טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר(context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה (Rose, D., Potts, A.D).

מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה ( Larrabee, G.L., Morehead, P).

השוני הקיים בין מורים, תלמידים ומורי מורים משפיע על ההחלטות הקוריקולריות שלהם; מחויבות פרוגרמטית רחבה להתמודדות עם שוני עשויה להיות אידיאלית, והמחקר תומך בגישה שיטתית מסוג זה (Villegas & Lucas, 2002). הבנה של המושגים שלהלן היא קריטית להכשרת מורים, שכן הימנעות של מורים מלראותם כבסיס לקבלת ההחלטות עלולה לפגוע בהישגי התלמידים. המאמר סוקר חמש תפישות שחשוב שתהיינה חלק מהרפרטואר הקונצפטואלי של מורים בהקשר זה. חשוב שבמסגרת הכשרת המורים תהייה תוכנית ליבה אחידה בנושא השונות. החזון של הוראה/הכשרה-הנענית-תרבותית צריך להיות משותף לכל מכשירי המורים והוא צריך לצמוח מתוך דיאלוג ומשא ומתן ביניהם (Villegas & Lucas, 2002). לדעת הכותב על כל מורי המורים לבנות, מתוך הבנה ושיתוף של מורי בית ספר, תוכנית של "לימודי שונות בהכשרת מורים". חמשת התחומים הנזכרים לעיל עשויים להיות משותפים ומקובלים על כולם ( Milner, R.H).

האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .

המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).