מאמר זה מתאר מודל לשילוב לימוד שיעור במסגרת שיבוץ מתכשרים להוראה ומדווח על ההצלחה של יישום מודל כזה בקרב סטודנטים להוראה ובקרב המורים המאמנים האחראים עליהם מטעם בית הספר (cooperating teachers). לסטודנטים להוראה יש הזדמנות לדון ברעיונות חשובים רבים זה עם זה ועם המורים המאמנים האחראים עליהם (cooperating teachers), כולל ב"רעיונות הגדולים" של מתמטיקה, ובציפייה לשאלות הסטודנטים ולתשובות האפשריות שלהם. לסטודנטים להוראה יש גם הזדמנות מובנית לתצפית עמיתים (peer observation) על בסיס קבוע והזדמנות לשתף פעולה עם עמיתיהם ( Gurl, Theresa).

מחקר זה משווה בין האמונות הראשוניות והאמונות שהשתנו, הנטיות והשימושים בטכנולוגיה של סטודנטים להוראה בשני מודלים של תכנית לתעודת הוראה: תכנית של שימוש במחשב נייד אחד לאחד עם שימוש בטכנולוגיה שיכולה להימצא בכל מקום ותכנית מסורתית לתעודת הוראה שבה מצפים מהסטודנטים לעמוד בכל קורס בדרישות והתנסויות מסוימות בטכנולוגיה (מודל שבו משתמשים לעתים קרובות בהכשרת מורים). (Donovan, Loretta; Green, Tim; Hansen, Laurie E).

המאמר בוחן את ההשפעה של ההחלטות הפוליטיות הנוכחיות באנגליה על האספקה של הכשרת המורים ועל הפיתוח המתמשך של מורים באנגליה. המאמר עוקב כיצד ממשלות רציפות באנגליה שינו את הדרישות ההכרחיות להפוך למורה כאשר הנסיבות במדינה השתנו ושוקל את ההשפעה של שינויים אלה על המוסדות להשכלה גבוהה באנגליה. המאמר בוחן את טווח הדרכים שבהן מועמד להוראה באנגליה עשוי כעת להפוך למורה ואת הספקים השונים שעשויים להיות מעורבים בתהליך זה. השימוש של ממשלת הקואליציה הנוכחית באנגליה במונח 'initial teacher training' משמש כיום כאמצעי לזיהוי האופן שבו ההשקפות של ממשלה זו שונות מהשקפותיהן של ממשלות קודמות ומה זה אומר הן לגבי האוניברסיטאות והן לגבי המורים המתכשרים( MacBeath, John).

המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme-GTP . והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה. המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme(GTP), והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה ( Smith, K. & Hodson, E).

בעשור האחרון נעשו הרבה ניסיונות במחלקות הכשרת המורים בארה"ב ובעולם לפתח מיזמים של פרוטפוליו דיגיטאלי לטובת פרחי הוראה והסטודנטים להוראה. מרבית המיזמים האלו נכשלו לאורך זמן ביצירת חווית משתש וביצירת ערך מוסף לסטודנטים להוראה. אחד המוסדות הבודדים שהצליח בתחום למידה מבוססת פורטפוליו דיגיטאלי היא המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת SPU בסיאטל. הם פיתחו באינטרנט מערכת מתוקשבת משולבת בלוגים ופורטפוליו לטובת פרחי ההוראה , מדובר על מערכת יעילה אשר קידמה רבות את פעולות התיעוד העצמי והרפלקציה של פרחי הוראה . כביטוי להערכה ולהוקרה למערכת המתוקשבת ולצורת ההתנסות שלהם החליט המכון האמריקאי הידוע Sloan-C לציין לשבח את המיזם וגם להעניק לאוניברסיטת SPU המשך תמיכה למחקר הערכה של המערכת המתוקשבת.

המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

גישות נרטיביות לידיעה השפיעו רבות על פדגוגיות ועל מחקר (Bishop et al., 2009, Conle, 2003 Rossiter & Clark, 2007, Clandinin & Connelly, 1996). בצד השימוש בנרטיב במסגרות של הכשרת מורים, עולות שאלות לגבי התרומה של הנרטיב להתפתחות של המתכשרים ולגבי דרכים נכונות לשלבו בלמידה. המחקר הנוכחי ממוצב בהקשר האמריקאי ומונחה ע"י השאלות באות: (1) אילו הזדמנויות למידה ניתנות למתכשרים באמצעות סיפורים אוטוביוגרפיים;(2) מהו תפקיד מורה המורים באיפשור למידה מסוג זה? (Bishop et al., 2009, Conle, 2003 Rossiter & Clark, 2007).

מחקר זה בוחן את החדשנות של התכנית להכשרת מורים בארה"ב בהשמה של פרחי הוראה בארגונים מבוססי קהילה (community-based organizations (CBOs)) כדי להכין טוב יותר את המועמדים ללמד ילדים הבאים מרקע שונה מהרקע של המורים עצמם-ובמיוחד ילדים ההולכים לבתי ספר באזורי מצוקה (high-needs schools). הממצאים מדגישים ממדים מסוימים של השתתפות המורים בארגונים מבוססי קהילה ומציינים דרכים שבהן ההתנסויות בקהילה הוסיפו למשאבים עבור הלמידה שסופקו על-ידי התכנית להכשרת מורים. המחברים גם מסווגים את תוצאות החדשנות הזו ומבארים את סוגי ההזדמנויות שהתנסויות מעין אלה מספקות לפרחי ההוראה. בייחוד, המחברים מזהים דוגמאות לגבי האופן שבו ההשמות בארגונים מבוססי-קהילה העניקו לפרחי ההוראה דרכים חדשות לראות ולהבין ילדים מעבר לבית הספר (MCDONALD, MORVA. TYSON, KERSTI. BRAYKO, KATE. BOWMAN, MICHAEL. DELPORT, JOHN. SHIMOMURA, FUYU).

מטרת המחקר היא להשוות בין עמדותיהם של מתמחים המשתתפים בסדנאות מעורבות( סדנאות כלליות ללא מיקוד דיסציפלנירי) לבין עמדות מתמחים המשתתפים בסדנאות ייעודיות ( סדנאות בעלות מיקוד דיסציפלינרי) כלפי סדנת הסטאז'. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל-256 מתמחים ובוצעו ראיונות חצי-מובנים בקרב שמונה מנחות. הממצאים מלמדים כי מתמחים בסדנאות הייעודיות מדווחים על תרומה רבה יותר של הסדנאות לתהליך ההתמחות. הללו יוצרות רצף בתהליך ההכשרה להוראה. ההתמקדות בהוראת הדיסציפלינה בשלב ההתמחות תורמת להגברת רמת הביטחון העצמי של המתמחה ומסייעת לו בהתמודדות עם התלמידים. הסדנאות המעורבות , לעומת זאת, מקדמות שיח תאורטי המתמודד עם שאלות חינוכיות כלליות ברמה המקרו-חברתית. סדנאות אלו הן בעלות חשיבות רבה להתפתחות הפרופסיונאלית של המתמחים. עם זאת, הממצאים מראים כי תרומתן של הסדנאות המעורבות לתהליכי הקליטה של המתמחים במערכת החינוך בשנה הראשונה בהוראה נמוכה יחסית לתרומת הסדנאות הייעודיות. הממצאים מראים כי יש חשיבות רבה למקד את הדיונים בסדנת הסטאז' בהיבטים פרקטיים בהוראת הדיסציפלינה, וזאת על מנת לתת מענה טוב יותר לצרכים הספציפיים והמידיים של המתמחה בשנתו הראשונה כמורה במערכת החינוך (רינת ארביב-אלישיב, דורון לדרר).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה. הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).

החוקרים יצרו שותפות כתיבה מקוונת כדי לסייע לסטודנטים להוראה בתיכון ליצור קשר בין התיאוריה שלמדו על שיטות להוראת הכתיבה לבין ההתנסות בהוראת הנושא. שותפות זו היוותה הזדמנות לבחון כיצד סטודנטים בקורס "מתודולוגיה של הוראה כתיבה" מתנסים בעבודה עם תלמידים תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת מקוונות בסביבה מקונות א-סינכרונית. המאמר מתמקד בהתנגדות שבאה לידי ביטוי בהתנסויות של 5 נחקרים וכיצד התנסויות אלה סיפקו להם הזדמנויות לרפלקציה וללמידת המקצוע. המוצג במאמר הוא חלק ממחקר רחב יותר על התנסויות של מתכשרים להוראה בשותפות של כתיבה מקוונת בתוכנית הכשרת מורים להוראת אנגלית בתיכון ( Nail, A., Townsend, J.S ).

כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה הלוקחת בחשבון את התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge (TPACK) המחוללת אצל פרחי ההוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה יותר לשילוב יישומי המחשב בהוראה. כדי לחקור את ההשפעה של הוראה בעזרת התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge-TPACK , מורים התבקשו ליישם נאמנות פדגוגית, מתמטית וקוגניטיבית לטכנולוגיה שבה השתמשו ביחידה ההוראה שהם מתכננים. התוצאות הראשוניות הראו שאצל המורים נוצרו קונפליקטים לגבי הגישה הקונספטואלית של שימוש בטכנולוגיה. באמצעות הבהרה והגדרה של הפדגוגיה, המתמטיקה והנאמנות הקוגניטיבית בתוך המסגרת של TPACK, המורים הפכו מודעים יותר בשימוש הלא ראוי בטכנולוגיה לצורך הוראה, לתכונות של טכנולוגיה שמובילות לפיתוח קונספטואלי, ולשילוב של טכנולוגיה ביחידות ההוראה. ה-TPACK יוצר מודל המבוסס על מחקר, על-ידי הוספת המאפיינים המכשירים הדרושים כדי למקסם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בכיתה. מטרת המחקר היא להתבונן במבני הידע של ה-TPACK ולבחון אותם בתכנון יחידות ההוראה (Bos, B ).

במשך כ-20 שנה, שלושה מרכיבים של ידע מורה נדונו בהרחבה והם: ידע תוכן (CK), ידע תוכן פדגוגי PCK,) וידע פדגוגי כללי ( GPK)). למרות שקיים גוף ידע גדול ומפותח של הבהרות אנאליטיות ובחינות אמפיריות ביחס לשני סוגי הידע הראשונים, במיוחד בהקשר של הוראת מתמטיקה, קשה למצוא ביטוי לניסיונות להבין את הסוג השלישי. מטרת העבודה המוצגת במאמר הייתה לפתח מסגרת תיאורטית על ידע פדגוגי כללי של מתכשרים להוראה שניתן לבחנה אמפירית במדינות שונות בהקשר של מתמטיקה Teacher Education Study in Mathematics) TEDS-M).חוקרים משלוש המדינות, ארה"ב, גרמניה וטייואן, פעלו במטרה לסגור פער מחקרי זה ע"י המשגה של מסגרת תיאורטית ופיתוח מבחן סטנדרטי לבחינת ה-GPK. המבחן הועבר למדגם של מתכשרים להוראה בחטיבות ביניים(middle school) במדינות אלה ( Konig, J., Blomeke, S., Paine, L., Schmidt, W.H., & Hsieh, F.J.).

המאמר מתמקד בהערכת מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית בתוכנית הכשרה המתמקדת ביצירת קשר בין תיאוריה למעשה בעבודת המתכשר והמורה המתחיל. המחקר נערך בשני שלבים: בראשון הועברו סקר וראיונות אישיים למתכשרים בתום התנסות מעשית מרוכזת בשנה ב' שלמדו בתוכנית "ידע מקצועי חיוני (BLM); בשני הועברו סקר וראיונות אישיים למורים חונכים. במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין ממצאי שני השלבים ( Allen, J.M.).

יכולת בחירה אנליטית של אסטרטגיית הוראה בכיתה המותאמת למצב הכיתה והקשרים קוגניטיביים נוספים הרלבנטיים למצב הלומדים היא אחת היכולות המשמעויות ביותר בהתפתחות המקצועית של המורה . אמנם למידה באמצעות חקר מקרים יש בה פוטנציאל ברור להקנות יכולות כאלו בעת הכשרת המורים בנוסף להקניית יכולות אנליטיות לזיהוי גורמים ומצבים, הרי שבפועל מעט נעשה עד כה להקנות לפרחי ההוראה את מסגרת ההדרכה המתאימה והרציפה לכך. המאמר הנוכחי בוחן את ההשפעות של תמיכה הדרכתית יעילה כזו בהכשרת פרחי הוראה. השיטה שננקטה במחקר הנוכחי הייתה מבוססת על הצגת המקרה/האירוע מכמה וכמה נקודות מבט ( כגון הערות אותנטיות של מורים ולומדים) והצגת נקודות מבט מרובות אלו בסביבה מתוקשבת להכשרת מורים. הכוונה לסביבה מתוקשבת המסוגלת להציג מגוון חקרי מקרה וניתוח אירועי למידה לצד נקודות מבט שונות. ( J. M. Zottmann; A. Goeze; C. Frank; U. Zentnerb; F. Fischer; J. Schrader) .