מהחינוך היסודי ועד מערכת ההשכלה הגבוהה, עבודת צוות מיטבית מתרחשת תחת התנאים הבאים: חבורת תלמידים עובדת למען מטרה משותפת וברורה, הקבוצה קטנה מספיק כך שכל חבר יוכל לתרום להשגת היעד, התלמידים עובדים ללא צורך בהשגחה צמודה והקבוצה מחולקת באופן גמיש והטרוגני, תוך הימנעות מחלוקה לרמות על בסיס ציונים.

קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

הספר הוא מנואל למנהל מתחיל ולצוות ניהול מתלבט, הוא מפת דרכים ליצירת אקלים מיטבי, הוא משנה סדורה הנותנת תשובות לשאלה ’מה זה להיות מנהל?’ כפי שצוין בספר, התשובה מתחילה במילים: לדעת, לחוש, להאמין, לעודד!. קטעי יומן המסע עוסקים בתהליך שעברה המחברת משלב הגיבוש ועד לשלב שבו התקיימה בבית הספר עבודת צוות מגובשת. המחברת ניהלה שני בתי ספר יסודיים במסגרת החינוך הרגיל בכיתות א'-ח', הייתה מפקחת על החינוך המיוחד במחוז תל אביב וראש צוות עיר בעיר הרצליה ( נועה קדן) .

רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

Trello הוא סטארט-אפ ישראלי-אמריקאי בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות שלנו בבורדים, ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות. ניתן לנצל את היישום הנהדר גם לעבודת צוותי מורים בבתי ספר או צוות הוראה ומרצים במכללות. מתאים גם לעבודה שיתופית של מורים בתחום דעת בביה"ס , למשל יומן שיתופי ולוח הודעות שיתופי של כל המורות לאנגלית בשכבה ו' בביה"ס או צוות רכזי השכבות בביה"ס.

בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).

מנהל בי"ס שהוא מנהיג -צריך לפתח כל יחיד ע"פ כישוריו אך לדאוג, לצוותים מלוכדים ולאחדות כולם בביצוע כל יעד מנהל שהוא מנהיג מתלבט ללא הרף על מי להטיל המשימה המסוימת? לכמה אנשי צוות? או שמא למורה מוכשר בודד, אנו ידועים שככל שהמורים יהיו שותפים בקביעת היעדים של ביה"ס (במקום גורמי חוץ למיניהם) כולל יועצים ארגוניים הרי ההצלחה תהא משמעותית ולאורך זמן רב יותר, אך כאמור ההתלבטות קיימת כל הזמן, האם "כל צוות המורים" צריך להיות שותף בפתרון הדילמות במסגרת ישיבות מורים, האם דיון יהא במליאה, שמא פעילות בסדנאות?ביום עיון של סגל המרצים באוניברסיטת בר אילן הציג ד"ר יוסי קליין עבודת מחקר שעסקה בנושא, היש הבדלים במהירות השגת התוצאות במורכבות המטלות ובמספר חברי הצוות. הממצאים במחקר הבהירו כי קיימת אינטראקציה מובהקת בין רמת המורכבות של המשימות לבין מספר המשתתפים בביצוע המשימה. נמצא כי "יחיד" משיג תוצאה "מהירה" יותר מזוג משתתפים במשימות מסוימות. כן, נמצא כי "שלושה" משיגים תוצאה טובה יותר משניים ברמות המורכבות הגבוהות יותר, משתתף רביעי פוגם במהירות ( ד"ר יחיאל שרמן).