איך ילדים חזותיים לומדים לקרוא? צריך הוראה 'קצת' אחרת…אתי כץ מספרת על תהליכי למידה של תלמידים שלמדו לקרוא בשיטות אחרות בסרטון זה.TEDxTalpiot – Etti Katz – Creating Personal Symbols . הרבה מחנכים מדברים היום על הוראה המכוונת לשונות בין ילדים.בסיפור שמביאה אתי כץ בהרצאתה בכנס בתלפיות היא מתארת גילוי שלה, כמורה לאמנות. היא לא נשארה במקום של הגילוי אלא המשיכה ופיתחה כלים חזותיים שמסייעים לתלמידים עם לקויות להבין מילים, לזכור ולפרש לעצמם סימנים. לסקירה של לימור ליבוביץ בבלוג המועיל והחשוב שהיא מפעילה ( לימור ליבוביץ) .

בבית הספר "רמב"ם" בנתניה קוטפים את פֵּרותיה של שיטה ייחודית להוראת קריאה שפיתחה לוסי קולקינס מאוניברסיטת קולומביה. תרצה טרבלסי, מנהלת בית הספר: "המודל הזה אינו עוד תכנית, אלא תהליך שמשפיע על כל צורת העבודה בבית הספר" ( נאוה דקל).

מורים העובדים בארה"ב עם קוראים מתחילים המתקשים בקריאה צריכים לעבור הכשרה בתחום תחת פיקוח, מה שמוביל אותם להבין הן כיצד יכולת הקריאה מתפתחת והן כיצד להתאים את ההוראה כדי שתענה על צרכיו של כל תלמיד. ההתמחות המקצועית, שבה המורה עובד עם קורא מתקשה אחד תחת פיקוח של בעל מקצוע מנוסה ומומחה, מספקת למורים ידע לגבי חומרי הקריאה, טכניקות ההוראה, וקצב ההוראה. הידע שהמורה מקבל יכול לסייע לכלל בית הספר ( Darrell Morris).

מאמר זה חוקר חלק מהסיבות שתלמידים בגיל ההתבגרות בוחרים לקרוא מרצונם או מסרבים לעשות זאת. במחקר זה שנערך על-ידי מורה, המחבר ראיין עשרה מתלמידיו לשעבר שלומדים כעת בכיתות ה, ו ו-ז', את הוריהם, ואת מוריהם הנוכחיים לגבי מה מניע מתבגרים לקרוא או לא לקרוא. הממצאים ממחקר זה מציעה שקריאה באופן עצמאי מקושרת לפרקטיקות חברתיות שונות, למרות ההשקפות הנפוצות שמתארות קריאה עצמאית כפעילות פרטנית ובודדה. פרקטיקות הוראה היעילות יותר לעידוד תלמידים לקרוא חייבות לקחת בחשבון כי יש השפעה חזקה של הנעה מתהליכים של טיפוח הקשרים חברתיים ( Knoester, Matthew D).

גם בגיל 70 פלוס ממשיכה נירה אלטלף להתרוצץ בין בתי ספר ולדאוג שדור העתיד ילמד לקרוא. אלטלף, שזכתה על פועלה בפרס החינוך, הקימה לאחרונה מרכז הוראה שבו היא מיישמת את שיטתה. את שיטת ליט"ף (למידה יחידנית טיפולית פעילה) פיתחה בעקבות התנסות בשטח כיועצת חינוכית ובהמשך כמפקחת ארצית באגף חטיבת הביניים במשרד החינוך. הנחת הבסיס של השיטה היא שפענוח סימני הכתב הוא המפתח להבנת הנקרא. הוראת השיטה, המתאימה גם לילדים עם לקויות למידה, נעשית פרונטלית ובקבוצות קטנות או בצורה אינדיווידואלית, תוך אפשרות להתקדם בקצב אישי. המרכז החדש שפתחה מיועד לשרת ילדים הזקוקים לתמיכה בקריאה ובכתיבה מעבר לתוכנית הלימודים בבית הספר. דגש נוסף יושם על שיתוף ההורים והמשפחה כולה במשימה באמצעות סדנאות וחוגים משותפים להורים ולילדים.

ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.

הקריטריונים להוראת קריאה ולבחירת שיטות להוראת קריאה הוצבו ופורסמו על ידי הועדה לרפורמה בהוראת הקריאה והחינוך האורייני ועל ידי תת הועדה לבחירת שיטות קריאה. בהרצאה הנוכחית של ד"ר מיכל שני מאוניברסיטת חיפה מודגשים הידע התיאורטי והיישומי הנדרש להוראת הקריאה, שיקולים בבחירת שיטות קריאה ומעקב אחר תהליך הרכישה. תכני ההרצאה מוצגים באמצעות שאלות אותן על המורה לשאול עצמו ומענה לשאלות אלה.

בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)

פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

מספר השיטות להוראת הקריאה רב ממספר הגישות, שהן השקפה כללית על הוראת הקריאה. את הגישות ניתן לצמצם לשלש גישות בסיסיות: גישה סינטתית ופונטית – צרוף והרכבה, גישה אנליטית וגלובלית, גישה אקלקטית. במאמר מוצגים היתרונות והחסרונות של כל גישה.

הבנת הנקרא: תיאוריות על תהליך הקריאה. כמה תיאוריות על תהליך הקריאה: גישתו של גודמן "מלמטה למעלה, גישתו של ספירו "מלמעלה, למטה", גישתו של רומלהרט: "מודל אינטראקטיבי".

ליט"ף שיטה להקניית קריאה יוצאת מנקודת הנחה שהפענוח הוא מפתח להבנת נקרא. כדי שהבנת נקרא תתאפשר צריך הילד לפענח באופן אוטומאטי את סימני הכתב. לפיכך העיקרון המנחה על פי ליט"ף הוא שימוש במלים ידועות ומשמעותיות המהוות בסיס לפענוח של מלים חדשות.

תכנית הלימוד "בלי סודות" מבוססת על עקרונות התכנית "מסע לארץ המילים" – תכנית להקניית ראשית הקריאה, אשר פותחה ביחידה להוראה יחידנית במרכז לטכנולוגיה חינוכית.