מטרתו של המאמר היא להעמיד לדיון שתי נקודות עיקריות המאפיינות את המטען הלימודי וההתנסותי שהמתכשר להוראה צריך להיות מצויד בו: (1) העקרונות ויסודות התוכן בהכשרת המורים בתחום ההערכה; (2) הנושאים בתחום המדידה וההערכה שחשוב שיילמדו בהכשרת המורים.ביסוד המאמר שלוש הנחות בסיסיות: ההנחה האחת היא שהערכה בחינוך (ובכל תחום אחר) נועדה לייצר החלטות מבוססות וראויות בדבר הפעולות הנדרשות כדי להשיג את המטרות שנקבעו. כיוון שכך, ייעודה של ההערכה הוא לשפר (ולא "לשפד"); ההנחה השנייה היא שמורים הם שותפים מרכזיים, המהווים ציר מרכזי בתהליכי ההערכה בחינוך על היבטיה השונים; ההנחה השלישית היא שהמורים (המרצים) המכשירים מורים צריכים גם הם, ואולי בראש ובראשונה, להיות בקיאים היטב בכל התחומים והנושאים שיש להקנות לפרחי ההוראה ובתחומי המדידה וההערכה בכלל זה ( יצחק פרידמן) .

המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS (Professional Development Schools): סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות שבחולון התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם (בלהה בשן, רחל הולצבלט ).

המחקר הנוכחי מתמקד באופן שבו מתכשרים להוראת מקצוע המתמטיקה בבית ספר יסודי תופסים את דימוים ובאמונות המעצבות דימוי זה. במחקר זה השתתפו שישים סטודנטים שלומדים בשתי מכללות בארץ (שלושים סטודנטים מכל מכללה). התפלגות המשתתפים מלמדת על כך, שבמכללה הראשונה החלוקה בין נשים לגברים זהה וכך גם החלוקה המגזרית בין יהודים לבני מיעוטים, כשממוצע הגילאים עומד על 24. במכללה השנייה כולן סטודנטיות ילידות הארץ בסביבות גיל 22, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד ( נילי מנדלסון).

הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

שנתון המחקר על הכשרת מורים ותקשוב חינוכי לשנת 2013, שזוהי שנת פרסומו החמישית, משמש כמקור מלומד וכמגלה כיוונים ותמונת התפתחות למצב הנוכחי של המחקר בחינוך בתחום זה של מחקר ופרקטיקה.השנתון מציג גוף מחקר הולך וגדל, המודגש במגמות ובסוגיות העכשוויות, בשיטות יצירתיות, ברעיונות חדשניים, במודלים המבוססים על תיאוריה ופרקטיקה, ובשימוש אפקטיבי בכלים מסורתיים ובכלים חדשים בתחום של הכשרת מורים ותקשוב חינוכי.

כמורי-מורים מעניין אותנו לבדוק במיוחד את הכשרתם של פרחי ההוראה בהקשר לזאת, והמידע האמפירי אינו מעודד: בהכשרת מורים עתידיים, המכללות לחינוך אינן ממלאות את תפקידן כראוי באשר להכשרה בהערכה. וזאת למרות הדעה הרווחת בקרב אנשי חינוך על חשיבות הנושא בהכשרת מורים. כיצד מסבירים את המצב הקיים? (ברברה פרסקו ).

אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק עמדות של פרחי הוראה המתמחים בהוראת מתמטיקה לבית הספר היסודי כלפי שימוש בהומור בעת ההוראה.במחקר השתתפו 32 סטודנטיות המתכשרות להוראת מתמטיקה בבית ספר יסודי באחת המכללות. כלי המחקר היה שאלון עמדות, שהורכב לצורך המחקר ובו עשרים פריטים המתייחסים להיבטים של שימוש בהומור בעת הוראת מתמטיקה. כל פריט אפשר לדרג מ-5 (מסכים מאוד) ל-1 (לא מסכים בכלל). הפריטים התייחסו לחמש קטגוריות: (א) אופיים של שיעורי המתמטיקה; (ב) עמדה כלפי שילוב הומור בשיעורי מתמטיקה; (ג) יתרונות שילוב ההומור בהוראה; (ד) חסרונות שילוב הומור בהוראה; (ה) תכונות ההומור (אביקם גזית ).

המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

במאמר זה מוצג ומוערך מודל הכשרה פרופסיונאלית המתאים להכשרת אקדמאים להוראה. המודל מבוסס על תכנית הכשרה אינטגרטיבית-תמאטית שיישומה מותנה בשיתוף מובנה ומוקפד בין מוסד ההכשרה האקדמי לבין מסגרות ההתנסות המעשית. המודל מוצג על רקע הביקורת הקיימת על המודלים המסורתיים להכשרת מורים ועל רקע הטענה כי הכשרה פרופסיונאלית צריכה להתמקד בחינוך ובאימון לתפקידי חינוך והוראה בהיקף נרחב יותר מהמקובל בתכניות ההכשרה המסורתיות ( שלומית אבדור ) .

פרויקט "הכנת מורי העתיד" ( (Teaching Teachers for the Future Project (TTF) היה ניסיון מצד הממשלה הפדרלית באוסטרליה להעלות את ההסטנדרטים בחינוך ברמה הלאומית על ידי שילוב טכנולוגיית המידע (ICT) בקורסים להכשרת מורים. שלושים ושבע אוניברסיטאות השתתפו בפרויקט זה. מחקר איכותני וכמותי זיהה ארבעה חסמים עיקריים לשילוב של טכנולוגיית המידע (ICT ) בהכשרת מורים במוסד אחד. המאמר מתאר את היוזמות שננקטו כדי להתייחס לכל אחד מהחסמים (Jenny Lane, 2013).

לרציונל של מחקר תלת-שנתי זה היו שני ממדים: השילוב של תיאוריה עם פרקטיקת ההוראה, והשילוב של סביבות למידה פיזית ווירטואלית.במחקר זה, מורים המלמדים בבתי ספר התנדבו להפוך לעמיתים מקצועיים (Professional Associates ) עבור הפקולטה לחינוך באוניברסיטה, ועבדו ישירות עם פרחי ההוראה. שיתוף הפעולה בין פרחי ההוראה למורי בתי הספר איפשר לפרחי ההוראה להשתתף בהתנסויות בזמן אמת מהכיתה ונתן להם תחושה של מידיות לגבי חיי הכיתה שמצפים להם בסיומה של תכנית הלימודים שלהם (Ken Stevens, 2013).

מצופה ממורים להדגים התנהגויות חברתיות רצויות ומקובלות; עליהם גם להית מורים מוסריים כדי להצדיק החלטות חינוכיות. עם זאת מורים רבים מסיימים את לימודי ההכשרה ללא חשיפה מספקת לדילמות אתיות ולדרכי ההתמודדות עימן. דיון בדילמות אתיות בקבוצה עשוי לחזק את ההחלטות האתיות, ואת המחויבות לאתיקה יותר מאשר עיסוק של מורה יחיד בכך. עם זאת רק מחקר מועט עסק בקבוצות בהיבט זה. מחקר זה מכוון לבחון תהליכים אלה (Orly Shapira-Lishchinsky).