פא"פ. במפגשים אילו, מתקיים דיון קצר בתחילת השיעור.

מאמר זה מתאר מחקר המתמקד בפרויקט חדשני בו צוידו כל תלמידי כיתות ו'-ז' וכל המורים בשלושה בתי ספר ביישוב אחד, במחשבים ניידים אישיים. הלמידה מתקיימת במרחב "קמפוס לימודי וירטואלי". זהו תהליך ייחודי בו מתקיים תקשוב בהוראה ובלמידה כחלק משגרת עבודה ומשפיע על כלל היישוב כקהילה העוברת שינוי. המחקר נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. המחקר התמקד באפיון אסטרטגיות ההוראה בהן נוקטים המורים, תכנון השיעור והאינטראקציה מורה-תלמיד ובמאפייני הלמידה, בעיקר בהיבט של ארגון המידע, פיתוח ידע ומוטיבציה ללמידה. המחקר שילב שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות וכלי המחקר כללו: שאלונים, ראיונות, תצפיות וניתוח סביבות הלמידה (אורנית, ספקטור-לוי, דפנה רביב, מינה גזית, קרן מנשה)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

קרל פיש כתב בבלוג שלו על פרויקט בבית הספר שלו, פרויקט שמתנהל במספר כיתות לכישורי שפה בכיתה ט'. מדובר בתהליך מורכב ומושקע. פיש מדווח שהתלמידים המצטיינים בכיתות לכישורי שפה קוראים את הספר A Whole New Mind מאת דניאל פינק. מתנהלים דיונים על הספר בתוך הכיתות, ואחרי הדיונים התלמידים צריכים לכתוב חיבור על פרק אחד מתוך הספר. בדיון על הספר בכיתה התלמידים משתתפים בתרגילי אקווריום, כאשר התלמידים במעגל החיצוני כותבים רפלקציות לבלוגים שלהם בזמן אמת. ולא רק התלמידים. המורים של הכיתות הזמינו משתתפים נוספים – בלוגרים חינוכיים שהיו מוכנים להשתתף, חברי מערכת החינוך של הרשות המקומית, וגם מחבר הספר עצמו שישתתף בדיון על אחד מפרקי הספר. (ג'יי הורוביץ)