מעורבות חברתית (Civic engagement) היא גורם מפתח התורם באופן חיובי להתפתחות בני נוער. המחקר הנוכחי בוחן מודל תיאורטי המקשר בין המידה שבה תופשים התלמידים את האווירה בבית ספר כדמוקרטית ובין מעורבותם החברתית (המוגדרת במונחים אופרציונליים כאחריות חברתית וככוונה להשתתף בעתיד בחיי הקהילה). במחקר השתתפו 403 בני נוער משני המינים בגילאי 11 עד 15. ניתוח התוצאות אישר באופן חלקי את המודל התיאורטי המוצע: ככל שהתלמידים תפסו את האווירה בבית הספר כדמוקרטית יותר, כך הם גילו רמה גבוהה יותר של אחריות חברתית ושל כוונה להשתתף במרחב החברתי בעתיד.

הקונגרס הדמוקרטי הווירטואלי המתקיים בהרצליה זו השנה ה- 11 , מהווה אירוע שיא של מערכת החינוך היסודית בעיר. תלמידי כיתות ד' – ו' מכל בתי הספר היסודיים שותפים במסגרתו לשיח ערכי וחינוכי ברשת. הקונגרס עוסק מדי שנה בסוגיות ונושאים אקטואליים וחברתיים מתוך השיח הציבורי. ייחודיותו של הקונגרס באה לידי ביטוי בשותפות של כל התלמידים והתלמידות בשיח המתקיים, בקיומו של דיון ערכי משמעותי ורב מימדי בנושאים האקטואליים. מדי שנה מניב הקונגרס מגוון רחב של חומרים ונושאים ללמידה. חומרים אלה חוזרים לבתי הספר ומשמשים בסיס ללמידה חברתית, אזרחית וחינוכית במסגרת השיעורים בכלל ובשיעורי דמוקרטיה בפרט. את קבוצות הדיון הנחו נציגי תלמידי כיתות ה' ו' מבתי הספר בבתי הספר בלוויית צוות מנחים מבוגרים. השנה, לראשונה, נוספו למנחים הצעירים גם תלמידי כיתות ח' המשתתפים ב"סמינר עמיתים" של חטיבות הביניים אשר קיבלו הכשרה מהיועצות.

ישראל היא סגנית אלופת העולם בהקמת בתי ספר דמוקרטיים. 24? מוסדות כאלה פועלים אצלנו, ובאפריל הקרוב יתקיים כאן הכנס הבינלאומי בתחום. במכון הדמוקרטי בראשות יעקב הכט מודים שאינם מצליחים לעמוד בעומס הפניות לפתיחת בתי ספר. יתרונות: הכיתות בבתי הספר הדמוקרטיים הן קטנות ורב גילאיות, מתוך מחשבה שאין באמת קפיצות קוגניטיביות משמעותיות אצל ילדים בגילאים סמוכים. נימוקים נוספים הם שגם מבוגרים לא היו רוצים לחיות בעולם שתוחם פעילויות רק לבני 36 או 41 ושהעירוב הגילאי מפחית אלימות. לאחר ביקור בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל-אביב, קל להתרשם שצייתנות היא לא הערך המרכזי במוסד. בעוד שבבית ספר רגיל ישררו דממה במהלך השיעורים ורעש בהפסקות, הדמוקרטי מתאפיין בתכונה בלתי פוסקת. יש תנועה של תלמידים במסדרונות, אווירה משוחררת ותקשורת חברית עם החונכים ועם המנהל.חסרונות: לדעת אריה קיזל : "בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו לרוב על ידי הורים איכותיים, שלא היו מרוצים ממערכת החינוך ורצו לבנות לילדיהם בית ספר חדש שיציע מורים אינטליגנטים. יש לי הערכה עצומה למי שמשקיע אלפי שעות כדי לבנות בית ספר לילד שלו, אבל התוצאה היא שמשפחות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ובכך מערערות אותם. אם ההורים החזקים, אלה שחינוך הילדים בראש סדר העדיפויות שלהם, היו משביתים את הלימודים עד להשבחת בתי הספר, היה זה מהלך מוערך ואחראי. אבל הם דואגים רק לילדים שלהם ומפקירים את החלשים לנפשם".

מאמר ביקורתי של ד"ר יפתח גולדמן על מהות הפעולה העקרונית של בתי הספר הדמוקרטיים בישראל. מתברר כי שישראל היא המעצמה העולמית בתחום החינוך הדמוקרטי? לא סתם "מעצמה עולמית" אלא המעצמה העולמית. מספר אחד בלי כל מתחרים. עם זאת , פריחתו של החינוך הדמוקרטי היא לא תוצאת פועלם של אנשי חינוך שנזעקו להציע תרופה למשבר הדמוקרטיה בישראל אלא פעלם של אנשי חינוך ראויים שחיפשו דרך להרחיב את אפשרויות הבחירה של תלמידים מתוך אמונה בחשיבות הבחירה האישית של הפרט. לסיכום , המאמר הקצר, חוזר ד"ר יפתח גולדמן ומביט על בתי הספר הדמוקרטיים מנקודת המבט של הלומדים ואינו מתעלם מהישגם של בתי הספר הדמוקרטיים בשיפור ביטחונם העצמי של הלומדים והמוטיבציה שלהם.