אחת המגמות החזקות בימינו היא המספר הגדל וההולך של אתרי רשתות חברתיות. אתרים אלו מאפשרים שיתוף מידע ומשאבים רלוונטיים בין חברי הרשת לחברים הקרובים להם. הם גם כלי שיווקי מצוין לחברי הרשת, כלי שעוזר להם בקידום הרעיונות שלהם ובמציאת חברים ושיתופי פעולה. יוזמה ברוכה ומרעננת של המורה ישראלית בשם סוזן צעירי הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. סוזן תרגמה בעצמה את מערכת "נינג" לעברית. הרשת וחבריה הפעילים מעוניינים ביצירת אווירה שבה מורים פורצי דרך בהוראה מתוקשבת יכולים לדון על הנושאים שמעסיקים אותם בצורה שמאפשרת גיבוש תובנות שיתרמו לכולם. החברים ברשת יכולים לפתוח בקלות בלוג משלהם, לנהל פורום, ליצור ויקי ולכתוב מאמרונים.

Tom Haskins המלמד במכללה בקולרדו בארה"ב מסביר את החשיבות של כתיבת בלוגים כתהליך רפלקטיבי. התהליך של כתיבת בלוגים על ידי אנשים בכלל ועל ידי מורים בפרט הוא תהליך שבו אנו בעצם חושבים בקול רם, מציגים במרחב הציבור את מחשבותינו ואומרים את דעתנו. אנו מצביעים על התנסויות, מנסים להעביר על רגעים של השראה, אנו מגלים דברים וחושפים אותם וגם מעניקים לאחרים ידע או ניסיון חיים. לפני שהפך למורה במכללה היה הסקינס יועץ ארגוני בשוק הפרטי ועסק בייעוץ לחברות ותאגידים כמאמן (Mentor).

מטרתו של המחקר הנוכחי לבחון את ההשערה שתנאים מוקדמים של אינטראקציה, הקיימים בין הסטודנטים לפני תחילת הקורס, משפיעים על אופן השימוש של סביבות למידה הנתמכות מחשב. המחקר הנוכחי בחן את שימוש במערכת קושייה במדגם של 412 סטודנטים הלומדים בשלושה קורסים שונים במכללה אקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן. בהסתמך על תיאוריה של רשתות חברתיות, נבדקה ההשערה שיימצא קשר בין חוזק הקשרים בקרב סטודנטים לבין סוג הידע המועבר ואיכותו, כך שככל הקשרים חזקים יותר נכונותו של הפרט לשתף בידע סטודנטים אחרים יהיה גבוהה יותר. במחקר נמצא שסטודנטים שונים זה מזה במספר הפעמים שנכנסו לסביבת הלמידה ובכמות הזמן ששהו בה. כמו כן, נמצא שקיימות שלוש קבוצות של סטודנטים: סטודנטים שכלל לא נכנסו למערכת, סטודנטים שנכנסו אך לא תרמו וסטודנטים שהיו פעילים מאד בשיתוף יידע לאחרים. במחקר נמצא תמיכה חלקית להשערה של המחקר; לא נמצא קשר בין חוזק הקשרים החברתיים הקיימים בין סטודנטים לכמות ואיכות הידע שהועברה בסביבת הלמידה המקוונת. לעומת זאת קשרים אלה נמצאו חשובים בסוג ובכמות הידע שהועברו במפגשים פנים אל פנים (מיכל שמיר, גוסטבו מש, שיזף רפאלי)

iEARN היא רשת גלולבלית לחינוך ללא מטרות רווח. הרשת המאפשרת למורים ובני נוער תקשורת ושיתוף פעולה באמצעות האינטרנט וטכנולוגיות אחרות, על מנת לקדם פרויקטים של למידה התורמים לכלל החברה. כל פרויקט וכל כתה יכולים להשתתף בפרויקט קיים או בפרויקט שהכתה עצמה מציעה. מעל 20 אלף בתי ספר משתתפים בפרוייקטים של iEARN, וביניהם גם בתי ספר בישראל. מורים ומנהלים מרחבי העולם החברים בארגון, נפגשים בכל שנה בכדי לשתף רעיונות וידע. הכנס הבינלאומי ה-13 של iEARN יתקיים ביולי 2006 בהולנד.

אפשר להתייחס אל קבוצות הדיון של קורסים מתוקשבים כאל רשת חברתית ולנתחה באמצעות גישת חקר רשתות חברתיות. חקר רשתות חברתיות (Social Network Analysis, SNA) היא גישת מחקר כמותי במדעי החברה המסתכלת על אוכלוסיית המחקר כאל רשת (של אנשים), ומנתחת את המתרחש באמצעות כלים המוכרים לנו מתורת הגרפים במתמטיקה. את קבוצות הדיון מייצגים כרשת על ידי חיבור האנשים בקשרי מגיב להודעה. כלומר כל מי שמגיב להודעה ששלח הכותב קשור אליו ויש להם משהו מהשותף (הון חברתי). המאמר מציג בקצרה את מחקרם של רביד ורפאלי (Ravid & Rafaeli, 2004) על כלל קבוצות הדיון באוניברסיטה הפתוחה תוך ניסיון להבין את תהליכי דיפוזיית המידע ( רביד גלעד ).