אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."

רפלקציה מעניינת של מורה מתוקשבת כפי שמשתמע מהבלוג שלה באינטרנט. רותי בן ישי כותבת על ההתמודדות של מורה בכיתה מתוקשבת מלאה עם מחשבים ניידים ועם תלמידים בחטיבת ביניים. מול ההתלהבות שלה כמורה מעלה רותי בן ישי ספקות בעניין מידת ההתלהבות וההזדהות של התלמידים. היא כותבת " " המפתיע מכל הוא, שיש לי כל הזמן תחושה, שהילדים בעצם מאוד שמרנים, למרות היותם צעירים. החדשנות מפחידה אותם. " ( רותי בן ישי ) .

אחת הבעיות המהותיות במערכות חינוך בעולם היא בעיית המעבר של תלמידים מביה"ס יסודי חדשני ואותנטי לביה"ס תיכון המצדד בלמידה מסורתית ומדגיש את ההישגים במקום הלמידה האותנטית. המאמר הנוכחי מנסה לנתח את השינוי שעוברים התלמידים שהעתקים מסביבה לימודית אותנטית ותומכת בביה"ס יסודי לסביבה המנוכרת בביה"ס התיכון . המאמר מבוסס על חקר מקרה של מעבר תלמידי ביה"ס יסודי חדשני ואותנטי בעיר ניו-ארק בארה"ב לבי"ס תיכון רגיל באותו אזור. המאמר מבוסס על ניתוח ראיונות עומק עם התלמידים. למרות שהמעבר האופייני מביה"ס יסודי אותנטי ותומך לביה"ס הישגי כרוך במשבר , מרבית התלמידים מצליחים בסופו של דבר להסתגל למציאות הלימודית החדשה שנכפתה עליהם, אך לטווח ארוך המחיר מבחינת התלמידים וגם מבחינת המערכת הוא כבד. המאפיינים של מוטיבציה פנימית שפעמו בלב התלמידים בביה"ס היסודי נעלמים במרוצת הזמן בביה"ס התיכון ההישגי ( R. DePalma, Eugene Matusov & Mark Smith).

מטרת המחקר, שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את העמדות והשימושים של תלמידי תיכון בטכנולוגיות מתוקשבות מסוג Web-2.0. אוכלוסיית היעד היו תלמידי תיכון בגילאי 11-16 שלמדו ב27 בתי ספר תיכוניים ברחבי אנגליה. ממצאי המחקר מוכיחים כי למרבית התלמידים הייתה נגישות מלאה ליישומים טיפוסיים של Web-2.0 כגון , בלוגים, ויקי ורשתות חברתיות. דפוסי השימוש ביישומי הWeb-2.0 היו שונים למדי וניתן לחלק את המשתמשים לארבע קבוצות עיקריות: תלמידים הפועלים בגישה חוקרת , תלמידים המשתפים מידע בתקשורת , תלמידים המפיקים מידע ותלמידים המפיצים מידע בעיקר תוך ניצול יכולות הרשתות החברתיות. בעוד מרבית התלמידים מגלים עניין רב ביישומי ה- Web-2.0 לא התפתחה אצלם הכרה מטה-קוגניטיבית בדבר בנייה משותפת של תחומי ידע או עריכה של תכנים משותפים.

מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)

ד"ר איריס בקשי –ברוש המתעדת קולות של תלמידים בבתי ספר מראיינת תלמידים לגבי תפיסותיהם את הקשר בין המורים והשותפות בין המורים והתלמידים. הדגש בתיעוד האתנוגראפי הוא על תפיסות התלמידים לגבי הארגון של ההוראה והשלכות הצד הארגוני על הרגשתם. במהלך הראיונות נחשפו התלמידים גם למודל החינוכי-ארגוני של שיטת הבתים בבתי הספר בארה"ב (תיאודור סייזר) והאפשרויות הגלומות בכך. לדעתה של בקשי-ברוש יש מקום להבין את הלך הרוח של התלמידים בביה"ס ולהקנות להם קצת יותר אופטימיות על פי המודל של פרופ' בזיל ברנשטיין הבריטי.

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

בעבודה זו בחרה יעל פרי עזאני לבחון שנית מהן העדפותיהם של תלמידים בימינו באשר לתכונות המרכיבות פרופיל של מורה טוב. השערותיה במחקר זה היו : א. כי קיים משקל רב למאפייני מנהיגות בין המאפיינים אשר תלמידים מייחסים למורה טובב. כי קיים שוני בין המשקל שמייחסים תלמידים למאפיינים מנהיגותיים לבין המשקל שמייחסים מבוגרים למאפיינים מנהיגותיים.במחקר זה נמצא, בהתאם להשערה, כי התלמידים מעניקים באופן מובהק משקל רב למאפיינים המנהיגותיים כפי שבא לביטוי במיוחד בתשובותיהם לשאלון 8 המאפיינים.

מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)

זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

מטרת המחקר היא העשרת הידע בתחום החינוך החברתי והבלתי-פורמלי בבית הספר התיכון הערבי בישראל והבלטת חשיבותו, בייחוד לנוכח הטיעונים של חוקרים רבים כי לבית ספר התיכון הערבי בישראל יש בעיקר אוריינטציה להישגים לימודיים, המאפיינת חברות מיעוט. במחקר נעשה מיפוי של הפעילויות החברתיות הנפוצות בבית הספר התיכון הערבי ונבדקה מידת ההשפעה של ממדי החינוך הבלתי פורמלי על ההישגים הלימודיים ועל רמת השתתפות התלמידים בפעילויות. (נביל טנוס)

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

מטרת המחקר לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. כותבי המחקר השתמשו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית. הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו בקשו עורכי המחקר לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979). (גיל גרטל)