עדכון מעניין על יוזמה פדגוגית מתוקשבת של מורה ישראלית רבת-יוזמה המלמדת בצורה מתוקשבת בסביבת הרשת החברתית ללמידה שיתופית ניפגש (עמי סלנט).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

דיווח מועיל של אפרת מעטוף על פרויקט תרגום גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון (Allan Carrington) לעברית: "גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון מאפשר לכל מורה לבחון את השימוש שהוא עושה בכלים הדיגיטליים ולהפוך אותו למשמעותי ותורם לתהליך הלמידה…חשיבות הגלגל לאנשי החינוך בישראל היא בעיקר בכך שהוא מזמן שיח סביב אופן ומטרת השימוש בכלים הדיגיטליים" (אפרת מעטוף).

המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

מאמר זה יוצא מנקודת מוצא, המחוזקת במחקר עדכני, לפיה ההוראה הפרונטלית אינה מביאה את הלומד לקליטה ולשימור אופטימלי של הידע שאליו הוא נחשף. על כן נעשים ניסיונות רבים לשלב למידה מסוג אחר, המכונה למידה פעילה. במסגרת זו של למידה הלומד הופך מלקוח פאסיבי של ידע לשותף אקטיבי בחוויית הלמידה. המפתח הוא יצירת צורך אותנטי בידע שמהווה כלי נחוץ לביצוע משימה מלהיבה (חנן יניב).

דוגמא למערכת מתוקשבת שמבוססת על YouTube ומאפשרת להבנות שאלות בתוך המערכת. "חמצן" , פותח על ידי נטלי אורבך ועידן בן ארי , במסגרת פרויקט גמר, 2012, בהנחיית פרופ' מיקי רונן ומר דן כהן-וקס.

לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).

הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

כמות ההפעלות המקוונות באינטרנט הולכת וגדלה , אך לא תמיד איכותם של המטלות המקוונות שכתבו מורים עבור הכיתה והתלמידים היא ברמה נאותה . כלומר , המטלות אינן מאתגרות ואינן עונות על דרישות סף כגון איסוף מידע או אינטראקציה.בטבלת העזר הזו אשר הכינה הילי חכם ניתן לראות חלוקה מתודית של קריטריונים אפשריים להערכת מטלות מקוונות בחינוך. החלוקה העקרונית היא עפ"י שלושה מכלולים ( אשר לעתים יש חפיפה ביניהם) . מדובר על טבלת עזר למערך שיעור על מטלות מקוונות מה-4 לאפריל 2011 .

ביקורת ספר מעניינת על ספר חדש שעוסק בהשפעות של הבניית ידע ויצירתיות בקרב בני נוער וילדים במועדוני מחשב במדינות שונות בעולם. נקודת המוצא של הספר וגם של כותבת הביקורת היא שדווקא בחינוך הלא פורמאלי זוכים הילדים ובני הנוער להיחשף למיומנויות של יצירתיות והבניית ידע תוך כדי התמודדות בחברותא במועדוני מחשב הפועלים מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. הספר דן במאפיינים של מועדוני מחשב ותקשוב (אשר לצערנו פחות נפוצים בישראל) לילדים הפועלים במדינות מתקדמות והן חלק מהתשתית המדעית-אוריינית בחינוך הלא פורמאלי (חלק ממועדוני המחשב הוקמו במוזיאונים למדע ואילו חלק פועלים מטעם רשויות תרבות ותאגידים טכנולוגיים כגון אינטל). לדעת , כותבת הביקורת של הספר, התרומה האוריינית של מועדוני המחשב היא רבה יותר מאשר חוקרי האוריינות נוטים לחשוב, מה גם שבחלק גדול ממועדוני המחשב מועסקים אחר הצהריים גם מורים מן השורה המתקשים להקנות את אותן מיומנויות בבתי הספר הפורמאליים בבוקר. הספר, הנו אסופת מאמרים חשובה ומשמעותית המציע זוויות הסתכלות ובוננות נוספות על חשיבות מועדוני המחשב ( אשר בישראל פועלים בעיקר בפריפריה ולא במרכז) .

המורה, המידען ואיש האשכולות ראובן ורבר המלמד בביה"ס התיכון " נווה חנה" בגוש עציון הוא אחד מחלוצי התקשוב החינוכי בארץ המקדים את כולם בשילוב מטלות מקוונות ולמידת חקר בשילוב האינטרנט . יוזמותיו זוכות להערכה לא רק בישראל אלא גם בעולם. על מנת לחוות את למידת החקר המתוקשבת בכיתות בהן הוא מלמד , הוא הנחה את התלמידות ליצור פעילות המשלבת כתיבת טקסט , יצירת ייצוג גרפי של הטקסט בעזרת כלי אינטרנט חופשי בשם WORDLE . השימוש בתוכנה זו נועד לאפשר שילוב הייצוג הגראפי יחד עם הטקסט הנלמד . תוכנת WORDLE הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים ליצור "ענן מילים" על ידי הזנת טקסט לתוכנה.

מומחים העוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם טוענים בחודשים האחרונים כי הלמידה מרחוק הפכה להיות תבניתית מדי בגלל הירידה המשמעותית בפעולות של תיכון ועיצוב הלמידה המתוקשב (instructional design). לשוק הלמידה המתוקשבת נכנסים יותר ויותר כלי תוכנה תבניתיים ללמידה מרחוק (rapid eLearning tools) והמעורבות של מתכננים בלמידה המתוקשבת בהם היא מעטה. ענף תכנון ההדרכה והלמידה המתוקשבת. שנועד להתוות את הדרכים היעילות והקוגניטיביות להגיע ללומד המתוקשב הפך להיות חסר השפעה בשנים האחרונות. ההשלכות הן שסגנונות למידה של הלומדים, שונות, יצירת עניין ומוטיבציה אינם נלקחים עוד בחשבון. ככל שכלי התוכנה להקמת קורסים מתוקשבים משתכללים ונעשים קלים יותר ליישום על ידי המרצים, כך הולכת ויורדת מלאכת החשיבה של תכנון קוגניטיבי ופדגוגי של מסלולי הלמידה המתוקשבת.

הגישה של מודל המגאלית גורסת, שכל פעילות לימודית, אם היא מטלה או עיסוק לימודי רחב יותר, כוללת מרכיבים רבים, ואינה מכילה מרכיבים לימודיים אחרים. אין טעם איפה לתת תפריט של "הרצוי", אלא מהויות יסוד, שמהם נבנית הפעילות. בנוסף, כל פעילות לימודית מכילה מספר מרכיבי יסוד, שללא זאת אינה פעילות לימודית, מבלי להתייחס לאיכות הפדגוגית ומורכבותה: הוראות, מידע והגדרת תוצר. מכאן שניתן לאפיין מרכיבי בסיס הכרחיים, וניתן גם לדרגם על פי איכות פדגוגית. מעבר לכך, ישנם מרכיבים לא חיוניים, אך הם מיתרים את הפעילות הלימודית לקבוצת איכות רצויה. הצגת הפעילות כמגאלית הכוונה היא להצגת עמודי יסוד, שאין בינהם עדיפות מה חשוב יותר או פחות, ומעליהם אבני חיפוי של ממדים רצויים נוספים, לא הכרחיים, שגם להם אין דרגת חשיבות / איכות שונה. המודל המגאליתי איננו חלוקה למרכיבים, אלא למהויות פדגוגיות מרכזיות, המאפיינים את הפעילות, מורכבותה ואיכותה, ומהם נגזר שלל מרכיבים פדגוגיים ואחרים (אברום רותם)

ביה"ס אמיר בפ"ת נחשב כאחד מבתי הספר פורצי הדרך בתחומי התקשוב החינוכי ואחד המובילים בתחומי ההוראה בעזרת פורומים ממוחשבים . בכיתות ו' נלמד נושא "ארצות הים התיכון" עפ"י תכנית הלימודים בגאוגרפיה, תוך פיתוח מיומנויות מידעניות בהתאמה למסמך הסטנדרטים. סביבת הלמידה נשענת בעיקרה על הפורום "מגלים את ארצות הים התיכון" באתר הבית ספרי. פורום זה כולל משימות מהמורה, תגובות למשימות, תגובות לתגובות וסיכומי דיון. תכני הלמידה נחלקו לשניים: במחצית הראשונה עוסקים התלמידים במבוא על ארצות הים התיכון, ובמחצית שנייה לומדים על מדינות סביב הים התיכון.